משתמשת:Saruco1189/אחרית הימים (הרחבה כללית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30/07/16. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30/07/16. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. שיחה



שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מציג רק את היהדות.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מציג רק את היהדות.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. עריכה
פרסקו המתאר את אחרית הימים, מעשה ידי מיכלאנג'לו. הפרסקו נמצא בקפלה הסיסטינית שבותיקן.

אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות. בין נבואות אחרית הימים ניתן למצוא את האפוקליפסה בחזון הנביא ישעיהו, בפסוקי התנ"ך על מלחמת גוג ומגוג, בדברי חז"ל על ביאת המשיח ובתאולוגיה הנוצרית, וכן בדומה משתמע ראגנארוק בתרבות הנורדית.

נבואות אחרית הימים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבואות הראשונות על אחרית הימים מופיעות בתורה.

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלֹו

(א)והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה: (ב)ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך: (ג)ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה (ד)אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך: (ה)והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך: (ו)ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך:

התקופות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות תקופת אחרית הימים מתחלקת למספר תקופות הבאות זו אחר זו, אם כי קיימות מספר דעות (דעת הרמב"ם ודעת הרמב"ן) על סדר התקופות:

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי מהות הדברים בעולם הבא: לשיטת הרמב"ם וסיעתו העולם הבא הוא עולם הנשמות שבו אין גוף ושבו הנשמות מקבלות את שכרן, ואילו לשיטת הרמב"ן וסיעתו בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.

ישנם רבנים שטענו שסדר המאורעות באחרית הימים אינו ברור, לדוגמה הרמב״ם כתב (מלכים פרק י"ב הלכה ד'): "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח, יבוא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן, לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו: שדברים סתומים הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים; ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים, אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת.״

שינוי סדרי בראשית באחרית הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוק "וגר זאב עם כבש ..." מצוטט בעבודת קרמיקה בצלאל בבנין בית הספר העירוני שנבנה בתל אביב בראשית שנות העשרים

בדברי הנביאים קיימות נבואות המעידות על שינוי סדרי בראשית וחוקי הטבע באחרית הימים, כך בספר ישעיה כתוב: "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ".(ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו')

הרמב"ם לא מקבל זאת וטוען שהפסוקים כתובים על דרך משל: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח, ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך. וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ", משל וחידה. עניין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם, המשולים בזאב ונמר." (משנה תורה, הלכות מלכים, פרק יב הלכה א')

במדרש ספרא (פרשת בחוקותי א, ב) מוצגת עמדה יותר פשטנית:

"והשבתי חיה רעה מן הארץ - רבי יהודה אומר: מעבירם מן העולם. רבי שמעון אומר: משביתן שלא יזוקו. אמר רבי שמעון: אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן שאין מזיקים, או בזמן שיש מזיקים ואין [=ואינם] מזיקים? אמור: בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים... וכן הוא אומר: 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה' - מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו."

ביאת אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור לביאת אליהו באחרית הימים הוא בספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ג: "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם"

על פי נבואה זו אליהו יתגלה באחרית הימים לפני בוא יום השם. יום השם הוא כינוי קבוע לאחרית הימים אצל נביאים רבים.

המשנה (עדיות ח ז) מבארת את תפקידו של אליהו:

"אמר רבי יהושע, מקבל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני כד שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרחקין בזרוע... רבי יהודה אומר, לקרב, אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר, להשוות המחלקת. וחכמים אומרים, לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם."

על פי רוב הפרשנים (כולל הגמרא בעירובין) יממה לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא.

בפסיקתא רבתי נכתב שלושה ימים.

בירושלמי, ברמב"ם ובסדר עולם נכתב שקודם יגיע המשיח ורק לאחר מכן יגיע אליהו.

על פי תוספות ותרגום ירושלמי (איכה ד כב) משתמע שהמשיח ואליהו הנביא יבואו יחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים, פרקים יא, יב.
  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרקים ח, ט.
  • מאמר תחית המתים לרמב"ם.
  • אגרת תימן לרמב"ם.
  • מאמר שער הגמול לרמב"ן.
  • ספר דרך ה' לרמח"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:אסכטולוגיה






"אַחֲרִית הַיָּמִים" הוא מונח המתאר את העתיד הרחוק. לעתים, עתיד רחוק זה מתייחס לתקופה שתבוא לאחר מותו של הדובר (כמו, למשל, כאשר יעקב אוסף את בניו לפני מותו ומספר להם מה יהיה גורלם בעתיד, בראשית מ"ט). לעתים, "עתיד רחוק" זה מצוי מעבר ליכולת ראייתם של בני האדם בכלל - כלומר, בעתיד הרחוק כל-כך, עד שאי-אפשר לשער מתי יגיע. משמעות זו של "אחרית הימים" היאאֶסְכַטוֹלוֹגִית – דהיינו, לקוחה מחלק מהתיאולוגיה העוסק באירועים הסופיים בהיסטוריה של העולם, או בגורלו הסופי של המין האנושי. במקרה זה, מדובר בזמן שהעולם יגיע בו לנקודת מפנה ותחל תקופה חדשה, תקופת ישועה אוניברסאלית. משמעות אסכטולוגית זו מופיעה בדברי הנביאים במקרא, והמאפיין העיקרי שלה הוא שינוי. השינוי חל בשלושה תחומים:


