חורבן העולם באלף השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על פי היהדות, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח. לדברי רב קטינא המובאים בגמרא במסכת סנהדרין[1] במשמעותם הפשוטה, העולם עתיד להתקיים ששת אלפים שנה מבריאת העולם, ולאחר מכן, מתחילת האלף השביעי של הלוח העברי יהיה חרב למשך אלף שנים.

מאחר שישנן שלוש שיטות למניין השנים מבריאת העולם בלוח העברי, השנה האחרונה של האלף השישי תסתיים בחודש ספטמבר בשנת: 2240, 2241, או 2242 בלוח הגריגוריאני.

דברי רב קטינא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד במסכת סנהדרין (דף צ"ז, עמוד א') מובאים דברי רב קטינא לפיהם לאחר ששת אלפים שנות קיום העולם ייחרב למשך אלף שנה:

אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר[2] וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. אביי אמר תרי חרוב שנאמר[3] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. תניא כותיה דרב קטינא כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר[4] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - יום שכולו שבת, ואומר[5] כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו

בהמשך מביא התלמוד דעות אחרות לגבי זמן העולם. לפי הדעה שהעולם יתקיים ששת אלפים שנה עדיין לא מפורש מה יהיה כשיגיע האלף השביעי. הוא מושווה לשבת, לשמיטה, ואילו רב קטינא סובר שהעולם יהיה חרב באלף זה. במקום אחר[6] הגמרא שואלת היכן יהיו הצדיקים בזמן הזה ומתרצת שה׳ יברא כנפיים לצדיקים והם ישוטו על פני המים.

שיטות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים נחלקו האם דברי רב קטינא הם קונצנזוס בין האמוראים. דעת הרמב"ם היא שדברי רב קטינא הם דעת יחיד,[7] ואילו הרשב"א כתב כי אין חולק בדבר.[8]

גם במשמעות דברי רב קטינא ישנן דעות רבות:

  • דעת הרמב"ם שאין מדובר בהיעדר מוחלט של המציאות כי הזמן עודנו קיים, כפי העיקרון השגור בפי החכמים ש"אין חדש תחת השמש". כך שהעולם אינו צפוי להשתנות באופן מהותי.[7]
  • דעת הרמב"ן היא שבאלף השביעי מטרת האל בבריאת העולם תושג ולא יהיה צורך ביקום, היקום יהפוך להיעדר מוחלט.[9]
  • בספר המיוחס לרב יוסף קארו נכתב כי העולם לא ייחרב כלל, אלא היצר הרע והתאוות יתבטלו ולכן חלק מהמצוות לא יהיו נצרכות.[10]
  • הרב יצחק אברבנאל כתב כי חורבן העולם ייעשה בשבעה שלבים המקבילים לשבע שמיטות הקיימות ביובל, כשכל ששת אלפים שנה יהיה אלף אחד שבו יחרב 1/7 מהיקום, לאחר חמישים אלף שנים ייחרב העולם באופן סופי.[11]
  • המאירי כתב כי "וחד חרוב" מתייחס לאלף השישי שהתחיל בשנת ה' אלפים ולא לאלף השביעי, והכוונה היא כי באלף זה יהיו "פורענויות קשות".[12]
  • ר' אליהו דלמדיגו מבין את הערת הגמרא "ובעוונותינו שרבו, יצאו מהם מה שיצאו" כהפרכת תחזיתו של ה'תנא דבי אליהו' בשל אי התרחשותה במציאות, שהרי עתה כבר הגענו לשלב הכרונולוגי בהיסטוריה בו לפי תחזיתו היו אמורים להגיע שני אלפי ימות המשיח, ואלה לא הגיעו בפועל. כדבריו, "וכאשר לא נתאמת, בעוונותינו, נודע שאין העניין כן, כאשר גם כן נאמר שם".[13]

ביאת המשיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות דברי רב קטינא רווחת האמונה כי עד שנת ששת אלפים מוכרח שיבוא משיח, שהרי לאחר מכן ייחרב העולם. הרב יוסף חיים מבגדאד כתב כי משיח מוכרח לבוא יותר ממאה שנים לפני סוף האלף השישי כדי שעד סוף האלף יהיה זמן מספיק להתקיימות הנבואות שנאמרו על ימות המשיח.[14]

בספר "עולמו של צדיק" מובא תיאורו של הרב סלמאן מוצפי, מה יעשו היהודים אם האלף השישי יסתיים ומשיח עדיין לא יגיע:

ואם חלילה יגיע סוף אלף השישי לבריאת עולם ומשיח עוד לא בא, ביום כ"ט באלול תת"ר ימתינו לו המוני בית ישראל, ואם יבושש לבוא חס ושלום לא יפלו מאמונתם, ילכו לטבול במקווה, ילבשו בגדי יו"ט ויכנסו לבתי כנסיות ויאמרו: אף על פי שאמרו חז"ל שית אלפי שני הוי עלמא ולא יותר, נעשה את שמוטל עלינו. ויתחילו בתפילת ערבית לראש השנה הראשון של האלף השביעי. משיאמרו את הפיוט "אחות קטנה" הפותח את התפילה - ודאי אז יבוא המשיח.

עולמו של צדיק עמוד 134

בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ט, עמוד א' הובאו כמה דעות תנאים ואמוראים לגבי משך זמן ימות המשיח. לפי רוב הדעות לא ייתכן שהעולם יחרב כבר בתחילת האלף השביעי כי לא נשאר מספיק זמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א'.
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק י"א.
  3. ^ ספר הושע, פרק ו', פסוק ב'
  4. ^ תהלים צב, א.
  5. ^ תהלים צ, ד.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ב, עמוד ב'
  7. ^ 7.0 7.1 מורה הנבוכים, ב, כט
  8. ^ שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן ט. "אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו...ואילו היו דברים אלו בטלים אצל החכמים, למה כתבום רבינא ורב אשי בחיבורם הנכבד המקודש בלי מחלוקת".
  9. ^ כתבי רמב"ן, חלק א' עמוד קפ"ח.
  10. ^ מגיד מישרים פרשת ויקהל.
  11. ^ מפעלות אלוהים, ז, ג.
  12. ^ בית הבחירה בפתיחה למסכת אבות.
  13. ^ הרב אליהו דלמדיגו, בחינת הדת, ת"א ה'תשמ"ד, עמ' 95
  14. ^ שו"ת תורה לשמה סימן תע"ב.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.