משתמש:האנציקלופדיסט/שואת יהודי הונגריה
הזמנה לדיון מחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
שואת יהודי הונגריה' התרחשה, ברובה, בסופה של מלחמת העולם השנייה. נרצחו בה כ-564,500 יהודים רובם בתוך חודשים ספורים, בין מאי ליולי 1944.
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. הונגריה לא נכבשה על ידי הגרמנים עד ראשית 1944 וממשלת קאלאי שפעלה בין מרץ 1942 למרץ 1944 דחתה פעם אחר פעם את דרישות הגרמנים לגירוש יהודים בהעניקה מקלט לכמיליון יהודים אזרחי הונגריה ושאינם אזרחים[1]. אמנם זכויותיהם נשללו אך עדיין הם חיו בתחושת יציבות יחסית משום שחייהם לא הועמדו בסכנה מידית.
שונה היה גורלם של כ-18,000 פליטים יהודים, אזרחי פולין וברה"מ, שנמלטו להונגריה עם פרוץ המלחמה ואף תושבי הונגריה ממוצא יהודי שמסיבות שונות לא יכלו להוכיח את אזרחותם ההונגרית למרות שחיו בהונגריה עשרות בשנים בעת ההיא ומבין תושביה היהודים של קרפטרוס, בעת ההיא מסופחת מזה שנתיים להונגריה[2][3], שהוסגרו לידי הגרמנים על ידי ההונגרים והוצאו להורג, באקציה הגדולה ביותר עד אותו הזמן בין 26 לבין 29 באוגוסט 1941 בקמניץ-פודולסקי.
גם גורלה של קבוצת הגברים בגיל הגיוס (גילאי 18-52) מקרב האוכלוסייה היהודית, שגויסה לשירות העבודה לאחר שהשירות בצבא נאסר עליהם, לא שפר עליה. למעשה היו אלו יחידות של עבודה בכפייה בתנאים קשים ביותר, בחזיתות השונות בהן נלחם הצבא ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם בגדודים אלו עד לסוף מלחמת העולם.
תחילת שואת יהודי הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגירוש בקיץ 1941 והטבח בקמניץ-פודולסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-18,000 פליטים יהודים[4], ובהם אזרחי פולין וברה"מ, שנמלטו להונגריה עם פרוץ המלחמה ואף תושבי הונגריה ממוצא יהודי שמסיבות שונות לא יכלו להוכיח את אזרחותם ההונגרית למרות שחיו בהונגריה עשרות בשנים בעת ההיא ומבין תושביה היהודים של קרפטרוס, בעת ההיא מסופחת מזה שנתיים להונגריה[5][6], שהוסגרו לידי הגרמנים על ידי ההונגרים. המגורשים, שמנו בין 14,000 ל-18,000 איש, הוצאו להורג עם יהודים מקומיים, באקציה הגדולה ביותר עד אותו הזמן בין 26 לבין 29 באוגוסט 1941 בקמניץ-פודולסקי, שטח שכבש הצבא ההונגרי מידי הסובייטים במהלך מבצע ברברוסה. "מכלל 18,000 המגורשים מהונגאריה נשארו בחיים כאלפיים...אלה שהצליחו לחזור להונגאריה גוללו את פרשת הזוועה והרצח ההמוני"[7].
מבין שאר יהודי הונגריה נשלחו רבים ל"פלוגות העבודה" שלמעשה היו יחידות לעבודות כפייה בתנאים קשים, בחזיתות שבהן נלחם הצבא ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם בגדודים אלו.
מה ידעו יהודי הונגריה על ההשמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטענת פרופ' רנדולף ל. ברהם כבר בקיץ 1941 פשטו בקרב קהילות יהודי הונגריה הידיעות על מדיניות הרצח הנאצית בסיוע ועידוד השלטונות ההונגריים בזכות היהודים ששרדו את האקציה לקמניץ-פודולסקי ושבו להונגריה[7].
הגירוש והטבח, והטבח הנוסף בדלווידק שבבצ'קה, בשטח הכיבוש ההונגרי ביגוסלביה, "שזיעזעו לא רק את יהודי הונגאריה ואת השכבות הטולראנטיות באוכלוסיה הנוצרית[8] אלא אפילו רבים באגף השולט של הימין[9][10], נחשבים למהלך הפתיחה בשואת יהודי הונגריה[1]. בשנת 1943 הוקמה על ידי התנועה הציונית ובמסגרתה "ועדת העזרה וההצלה". אנשי הוועדה היו בקשרים עם מנהיגים יהודים בסלובקיה, שהייתה בעלת ברית של גרמניה ונטלה חלק בהשמדת היהודים, ועם ועד שליחי היישוב, ששכן באיסטנבול שבטורקיה. באמצעות קשרים אלו נודע לאנשי הוועדה על השואה המתרחשת בפולין וברוסיה. ידיעה זו התחזקה בהגיע פליטים יהודים מפולין להונגריה ולאור דיווחים מפי אנשי צבא הונגרים ששירתו ביחידות הצבא ההונגרי, שנטלו חלק בפלישה הנאצית לברית המועצות. ישנה מחלוקת אם אנשי הוועד אכן באמת ובתמים ניסו להפיץ את המידע בקרב יהודי הונגריה. באותה עת, בזמן שהשואה התחוללה סביבה, הייתה עדיין יהדות הונגריה מחוץ למעגל ההשמדה. השופט העליון שמעון אגרנט כתב בפסק הדין בעניין קסטנר כי "התופעה של חוסר רצון להאמין בהתקרבות הסכנה לקיומם, שררה אצל יהודי הונגריה חרף הידיעה שהייתה לרבים מהם על מה שאונה בעבר לאחיהם באותן הארצות"[11]. גץ עלי סובר כי יהודי הונגריה ידעו על השואה בפולין אבל העריכו שההשמדה לא תתרחש בארצם גם בהונגריה.[12]
פרופ' יהודה באואר כתב שלפי הצעת ישראל קסטנר הקים היודנרט משרד במטרה להזהיר את הקהילות בערי השדה לא לעלות על הרכבות. בכל המקרים סירבו היודנרטים המקומיים לעשות זאת, אם כי המידע בעניין הגיע אליהם רק במהלך הגירושים. עוד אומר באואר שבידי יהודי הונגריה היה מידע על מדיניות הרצח הנאצית, גם אם לא על תאי הגזים באושוויץ, וזאת בשל ידיעות שפורסמו בשידורי ה-BBC, כאלפיים יהודים שברחו מפולין להונגריה וגורמים נוספים. גם אם הפרוטוקולים של ורבה היו מגיעים לידי הנהגות הקהילות היהודיות בהונגריה, באואר משער כי היהודים לא היו יכולים להתמרד או לברוח[13].
במהלך שנת 1944 ביצעו חברי תנועות הנוער הציוניות בהונגריה עשרות שליחויות לערי השדה וליעדים נוספים כדי להזהיר מפני העתיד להתרחש. הצלחת השליחויות הייתה חלקית[14]. במאי 1944, עם התחלת הגירוש לאושוויץ, הבריחו תנועות הנוער הציוניות יהודים אל מעבר לגבול הרומני. יהודה באואר מעריך כי יחד עם מי שברחו באופן עצמאי, מדובר בכ-4000 איש. השלטונות הרומנים הרשו את כניסת היהודים, למרות לחץ כבד של הגרמנים[15].
מאז שנת 1943 דיווח שירות השידור הבריטי בשפה הפולנית בעניין הרצח ההמוני של היהודים, אבל לא בשידור בשפה ההונגרית. מדיניות זו שונתה רק במרץ 1944, עם הכיבוש הגרמני של הונגריה, כאשר הדבר היה מאוחר מדי. עם זאת, לפי הפרופסורים ססרני (Cesarani) וגץ עלי(Götz Aly) יהודי הונגריה יכלו לדעת על ההשמדה, בין היתר מפליטים יהודים שהגיעו מפולין[16][17].
הכיבוש הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]
צעדים ראשונים להחלת הפתרון הסופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 130
- ^ מתוך הערך על קמנץ פודולסק באתר יד ושם
- ^
פרח ונר לישראל קסטנר, סרטון באתר יוטיוב, מתוך דברי דניאל ברנד, בנם של יואל ברנד והאנזי ברנד בטקס אזכרה לישראל קסטנר, 2013, החל בדקה 07:20
- ^ יהודה באואר, תגובה על מאמרה של רות לין, תאוריה וביקורת 24, אביב 2004, עמ' 188-187. לקריאת מאמרה המקורי של רות לין מ-2004
- ^ מתוך הערך על קמנץ פודולסק באתר יד ושם
- ^ פרח ונר לישראל קסטנר, סרטון באתר יוטיוב, מתוך דברי דניאל ברנד, בנם של יואל ברנד והאנזי ברנד בטקס אזכרה לישראל קסטנר, 2013, החל בדקה 07:20
- ^ 1 2 ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 118
- ^ ההונגרית
- ^ ההונגרי
- ^ ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 112
- ^ שמעון אגרנט, פסק הדין על הערעור במשפט גרינוולד, עמ' 2029
- ^ Kathryn Berman and Asaf Tal. ""The Uneasy Closeness to Ourselves" Interview with Dr. Götz Aly, German Historian and Journalist". Yad Vashem, The International School for Holocaust Studies.
{{cite web}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|1=(עזרה) - ^ יהודה באואר, תגובה על מאמרה של רות לין, תאוריה וביקורת 24, אביב 2004, עמ' 188-187. רות לין, הבריחה מאושוויץ: מדוע לא סיפרו לנו על כך בבית הספר?, תאוריה וביקורת 24, אביב 2004
- ^ לדברי דוד גור, שליחויות לערי השדה מטעם תנועות הנוער הציוניות בהונגריה ב-1944, התגובות: "נעו בין הקשבה אדיבה... לבין הבנה והסכמה, לבין הבעת חוסר אימון, לבין הכחשה, לבין סערת רגשות וזעם שצעירים חסרי אחריות מסיתים ומפירים את שלוות הקהילות ואת יחסי השכנות הטובים עם האוכלוסייה הלא יהודית ועם הרשויות במקום – עד לדרישה של עזיבה מיידית ועד להודעה לשלטונות על פעולתם"
- ^ Yehuda Bauer (1981). American Jewry and the Holocaust: The American Jewish Joint Distribution Committee, 1939-1945. Wayne State University Press. p. 354. ISBN 0-8143-1672-7.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|1=(עזרה) - ^ Mike Thomson (13 בנובמבר 2012). "Could the BBC have done more to help Hungarian Jews?". BBC (British broadcasting service).
{{cite web}}: (עזרה); תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|1=(עזרה) - ^ Kathryn Berman and Asaf Tal. ""The Uneasy Closeness to Ourselves" Interview with Dr. Götz Aly, German Historian and Journalist". Yad Vashem, The International School for Holocaust Studies.