א. שינוי באדם היחיד: כל אדם יקבל גמול על מעשיו - החוטאים ייענשו ואילו הצדיקים יתוגמלו , כך לדוגמא בצפניה א 5-4: "וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם וְהִכְרַתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת שְׁאָר הַבַּעַל אֶת שֵׁם הַכְּמָרִים...וְאֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל הַגַּגּוֹת לִצְבָא הַשָּׁמָיִם"; ד 18-17: "וַהֲצֵרתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַה' חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר...גַּם כַּסְפָּם גַּם זְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם".

אלוהים יברא לכל בני האדם לב חדש ורוח חדשה. כתוצאה מכך ייעלמו מן הארץ אי ציות לאלוהים ועבודה זרה. יחסי האדם ואלוהים יהיו כנים וטהורים. בני האדם יחיו חיים בריאים, ארוכים ומאושרים כך לדוגמא בישעיהו ס"ה 20: "כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל".

ב. שינוי בגורלו של עם ישראל: עם ישראל יתגבר על כל אויביו וינצח אותם בעזרת ה'. ה' עצמו יילחם בגויים למען ישראל, או יביא אותם למשפט לפניו וירשיע אותם כל לדוגמא בישעיהו ל"ד 2: "קֶצֶף לַה' עַל כָּל הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח"; וביואל ד 2: "וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ". כלי הנשק של הגויים יושמדו, או יהפכו לכלי עבודה. הגויים יבואו לבית המקדש, יביאו את אוצרותיהם ויהפכו למאמיני ה' כפי שמביא בנבואתו ישעיהו (ב 3-2): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקב וְירֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּארְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם". הגולים ישובו אל הארץ המובטחת. ירושלים והמקדש ייבנו מחדש, מפוארים משהיו בעבר. הצומות והאבל על חורבן ירושלים יהפכו לימי שמחה כעולה מנבואת זכריה ח 19: "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים". על העם ימלוך מלך מבית דויד, נציגו של ה' ככתוב בישעיהו י"א 3-1: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'... וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". מלך זה ימשול בצדק ובחוכמה, ומלכותו תהיה מקובלת לא רק על עם ישראל, אלא על כל עמי העולם לפי האמור בהמשך נבואה זו (ישעיהו י"א 5, 10): "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו"; "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד". דמותו של מלך-גואל זה היא הבסיס לרעיון "המשיח", שהתפתח בשלב מאוחר יותר ביהדות.

ג. שינוי בעולם כולו: ה' יברא אדמה חדשה ושמיים חדשים. הארץ תשוב למצבה בימי בראשית ותהפוך שוב לגן-עדן כמובטח בישעיהו י"א 8-6: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטן נהֵג בָּם. וּפָרָה וָדב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה". אלוהים יופיע, וימלוך על בני האדם. אורו יאיר את העולם, והעולם לא יזדקק עוד לאור השמש או הירח על פי ישעיהו ס 20: "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם". האל ישליט סדר עולמי חדש. בעולם ישררו שלום ושפע רב, בני האדם לא יסבלו ממחלות, ממוות ומחוסר צדק ככתוב בישעיהו ב 4: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"; ובישעיהו ס"ה 23-21: "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם...לֹא יִגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה". בשלב מאוחר יותר נוסף לנבואות "אחרית הימים" רעיון תחיית המתים, והוא מופיע בנבואה המקראית במרומז בלבד: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ...הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁכְנֵי עָפָר" (ישעיהו כ"ו 19).


אפשר לחלק את נבואות אחרית הימים לשני סוגים עיקריים: נבואות זעם ונבואות נחמה וישועה. נבואות הזעם מתארות בעיקר את המשפט האלוהי, ואת עונשם של החוטאים, או של אומות העולם. בנבואות אלה מופיע רעיון יום ה'. יום זה מתאר את יום המשפט ואת גורלם של הנענשים בידי ה', למשל: "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן. הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (יואל ג 4-3); "וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַם בַּנֵּרוֹת וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם הָאמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב ה' וְלֹא יָרֵעַ. וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. קָרוֹב יוֹם ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאד" (צפניה א 14-12).

לאחר המשפט האלוהי תבוא הישועה. בכך עוסקות נבואות הנחמה, המתארות את ישועת ישראל והעולם כולו. לפנינו תחילתו של הרעיון, שהייסורים הם הכרח בדרך לגאולה, מעין "חבלי משיח".


יש הסבורים, שמקורו של רעיון "אחרית הימים" הוא בישראל. על-פי גישה זו, רעיון "אחרית הימים" היה קיים בישראל עוד לפני תקופת המלוכה, ולאחר מלכות דויד הוא התפתח והורחב בידי הנביאים. רעיון זה נולד בישראל כדי לנחם את העם על אסונותיו בהווה על-ידי תיאור עתידו המזהיר. עם הכישלונות הצבאיים וחורבן ישראל ויהודה נולדה האמונה בכוחה של האמונה בה' להחזיר את זוהרם של ימי קדם. לפי אמונה זו, העונש האלוהי מהווה גמול על חטאים ומתקן את הפגמים. מלכות העתיד, שתשלוט בעולם לאחר יום ה', היא בעצם תקומתה והמשכה של המלכות הישנה, מלכות בית דוד, ועל כן נציגה יהיה מבית דוד.


