יבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יבול
אין תמונה חופשית
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע[1] ‎85 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 340 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.4% בשנה עד סוף 2018

יְבוּל הוא מושב בחבל שלום, מדרום-מזרח לכרם שלום, המשתייך ליישובי האיחוד החקלאי. המושב הוקם בשנת 1981. המושב שוכן בשטח מועצה אזורית אשכול והוא אחד משישה מושבים שהוקמו בתחילת שנות ה-80, במסגרת חבל שלום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם ב-1977 לאחר שגרעין המשפחות המייסדות מתנועת האיחוד החקלאי אזרחו את היאחזות "נח"ל מורג" ברצועת עזה. הובטח להם כי ישבו במקום באופן זמני בלבד ולאחד שמונה חודשים ייבנה עבורם ישוב קבע בפתחת רפיח, אד כשנחתמו הסכמי קמפ דייוויד בסוף 1980 הוקפאה התוכנית[2]. לאחר שנתיים וחצי במקום דרשו לעבור לחבל שלום שהוקם באותה עת[3]. המושב עלה על הקרקע בחבל שלום ב-22 באוקטובר 1981[4].

בשנת 1983 נקלעו המושב, יחד עם שאר המושבים בחבל שלום, לחובות. זאת עקב ירידה במחירי הירקות, זינוק באינפלציה ומגבלה על מכסות הייצור[5][6]. לאחר שהפגינו במעבר רפיח הובטח לתושבים סיוע מידי[7][8], אך הקשיים נמשכו[9] לאחר שבעקבות האינתיפאדה הראשונה, לא יכלו להעסיק פועלים מעזה[10]. רוב חובות מושבי חבל שלום נמקחו אחר כך בהסדר חובות המושבים.

בשנת 2005 הגיעו למקום כמחצית ממפוני היישוב נצרים בגוש קטיף[11][12]. לימים תושבים אלו הקימו בחבל שלום, את היישובים בני נצרים,נווה ושלומית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מונה כ-45 נחלות (משקים). כמחצית מתושבי יבול עוסקים בחקלאות והשאר בעבודות שונות בסביבה או בערים הקרובות. לאחרונה[דרושה הבהרה] פתח יבול את שעריו לקליטת חברים חדשים ולשם כך הוקצו נחלות לבניית בתים והקמת משק.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[13] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ בוקי נאה, "אנחנו לא כאן ולא כאן" טוענים אנשי מושב יבול, מעריב, 27 בינואר 1980
  3. ^ חברי מושבי יבול שובתים־שבת מול משרד ראש הממשלה, דבר, 28 באפריל 1980
  4. ^ אהרן פריאל, "יבול" מושב חדש בחבל שלום, מעריב, 22 באוקטובר 1981
  5. ^ אמיר רוזנבליט, ישובי פיתחת שלום במשבר: ‭600,000‬ שקל חוב למשפחה, דבר, 27 בנובמבר 1983
  6. ^ אהרן פריאל, תושבי פיתחת שלום:"משרד החקלאות מוליך שולל", מעריב, 5 בספטמבר 1984
  7. ^ מפגיני חבל שלום פינו מעבר הגבול ברפיח, מעריב, 17 ביולי 1984
  8. ^ מיליון וחצי דולר יוזרמו מייד לסייע לפיתחת שלום, מעריב, 22 ביולי 1984
  9. ^ 5 ישובי פיתחת רפיח התבצרו במסוף רפיח, מעריב, 26 במאי 1986
  10. ^ אורי בינדר, האיסור על פועלי עזה לעבוד בישראל גורם נזקים כבדים לישובי פיתחת רפיח, מעריב, 19 במאי 1989
  11. ^ גדי גולן, ‏באשכול ובחבל שלום מתכוננים לקליטת מפוני עזה, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  12. ^ משה ליכטמן, ‏18,300 דונם כבר יש להם בתוך הקו הירוק, באתר גלובס, 8 במאי 2005
  13. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  14. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2018, באתר של רשות המיסים