משתמש:בן נחום/הצעות לתרומות ודיון על חשיבות תרומות ישנות/הצעות לתרומות חדשות לשבוע שהחל ב-3 במאי 2020
{{ארכיון}
1[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופסור מיכה קליין, "והים איננו מלא", השילוח, 8, פברואר 2018
מדובר בכתבה נרחבת ומעמיקה, שכתב פרופסור בתחום מומחיותו האקדמי והפרקטי כאחד.
הכתבה כוללת גם נתונים עובדתיים חשובים, וגם את עמדתו של הפרופסור. מציע להביא את הדברים בנפרד בצורה דלהלן:
- א. בערך על פרופסור מיכה קליין, להוסיף את הכתבה ב"קישורים חיצוניים".
- ב. בגוף הערך על פרופסור מיכה קליין, להוסיף בפסקה "מחקריו" את הטקסט דלהלן: לפי פרופסור קליין, הנתונים המוצגים כ"עובדות מדעיות" לגבי התחממות עולמית ועליית מפלס הים, נובעים מפרשנות סובייקטיבית של החוקרים שפרסמו אותם וסובלים משלל בעיות שהבולטת בהם היא טווח שגיאה גבוה יותר מטווח המדידה. פרופסור קליין עצמו סבור ש"קיימת סבירות רבה" שגובה פני הים לא יעלה כלל.
- ג. בערך עידן הקרח - בסוף שנות ה-70 שרר בקהילה המדעית בארצות הברית חשש מפני "התקררות עולמית", ובטיים ובניוזוויק פורסמו כתבות על חשש מחזרה לעידן הקרח אם לא תינקט פעילות לשינוי האקלים.
- ד. בערך IPCC - בשנת 2005 פרסם IPCC דו"ח בו העריך ששינויים באקלים יגרמו ל-50 מיליון פליטים בעולם בשנת 2010. בשנת 2011 פרסם IPCC דו"ח נוסף, בו עדכן לשנת 2020 את תחזיתו ל-50 מיליון פליטים ששינויים באקלים יגרמו ל-50 מיליון פליטים בעולם.
- ה. בערך עליית מפלס הים - קיימים שתי שיטות עיקריות למדידת מפלס הים: מדידה באמצעות לווינים; ומדידה של "קווי הגאות" על החוף. המדידה באמצעות הלווינים אינה "מדע מדוייק" שכן פני הים אינם שווים וניתוח שינוי גובה פני הים באמצעות נתונים לוייניים צריך לנתח נכון את השפעתם של משתנים רבים על המדידה. מדידת "קווי הגאוח" פשוטה יותר, והיא מתבצעת באמצעות בדיקת שינויים בגובה אליו מגיעים המים ביבשה בזמן הגאות.
מדידות שונות שנעשו באמצעות לווין ביחס לאותן שנים (לעיתים בדיקות שונות שנעשו בידי אותו גורם), העלו תוצאות שונות באופן משמעותי. לפי פרופסור מיכה קליין ניתן להסביר זאת בשינויים בשיטות הניתוח המורכבות אותם מפעילים החוקרים, וכך בכך שלעתים טווח הסטייה במחקר גבוה יותר מאשר טווח המדידה. בהתאם לכך, לפי Anny Cazenave et al: "בנתוני האלטימטריה הלוויינית יש בעיות קריטיות העושים אותם כמעט בלתי־שמישים לחלוטין".
מדידת קווי הגאות על החוף מתבצעת כבר מהמאה ה-19. השוואת השינויים לאורך השנים מעלה כי ישנן מקומות בהם מפלס הים עלה באופן משמעותי, יש נם מקומות בהם נרשמה עליה מתונה, ישנם מקומות בהם לא נרשם כל שינוי ממשי וישנן מקומות בהם נרשמה ירידה משמעותית בגובה מפלס הים.
לפי פרופסור קליין, לפחות בחלק מהמקרים עליית או ירידת מפלס הים ביחס ליבשה הסמוכה, נובעת משינויים ביבשה (עליית היבשה או שקיעת היבשה) ולא משינויים בים עצמו. - ו. בערך עליית מפלס הים בפסקה "מפלס הים בישראל" - במדינת ישראל מתבצעת מדידת גובה מפלס הים ביחס ליבשה בידי המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) והחברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). לפי נתוני מפ"י, לאורך המפה ה-21 לא רשמו שינויים משמעותיים בגובה מפלס פני הים ביחס לחופי מדינת ישראל. מנגד, לפי חיא"ל קיימת עליה ממוצעת של 5.5 מ"מ בשנה בגובה מפלס פני הים ביחס לחופי מדינת ישראל.
פרופסור מיכה קליין מסביר את ההבדלים המשמעותיים בין נתוני מפ"י לנתוני חיא"ל, בהבדלים בשיטת המדידה ובאופן ניתוח הנתונים. לפי ד"ר דן צ'רני, לנתוני תחנת המדידה של חיא"ל קיים טווח סטייה של 10 ס"מ. - ז. בערך אנטארקטיקה - בשנת 2015 התפרסם מחקר של נאס"א, לפיו עובי הקרח באנטארקטיקה מתעבה בכל שנה בכ-82 ג'יגה טון.
- ח. בערך התחממות עולמית בפסקה "הפשרת הקוטב הדרומי (אנטארקטיקה)" - בשנת 2015 התפרסם מחקר של נאס"א, לפיו עובי הקרח באנטארקטיקה מתעבה בכל שנה בכ-82 ג'יגה טון. משתמש:בן נחום
- חבל שאתה לא מזכיר שאת הערך על מיכה קליין (אם בכלל אפשר לקרוא לדבר הזה ערך) אתה כתבת לפני כמה ימים. כנראה בשביל להיות "משכן" לקישור להשילוח.
- כל מה שיש בערך הזה זה כמה הערות ביוגרפיות שליקטת מפרסום על איזה ספר שלו. אפילו את המינימום לנסות להבין מה התחום המדעי בו הוא עסק לא ניסית לעשות, או לא הצלחת להבין. כתבת "מחקריו בתחום מדעי כדור הארץ". נכון, קשה למצוא מידע על אודותיו. אבל בכל זאת, גיגול קל מראה שהוא עוסק במורפולוגיה של החוף. כלומר איך משתנה צורת החוף.
- אני מניח שלפי הכללים שלנו הוא ראוי לערך, אבל זה לא ערך. צריך לשקול מחיקה מהירה שלו.
- בכל מקרה, אני מתנגד להוסיף את זה ל"קישורים חיצוניים" מדובר לע איש אקדמיה. זה לא מאמר אקדמי, לכן הוא לא מייצג את פועלו. ובכל מקרה זה גם לא מחקר. הוא מתבסס על ידע מקצועי שיש לו מפעילותו האקדמית, בשביל לנגוע בסוגיה שכנראה הוא לא חקר בצורה אקדמית.
- לגיב שאר האיזכורים, גם להם אני מתנגד. אתה מביא דברים אנקדוטליים, שאתה לא מבין בהם, ומחפש איפה אפשר לשים אותם, בלי לחשוב מה טובת הערך. רק איך לדחוף את המאמר מהשלוח. והכל בלי שום הקשר. eman • שיחה • ♥ 14:48, 7 במאי 2020 (IDT)
- היי Eman,לפי הכללים אסור לי "להתווכח" אתך, אבל שאלות מותר ויש כמה נקודות עובדתיות שראוי לחדד בתגובה לדבריך:
(1) לפי כללי ויקיפדיה פרופסור זכאי לערך על שמו. בהנחה שהערך לא יימחק, אתה מסכים לאזכורים שהצעתי בתוך הערך (אגב, נשמע שאתה מתלונן על שהערך קצר, ואת זה בדיוק ההצעות שלי נועדו לשנות ולהרחיב את הערך).
(2)לא הצלחתי להבין למה בעיניך זה לא מאמר אקדמי. זה מאמר מעמיק ומקיף שמבוסס על שלל מקורות ומבטא את מחקריו המרכזיים של האיש. אם זה לא מאמר אקדמי בעיניך, אז מה כן?
(3)בניגוד למה שכתבת עלי, יש לי הבנה בסיסית בכל הערכים והנושאים שהזכרתי. לפי המדיניות של ויקיפדיה די בזה.