חוקרים אחרים סבורים, שמקור האסכטולוגיה המקראית הוא בתרבויות המזרח הקדום. מיתוסים זרים חדרו, על-פי גישה זו, לתרבות ולאמונה הדתית בישראל ונקשרו לתפיסת ה' ויחסיו עם עמו ועם אומות העולם. במיתוסים אלה נכללו רעיונות של השמדת העולם באש ובמגפות, יצירה מחדש של העולם וחזרה אל גן העדן. בתחילה השתמשו הנביאים ברעיון האסון העולמי ביחס לישראל בלבד, אולם עם הזמן התפתח רעיון אחרית הימים וכלל את משפטו של ה' על העולם כולו ואת הישועה והשפע שיבואו על העולם לאחר יום ה'.


http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14194

ביבליוגרפיה: כותר: אחרית הימים מחברת: סמו, גליה שם הפרסום מקורי: מקראנט תאריך: 2005 בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.


2. הרצל לא היה הראשון שהאמין שירושלים יכולה להפוך לסמל של שלום ואחווה באמצעות מוסדות בעלי אופי בין לאומי שיקומו בה. אחד ממקורות ההשראה העיקריים של הרצל לחזונו לעיר ירושלים הוא נבואת אחרית הימים של ישעיהו. כמו הרצל, גם ישעיהו ראה בעיר ירושלים סמל לתיקון החברה האנושית כולה. והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. (ישעיהו ב, ב–ד) מחבר/ים: איתן כהן שם הספר: הרצל אמר... : חברת מופת בהגות הציונית שם ההוצאה: מכון שלום הרטמן תכנית בארי - מכון שלום הרטמן שנת ההוצאה: תשע"א - 2011 עמוד: 38


3. לביטוי זה יש במקרא שתי הוראות:

א. דבר שעתיד לבוא, ואפילו בקרוב, כמו למשל בדברי פרידתו של יעקב מבניו: "ויקרא יעקב אל בניו, ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא (=יקרה) אתכם באחרית הימים" (בראשית מט 1).

ב. חזון נביאי ישראל המתייחס ל"אחרית הימים" גם הוא עתיד להתרחש על פי תפישתם בעתיד הקרוב, אולם בפועל לבש משמעות של הזמן האחרון שבאחרונים, קץ הימים.

בספרי המקרא ישנן תמונות שונות ומגוונות של נבואות אחרית הימים, אך ניתן לחלקן לפי ארבעה עניינים עיקריים:

א. יום ה' - העונש שיבוא על ראשם של החוטאים בישראל: "יום חושך ולא אור" (עמוס ה 18); "יום עברה היום ההוא, יום צרה ומצוקה, יום שואה ומשואה, יום חושך ואפילה, יום ענן וערפל" (צפניה א 15).

ב. יום הדין העולמי - הפורענות שתבוא על הגויים החוטאים, ועל היקום כולו: ה' יישב למשפט בעמק יהושפט (יואל ב 12); הגבוהים בארזי הלבנון וההרים הרמים, כל מגדל וחומה יישפלו (ישעיהו ב 12-22); העמים האוייבים אשור, מצרים, אדום, פלישתים, צור וצידון ומואב ייענשו (ישעיהו כה 10 ועוד).

ג. ברית עולם בין ה' לעמו: אחרי מפלת אוייביו ייגאל עם ישראל ויזכה באושר ובשלווה – מבחינה אישית, מדינית, כלכלית וכד': החולים יבריאו, האומללים ישתקמו, הגולים ישובו, ירושלים תיבנה, העם יקום לחיים חדשים בארץ הפורחת, יהודה ואפרים יתעצמו, ויחיו בשלום זה עם זה, ירושלים תהיה למרכז העולם, וישראל תשלוט בעמים. עבודת האלילים תיעקר, עבודת המקדש תפרח, וה' יכרות עם עמו ברית עולם שלא תופר עוד.

ד. חזון השלום העולמי: נבואות על שלטון השלום והאושר בעולם כולו, כשירושלים וה' במרכזם (ישעיהו ב 1-4). אז יחזור העולם לחיי השלווה והאושר של תקופת גן עדן, והשלום ישרור גם בין האדם לחיות הטרף (ישעיהו יא 6-9).

נבואות אחרית הימים מכילות במעורבב את תיאורי הצרות והרעות מצד אחד, ותיאורי הנחמות והישועות – מצד שני.

רעיון אחרית הימים הוא רעיון קדום מאד באומה הישראלית, ומעיד על מצוקותיה ועל כיסופיה לישועה. דמויות שנצטיירו בישראל בדמות הגואל: משה, דוד, המשיח.

כותר: אחרית הימים במקרא שם האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה מחבר: גשר מפעלים חינוכיים בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים