אלחנן שילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלחנן שילה
לידה 1972 (בן 52 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלחנן שילה (נולד ב-1972) הוא הוגה דעות, חוקר ומרצה בהגות יהודית מודרנית, ספרות עברית, הגות ציונית וקבלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילה נולד בירושלים, למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת ההסדר הר עציון. למד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט כתב במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

הגותו וספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הדוקטורט שכתב יצאה לאור כספר "הקבלה ביצירת ש"י עגנון" (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן 2011).

שילה היה רכז פרויקט בראשותו של פרופ' צבי מרק, שהוציא לאור מהדורה מדעית של "כל סיפורי רבי נחמן מברסלב" (2014).

כמו כן, הוציא שילה לאור מכתב יד, ביאורים של הרב דוד כהן ("הנזיר") על הספר עץ חיים של ר' חיים ויטל ("אור הרזים" 1999), ועל הספר קל"ח פתחי חכמה המיוחס לרמח"ל ("פתחי הפרדס" 2009), במסגרת עבודתו במכון נזר דוד.

משנת 2009 התחיל שילה לפרסם את הגותו במוסף שבת של עיתון "מקור ראשון". במאמרו "התגלות אלהית בטקסט אנושי" הוא הצביע על אופי אפולוגטי, לשיטתו, של "שיטת הבחינות" של הרב מרדכי ברויאר והציע תפיסת התגלות שונה מהמסורתית: לדעת שילה, רק את הרכיבים שבהם ישנה קפיצה ופריצה דתית ומוסרית במקרא, מעבר למה שמקובל במזרח הקדמון, אכן ניתן לראות כביטוי של התגלות. פרסום המאמר הביא להפסקת עבודתו במכללת אורות ישראל ובמכון נזר דוד.[1]

בשנת 2017 יצא ספרו יהדות קיומית (שוקן) הבא לתת תשתית הגותית לאוכלוסייה הנמצאת בין דתיות וחילוניות, ולהציע דגם של "יהדות רצופה בין הלכה וחילוניות" וקיום מצוות רך יותר, שאיננו נובע מתוך מחויבות להלכה אלא מתוך הזדהות עם התכנים של המצוות, שחלקים מהם יכולים להיות משמעותיים גם בימינו[2]. פרופ' רון מרגולין כתב על ספרו: "כתוב בבהירות ובפשטות, מעורר לחשיבה ומאתגר את הקורא בפתרונות יצירתיים ולא שגרתיים לשלל סוגיות המעסיקות את החברה הדתית. בין נושאי הספר: קיום מצוות ללא מְצַוֶּה, משבר הגיור, כשרות וצמחונות, התגלות אלוהית בטקסט אנושי, הלכה ומעמד האישה, הומוסקסואליות ומיניות, חזון הגאולה ובניית בית המקדש. מעבר לכך שספר זה נכתב על בסיס למדנות וידע רב, הוא מזמין את קוראיו לחשוב מחדש על שאלות רבות שאמורות להטריד את כולם"[3].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר אלחנן שילה הוא בנו של המשפטן פרופ' שמואל שילה וההיסטוריונית פרופ' מרגלית שילה ואח של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נפתלי שילה. נשוי ליערה שילה, מייסדת קואליציה חברתית לחינוך מלידה, מרצה במכללת אפרתה, פעילה חברתית, וחברת מועצת עיר מטעם סיעת התעוררות, ולהם ארבעה ילדים. מתגורר בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאול עמיר, יובל זיסקינד, "אנוסים – על יחסי הכוח בין קבוצות הבת של הציונות הדתית", דעות 43, 2010; אלחנן שילה באתר לולאת האל (בלוג של תומר פרסיקו).
  2. ^ הגותו של שילה נידונה בפרק 14 בספרו של ד"ר אפרים חמיאל, "בין דת לדעת: הדיאלקטיקה בהגות היהודית בת זמננו, מהרב קוק עד הרב שג"ר", הוצאת כרמל 2018, עמ' 168-163.
  3. ^ פרופ' רון מרגולין "מציל את האמונה מעצמה", מוסף שבת של 'מקור ראשון,