(4)בניגוד למשתמע מדבריך, הידע מבוסס לא רק על הידע שלו מפעילותו האקדמית, כי גם בפרקטיקה הוא עובד בבוועדה לשמירת הסביבה החופית (של משרד הפנים) מאז היווסדה! משתמש:בן נחום- אני חושש שאתה לא מבין מהו מאמר אקדמי. מאמר ב"השילוח" הוא לא מאמר אקדמי. נקודה.
- אני מתקשה לראות איך זה שהוא מכהן כחבר הוועדה לשמירת הסביבה החופית (המילה "עובד" לא מתאימה לזה) בודאי לא קשור למאמר הזה. זו ועדה שבוחן תוכניות בניה ופיתוח בסביבת החוף, ומוודאת שהיא לא פוגעת בו.
- אתה יכול לספר לנו מאיפה יש לך ידע למשל בנושא מדידת מפלס הים לעבר למה שקראת ב"השילוח"? eman • שיחה • ♥ 16:42, 7 במאי 2020 (IDT)
- היי Eman,לפי הכללים אסור לי "להתווכח" אתך, אבל שאלות מותר ויש כמה נקודות עובדתיות שראוי לחדד בתגובה לדבריך:
- אני מסכים עם Eman שמאמר זה אינו מתאים לערכים שהוצעו. קודם כל, זה ודאי לא מאמר אקדמי (בסופו אף מובהר שמדובר במאמר על בסיס "נייר עמדה" שלו), ולא מחקר שלו. במאמר יש גם הרבה הסקנת מסקנות רחבה מפרטים לא קשורים ושלא בתחום התמחותו (מכך שמפלס הים לא עלה לפי תחזיות מסויימות הוא מסיק ששאר מסקנות מדעני האקלים בקשר להתחממות גלובלית אינן אמינות). מעניין גם לקרוא את התגובות שנכתבו למאמר בתחתית הדף - לפי אחת התגובות, במאמר נכתבו טענות מסויימות שהמקורות בהערות השוליים של המאמר עצמו אומרות ההיפך מכך. Dovno - שיחה 17:40, 7 במאי 2020 (IDT)
- Dovno ו-Eman מה עמדתכם לגבי אזכור בערך על פרופסור מיכה קליין עצמו? משתמש:בן נחום
- אני מבקש מבן נחום לקרוא את הערך על מיכה קליין לאחר תיקוני. זו דוגמה יפה לפרופסור באוניברסיטה, שזכאי לפי הכללים לערך, אך הוא חסר חשיבות בצורה קיצונית.
- אני מבקש מבן נחום לקרוא את הערך על מיכה קליין לאחר תיקוני. זו דוגמה יפה לפרופסור באוניברסיטה, שזכאי לפי הכללים לערך, אך הוא חסר חשיבות בצורה קיצונית.
- ראשית לא הצלחתי לגלות אם היה פרופסור חבר או מן המניין.
- לא מצאתי אף מאמר שלו (!!) , לגבי פרופסור אמריטוס זה ממש נדיר
- שני הספרים שלו פורסמו בהוצאה נידחת, וודאי שלא אקדמית, בנוסף הם פורסמו לאחר צאתו לגמלאות. מובן מאליו שאין נתונים על מכירת הספרים. מאליו מובן ש"קריאה בספר הספרים מנקודת ראותו של איש מדעי כדור הארץ," לא בדיוק עומדת בקריטריון של מחקר אקדמי.
ובקשה כללית - אנא הסתמך רק על עובדות - אל תגזים ותוסיף תארים שלא הופיעו במקורות. אני צרפתי הערות שוליים לכל מילה שכתבתי. בבקשה עשה כמוני. --Yoavd • שיחה 10:40, 8 במאי 2020 (IDT)
לעצם העניין - אני מבקש לא לקשר את הפרסום של מיכה קליין בהשילוח לאף ערך. זה מאמר שממש לא בתחום התמחותו שהיה ערוצי נחלים בארץ ישראל תוך התמקדות בנחלי ים המלח. ולגבי הערך על מיכה קליין עצמו - פורמלית, הערך תקין כי תוארו מספק לצורך חשיבות, אבל מה לעשות ופרופסור נמדד על פי תפוקתו המדעית, וכאן היא קרובה לאפס. Yoavd • שיחה 12:52, 8 במאי 2020 (IDT)
2[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הנהוג בויקיפדיה שנים רבות במאות ערכים על ספרים ועל מחברי ספרים, ביקורת מהסוג דלהלן נחשבת לראויה. אבקש ממכם לחשוב אילו הדברים לא היו נכתבים ב"השילוח" אלא במדור ביקורת ספרים ב"הארץ" למשל - האם הייתם תומכים בהבאתם:
יוסי ברנע, "על דעת הלוחמים והתושבים: לא היה טבח", השילוח, 8 פברואר 2018 - בערך דיר יאסין סוף המיתוס
- א. ב"קישורים חיצוניים" בערך.
- ב. בגוף הערך, הטקסט דלהלן: יוסי ברנע מתאר את ייחודו של הספר:
”כדי לחשוף את טיב האירועים שהיו בדיר-יאסין ולהכריע במחלוקת בין ההיסטוריונים, ההיסטוריון אליעזר טאובר ערך תחקיר חסר תקדים בהיקפו ובפרטנותו על פרשה זו, שהייתה לאיל-ניגוח נגד ישראל בכלל ונגד הימין ומחתרותיו בפרט.
טאובר למד להכיר כל אחד ואחד מן המעורבים בפרשה: הלוחמים, התושבים, ההרוגים. הוא השווה עדות לעדות, גרסה לגרסה, מקור למקור, מספר למספר...
את כל חוטי העובדות שאסף ארג לתמונה בהירה של אחד הימים הדרמטיים ביותר בתולדות היחסים בין יהודים לערבים בארץ ישראל. בספרו, שהופיע בקיץ האחרון, ערפל הקרב מתפוגג. ואירועי דיר-יאסין שהיו בבוקר התשעה באפריל 1948 מתבהרים.”משתמש:בן נחום - קודם כל אני שב ומבקש שכשיש ערך שאתה כתבת, ואתה רוצה להוסיף לו קישור מהשילוח תציין את זה.
- לגבי איזכור בקישורים חיצוניים אני מתלבט. ולו בגלל החשד שאתה כתבת את הערך הזה רק בשביל שיהווה משכן לקישור. מצד שני זה לא שיש כל כך הרבה סקירות שאפשר להביא (וצריך להביא גם את המאמר של עודה בשראת ב"הארץ)".
- לגבי הטקסט בגוף הערך, בשום פנים ואופן לא! כמה פעמים צריך להסביר לך שלא כל מילה שאיזה פובליציסט כתב ב"השילוח" זה ציטוט שצריך להכנס לערך אנציקלופדי?! eman • שיחה • ♥ 21:05, 7 במאי 2020 (IDT)
- (1)OK, כמדומני שזו פעם ראשונה שאתה מבקש ממני במפורש לציין שמדובר בערך שכתבתי. אין בעיה
(2)קראתי את כל הספרים שהייתה לגביהם סקירה ב"השילוח" ואני מתעתד בע"ה לכתוב ערך על כל אלו מביניהם שיש להם חשיבות אנציקלופדית מובהקת (כמו הספר שבנידון), בלי קשר לשאלה האם הסקירה מ'השילוח' תופיע בערך או לא...
(3) חשוב לזכור שהמאמר ב'הארץ' פתוח רק למנויים בתשלום, בניגוד לכתבה ב"השילוח" שנגישה באופן חופשי לכולם בהתאם לתפיסה שלנו ב'ויקיפדיה'. משתמש:בן נחום
- (1)OK, כמדומני שזו פעם ראשונה שאתה מבקש ממני במפורש לציין שמדובר בערך שכתבתי. אין בעיה
- בן נחום, התחלתי מבירור מיהו יוסי ברנע, כותב המאמר. קראתי בענין את הערך עליו וגיליתי שגם שם צרפת מאמר (אחר) שפורסם בהשילוח. בהזדמנות זו, קראתי גם את המאמר "לציונות, לקפיטליזם, לאחוות עמים" - דוגמה מצוינת למאמר שאין לקשרו בשום אופן לערך. זהו הספד שכתב יוסי ברנע על אדם שהכיר בראשית דרכו - פרופ' עזרה זהר. אתה צרפת את ההספד ללא נימוק. כמובן שגם לערך עזרה זהר צרפת את ההספד - פעמיים. את פרופ' טאובר אני מכיר היטב. זה אדם חריף וחכם מאוד. הוא היה חייל שלי כשהיה בן 18, והיה חייל מאוד יוצא דופן ביחידה שרוב חייליה בעלי כשרונות מתמטיים - אנליטיים. למרות העדר השכלה בתחום בזה הוא הצטיין בפעילותו, וכבר אז שמתי לב ליכולותיו. לתת ליוסי ברנע לכתוב ביקורת על ספר של טאובר זו איוולת. אין לו שום הכשרה לכתוב ביקורת כזו. הוא איננו הסטוריון, ואיננו ערביסט.
- לגבי הרמז בתחילת הדברים - אילו הדברים היו נכתבים בעיתון הארץ (או כל עיתון אחר) - עיתון ראוי לא היה מפרסם ביקורת ספרים על ספר אקדמי - ביקורת שנכתבה שלא על ידי איש מקצוע. מבחינתי, מה שחשוב הוא בראש ובראשונה מי שכתב את המאמר, השכלתו, ומידת הרלוונטיות של השכלתו לתוכן הדברים שכתב. זה מתכתב גם עם בקשתך הראשונה - פרופסור באוניברסיטה הוא בהחלט ראוי, אך אם מומחה לערוצי נחלים שכל ימיו עסק בכך, מתפנה בהיותו גמלאי לחקור את התנ"ך בעיניים של גיאומורפולוג - אז הוא סוטה מתחום מומחיותו ומבחינתי דבריו בנושא התנ"ך חסרי ערך מקצועי, וכך הדבר לגבי התחממות גלובלית וכדומה. --Yoavd • שיחה 14:16, 8 במאי 2020 (IDT)
- צר לי יואב, אבל מה שאתה כותב כאן פשוט בדיחה!
אני יכול בקול להביא לך מאות (!) 'ביקורות ספרים' שנכתבו ב'הארץ' ובעיתונים אחרים אחרים בידי כותבים שאינם מתקרבים לסטנדרט המקצועי שהצבת...
וכמו שכתבתי לעיל, אפשר במקביל למצוא בקלות מאות(!) 'ביקורות ספרים' אצלנו בויקיפדיה (בעריכם על ספרים ועל כותביהם) שכותביהם אינם מתקרבים לרף שהצבת משתמש:בן נחום
- צר לי יואב, אבל מה שאתה כותב כאן פשוט בדיחה!
- אתה כתבת את המשפט הזה פעמים רבות. בבקשה - אל תתן לי מאות, תן לי עשר דוגמאות ונבדוק אותן בקפידה. אני אעדכן אותך בכל הפרטים של הבדיקה. --Yoavd • שיחה 17:32, 8 במאי 2020 (IDT)
- ועוד נקודה שגם DOVNO מנסה להסביר לך ללא הצלחה:
- הנה דוגמה לכתב עת ראוי בנושא הסטוריה, ולמרבה הפלא - בעברית - Historia: Journal of the Historical Society of Israel /היסטוריה: כתב עת של החברה ההיסטורית הישראלית או Zmanim: A Historical Quarterly /זמנים: רבעון להיסטוריה , Michael: On the History of the Jews in the Diaspora /מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות , Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv /קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה אלה כתבי עת רציניים. בעקרון - כמעט כל מאמר שמתפרסם בעיתונות היומית לא רלבנטי לויקיפדיה, למעט ערכים חדשותיים. בערך על כלכלת ישראל לא ראוי לכלול קישור ליומון, למעט למשהו חדשותי. כל דבר שקשור להגות, או לאקדמיה, צריך להסתמך על חומר ברמה מתאימה. למשל - The Economic Quarterly /הרבעון לכלכלה , Quarterly Banking Review /רבעון לבנקאות וכדומה. --Yoavd • שיחה 17:48, 8 במאי 2020 (IDT)
- יואב- אני חשוב שיש פה שתי שאלות נפרדות, בנוגע לשתי בקשות שונות לגבי המאמר הזה. האם להביא מתוכו את הציטוט, והאם לשים אותו בקישורים החיצוניים. והסף הוא מאוד שונה. בשביל להביא ציטוט של מישוה שנותן הערכה הרף הוא באמת שזה יבוא ממישהו מקצועי באכסניה מקצועית. פה יש לדחות את הבקשה על הסף.
- אבל ביקורות ספרים או סקירות של ספרים לאו דווקא נכתבות ע"י אנשי מקצוע. ואפשר להביא כמה בפרק "קישורים חיצוניים". כמובן גם פה צריך להיות סף, אבל הוא יותר לגופו של מאמר. כאמור מצאתי רק עוד 2 ביקורות / סקירות ברשת, בהארץ. אחת של יחיעם וייץ, והשניה של עודה בשאראת
עודה בשאראת, "דיר יאסין: סוף המיתוס": ספר המעלה חשד שבן-גוריון אחראי לטבח ב-1948, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2017. האמת ששלושתן נראות לי סבירות בשביל לשים אותם בקישורים חיצוניים, אבל אני אסייג את דברי ואומר שאני לא קראתי את הספר. המאמר מהשילוח מתאר די באריכות את מה שיש בספר, ונותן לו פירוש שנראה לי מוגזם (מאוד מוגזם בכותרת, אבל במידה מסויימת גם במאמר עצמו) בכיוון של "זיכוי" האצ"ל והלח"י מההאשמה בטבח (כיוון שכנראה גם הספר שואף אליו, אבל ביותר זהירות). המאמר של עודה בשראת עושה דבר דומה לכיוון שני, אם כי הוא מראש מדגיש שזה מה שהוא עושה. לוקח את העובדות שמובאות בספר, חולק על הפירוש, ומוסיף דבר שהוא לפחות חלקית ספקולטיבי, לגבי האחריות של חלקים בהגנה ובהנהגת הישוב. המאמר של וייץ הוא יותר סקירה קצרה של מה שיש בספר, בלי לפרש יותר מדי. נקראה לי שהבאת שלושתן ב"קישורים חיצוניים" בתור כתבות שסוקרות את הספר יכול להועיל לקורא שרותה להרחיב את הידע שלו על נושא הערך. וכל זאת בלי לאמץ אף אחת מהן כאיזה מקור סמכות לתוכן הערך. eman • שיחה • ♥ 13:11, 9 במאי 2020 (IDT)
- eman - הערך כולו לא היה צריך להיכתב. הספר לא נופל לשום קטגוריה ראויה לערך על ספר: ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרים -
- הספר נמכר בלמעלה מעשרת אלפים עותקים. יש להביא אסמכתה בדוקה לשיעור המכירות.
- הספר זכה בפרס ספרותי מוכר
- הספר הוא בעל חשיבות תרבותית או ספרותית יוצאת דופן – על כך צריך להעיד גורם חיצוני כלשהו – ביקורת בעיתון או באתר אינטרנט, כתבה על הספר או על הסופר הקובעת זאת בפירוש, וכיוצא בזה. טור ביקורת בעיתון יומי גדול המתייחס אליו בפירוט, יחשב כהוכחה לחשיבות ספרותית.
הספר הזה לא נופל לאף אחת מהקטגוריות הללו.
גם לו היה נופל לאחת הקטגוריות, מן הראוי היה שכותב הביקורת יהיה בקי בתחום שבו עוסק הספר, משום שזה ספר מחקר הסטורי. --Yoavd • שיחה 21:37, 9 במאי 2020 (IDT)
3[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלחנן שילה, "האתגר של האורתודוקסיה", השילוח, 8 פברואר 2018 - בערך אלחנן שילה בפסקה "הגותו וספריו"
שילה מאמץ רכיבים מסוימים מביקורת המקרא לצד דחיית אחרים, ומעיד על עצמו כי כבר כסטודנט לא חש מחויב להנחות המוצא של האורתודוקסיה כלפי ביקורת המקרא. משתמש:בן נחום
- יש פה אמירה די אגבית בתגובה מסויימת למאמר מסויים. למה זה דבר שצריך לציין בערך עליו? לפחות ממה שקראתי בערך, לא עושה רושם שזה נושא מרכזי בעיסוקו. זה נראה כמו משפט תלוש שלא קשור לכלום. אבל אני מוכן לשמוע למה אני טולי טועה. eman • שיחה • ♥ 00:33, 8 במאי 2020 (IDT)
- אלחנן שילה נחשב (מזהה את עצמו ומזוהה ככזה) לדתי במובן הקלאסי בישראל, כלומר אורתודוקסי.
ככלל, היהדות האותודוכסית דוחה לחלוטין את ביקורת המקרא ורואה בה כפירה.
לאור זאת, לעובדה ששילה מפרסם תחת שמו מאמר בו הוא מאמץ חלקים מסויימים מביקורת המקרא - מהווה פרט משמעותי לגביו ובעל חשיבות אנציקלופדית ברורה.
בהקשר הזה, להבנת הביוגרפיה שלו יש חשיבות בעדותו ש"כבר כסטודנט לא חש מחויב להנחות המוצא של האורתודוקסיה כלפי ביקורת המקרא". משתמש:בן נחום.
- אלחנן שילה נחשב (מזהה את עצמו ומזוהה ככזה) לדתי במובן הקלאסי בישראל, כלומר אורתודוקסי.
- לא פשוט היה למצוא משהו על אלחנן שילה כי הערך לא מפנה לשום מקום רלבנטי, לפחות מהחיפוש שלי הערך השתפר...הדוקטורט שלו בספרות ונושא הדוקטורט הוא " The Use and Literary Function of Kabbalah in the Works of S.Y.Agnon. " אני מניח שגם בן נחום יסכים שתחום המחקר של שילה איננו ביקורת המקרא (דיסציפלינה בתחום המחקר האקדמי של המקרא) - נכון שיש קשר מסוים בהיבט שככל טקסט אחר גם התנ"ך הוא ספר, ולכן שייך לתחום הספרות שזה תחום עיסוקו של שילה, אך ודאי שאיננו מומחה בביקורת המקרא. כל הכתבה הזו, שקראתי שלוש פעמים, היא בחזקת הערת אגב של קורא נבון לספרו של ברמן. למה זה צריך להפוך למקור בויקיפדיה? המבחן לשאלה זו היה יכול להיות פנייה ישירה לשילה, האם כך הוא היה רוצה שיונצח? האם זו הכתבה שמבטאת את עיקר יצירתו ? אני משוכנע שמי שהקדיש 3-4 שנים לחקר עבודותיו של עגנון, היה מעדיף לראות בקישורים החיצוניים את המאמרים שכתב כגון "הסוד ביצירת עגנון, יסודות קבליים בכתביו", "מאמר עגנון אגדת הסופר ומעשה עזריאל שומר ספרים.pdf" , "הסוד ביצירת עגנון.pdf" , "פוסט-אורתודוכסיה בכתבי הרב קוק" ולא את הערת האגב הזו. --Yoavd • שיחה 14:40, 8 במאי 2020 (IDT)
4[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד וינברג, "אהדה עם כוכבית", השילוח, 9 אפריל 2018 - בערך דן שפירו בפסקה "שפירו וישראל"
ב-2018 פרסם שפירו מאמר בThe Atlantic (עם תמרה קופמן-וויטס) בו הביע את עמדתו לפיה "המחויבות של ארה"ב לישראל היא צו אסטרטגי ומוסרי". לפי שפירו, התמיכה של המצביעים הדמוקרטיים בישראל גבוהה מהשימוי הקיים, מכיוון שאצל דמוקרטיים רבים קיימת תמיכה בישראל למרות ובמקביל לתמיכתם בפלסטינים. ―בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- קראתי את הפסקאות הספורות שבן נחום מבקש לצרף לשני הערכים - וברור לגמרי שהסיבה היחידה לצרפם היא שהם הופיעו בהשילוח. לא יתכן שיהיה הסבר אחר. אפילו בבקשה מעלה, לא ניתן שום נימוק למה לצרף את הכתבה לשני הערכים.
- דוד ויינברג פרסם כעיתונאי 3092 מאמרים (ספרתי!) ראה קישור [1] ואתה מוזמן לבדוק....האם לדעת בן נחום זה המאמר שמייצג את פאר יצירתו ? נכון שכמעט כולם פורסמו בעיתונים אחרים, אך אם אתה רוצה להעשיר את הקורא ממבחר יצירתו של ויינברג, אולי תציע הצעות אחרות? רגע - נזכרתי - אתה מעדיף מקורות בעברית, אז המספר הקודם שנתתי לא רלבנטי. הנה מאמרים בעברית - יש 93 כאלו בקישור [2]. אני בטוח שתמצא משהו יותר רציני בקישור הזה.
