משתמש:יחיאל הלוי/ישמיענו סלחתי

הבית הראשון בפיוט ישמיענו סלחתי
יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי, יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. בִּימִין יֶשַׁע לְהִוָּשַׁע, עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן. בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ. יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

ישמיענו סלחתי הוא פיוט מסוג "פזמון" שחיבר רבי שלמה בר שמואל, הנאמרת בסדר הסליחות למנהג האשכנזים, והבית הראשון שלו נאמר אף בתפילת נעילה בסוף יום הכיפורים בנוסח אשכנז.

הפיוט

הפיוט מכיל שבעה בתים. הבית הראשון מכיל שלושה קטעים, המתחרזים ביניהם, ומסיים בקטע רביעי - "ה' היה עוזר לנו", שחוזר גם בסופם של שאר הבתים, המכילים ארבעה קטעים, כאשר שלושת הראשונים מתחרזים ביניהם, והקטע רביעי כולל שלושה קטעים פנימיים, כשהשניים הראשונים מתחרזים ביניהם והשלישי מסתיים במילה המסתיימת בהברה "נוּ", ומתחרז עם הקטע החמישי החוזר על עצמו.

האקרוסטיכון בפיוט הוא שם המחבר - שלמה ברבי שמואל חזק. זהותו אינה ידועה.

בפיוט פונה המבקש אל ה' בבקשה למחילה על החטאים ולזכייה בדין, בזכות התפילות ובזכות אמירת י"ג מידות של רחמים.

חלק מלשונו של הפיוט קשה, והוא מכיל ביטויים נדירים המושאלים מלשונות התנ"ך. לדוגמה: ”הֲלֹא יַקִּיר, מְקַרְקֵר קִיר”, כשהכוונה שעם ישראל מתפלל בחוזקה עד שהוא שובר את המחיצה בינו ובין ה', ביטוי הלקוח מספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוק ה'. כמו כן יש בו ביטויים הלקוחים מלשון התלמוד, כמו ”וַתֵּק תִּיק מִנַּרְתֵּק, כָּאוֹר תּוֹצִיא דִּינֵנוּ”, הלקוח ממימרת התלמוד: "לעולם הבא... הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה".

אמירת הפיוט

הפיוט נאמר ביום חמישי על פי מנהג ליטא, והוא סליחה ט"ז לפי מנהג זה, ועל פי מנהג פולין הוא סליחה ע"ג, ונאמר ביום רביעי מעשרת ימי תשובה.

הבית הראשון של הפיוט נאמר, בנוסח אשכנז, גם בתפילת נעילה של יום הכיפורים. ברוב הקהילות נהוג לנגן את תחילתו של בית זה בניגון מיוחד, הנאמר על ידי החזן ולאחר מכן הקהל. על פי עדויות, היה הניגון אף נפוץ ביהדות אירופה לפני השואה.

בניגון זהה מנגנים בתפילת נעילה קטע נוסף שמתחיל במילים "יחביאנו צל ידו", הלקוח מסליחה ס"ה בסדר הסליחות נוסח פולין, ונאמרת ביום שלישי מעשרת ימי תשובה.

קישורים חיצוניים

• הפיוט המלא, באתר ויקיטקסט
• ביאור לסליחה "ישמיענו סלחתי", מאת הרב שלמה הכט