- חיפשתי קצת על דן שפירו - הרי ברור שאין שום סיבה להוסיף כתבה זו לערך על מי שהיה שגריר ארצות הברית בישראל ויש עשרות כתבות הרבה יותר רלבנטיות לגביו. הנה קצת פחות ממאה קישורים רלבנטיים (לא ספרתי...) [3] --Yoavd • שיחה 15:12, 8 במאי 2020 (IDT)
5[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד וינברג, "לתקן עולם במלכות הסיסמה", השילוח, 9 אפריל 2018
- בערך יהדות ארצות הברית בפסקה "היהודים והפוליטיקה האמריקאית" - מחקר שנערך באוניברסיטת ייל בשנת 2018 העלה כי קיים קשר ברור הזרם הדתי אליו משתייך איש הדת היהודי, לבין עמדתו הפוליטית; כ-80% מהרבאיי'ס הרפורמים וכ-70% מהרבאיי'ס הקונסרבטיבים תמכו במפלגה הדמוקרטית, לעומת כ-40% בלבד מהרבנים האורתודוכסים.
- בערך דוד וולפה בפסקה "עמדותיו" - ווללפא מבקר את המגמה 'להתאים' את התורה להשקפה הפוליטית, וכתב: "אם בעיניכם התורה תומכת בכל העמדות הפוליטיות שאתם מאמינים בהן במילא, האם אין לכם ולו שמץ של חשד שלא תורתכם מעצבת את עמדותיכם אלא עמדותיכם מעצבות את תורתכם?"
―בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- כמה יפה לקרוא את המאמר הזה! תענוג! התחלתי לבדוק וראה זה פלא:
- מה הקשר בין המאמר לדוד וינברג? את המאמר כתב הרב ג'פרי זלקין [4] אני מצרף את הקישור המקורי למאמר, וייכתן שווינברג תרגם אותו מאנגלית, אך אין לכך שום סימוכין בהשילוח.
- הציטוט " "אם בעיניכם התורה תומכת בכל העמדות הפוליטיות שאתם מאמינים בהן במילא", כתב וולפה, "האם אין לכם ולו שמץ של חשד שלא תורתכם מעצבת את עמדותיכם אלא עמדותיכם מעצבות את תורתכם?" מופיע באינטרנט פעם אחת בלבד - בהשילוח. אין לו שום אזכור בשום מקום אחר.
- זלקין מצטט רב רפורמי בכיר וגלוי-לב מקליפורניה, דיוויד וולפה, המבקר את המגמות העכשוויות בזרם שלו. בואו נבדוק מיהו דוד וולפה- Ordained by the Jewish Theological Seminary of America in New York in 1987, Wolpe is a leader in Conservative Judaism.. אפילו בדיקת עובדות מינימלית לא נעשתה כאן. למי שלא בקי בדקויות, יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; אנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism, גרמנית: Positiv-historisches Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו. לפיכך, הקונסרבטיבים רואים את ההלכה כמחייבת ובו זמנית גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת, וסבורים כי פסיקתה צריכה לשקף הן גישה מדעית-ביקורתית למקורות והן את אורחות חייו של כלל הציבור. כמו כן, התנועה מתרחקת מקביעות תאולוגיות חד-משמעיות ומקיימת פלורליזם נרחב בשאלות האמונה. עמדותיה אלו מבדילות אותה משני הזרמים העיקריים האחרים, האורתודוקסים והרפורמים.
- בקיצור - כל עובדה שבדקתי הוכחה כשגויה. מדובר בביקורת על מאמר שפורסם במקור באנגלית, שטרחתי וקראתי אותו. לאחר קריאתו במקור, אני עד לרישול שבכתיבה בעברית, שמצטטת בצורה שגויה את שנכתב באנגלית (לא שאני מסכים לדברים שנכתבו שם) אבל לקחת מאמר דעה באנגלית, לתמצת אותו בצורה שגויה ומגמתית - מגחיכה לעברית ועוד לבקש לשים את הכתבה כמקור לויקיפדיה? ממש לא לעניין. --Yoavd • שיחה 16:23, 8 במאי 2020 (IDT)