משתמש:מאיר ברק/יעקב גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מאיר ברק.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מאיר ברק.

יעקב גרוס נולד ב1949 בלודז', פולין

עלה ב-1950

מתגורר בגבעתיים

במאי סרטי תעודה, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר, צייר, עיתונאי. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתיאטרון ולתולדות האמנות, חבר באיגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל וחבר באקדמיה הישראלית לקולנוע. עוסק בשימור ושיחזור סרטי ארכיון. חשף את עבודתו של אבי הסרט העברי יעקב בן דב, טיפל במסגרת עבודתו בשימורם ורישומם של אוספים וסרטי ארכיון רבים. עסק בשיחזורם של סרטים שנעלמו וסרטים קצרים רבים. יועץ ומבצע עשרות פרויקטים בנושאי הקולנוע הציוני בארץ-ישראל ובמדינת ישראל במוזיאונים ובהפקות טלוויזיה בארץ ובעולם. עוסק בתיעוד בעל-פה בווידאו במסגרת המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ופרויקטים דומים במסגרות עצמאיות.

בשנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב "על המשמר" ו"חותם" לנושאי הקולנוע הישראלי. בשנים 1979-1974 מנהל ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש רד באוניברסיטה העברית (כיום ארכיון שפילברג).

בשנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. מ-1980 עוסק באופן עצמאי בחקר תולדות הראינוע והקולנוע הישראלי.

ביים והפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-30 סרטי תעודה, חלקם עבור הערוץ השני הניסיוני, שירות הסרטים הישראלי, האוניברסיטה העברית, מוזאונים, מרכז ההסברה ומשרד החוץ. חלקם כסרטי ארכיון במסגרת פרויקטים מיוחדים של הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים.

פירסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי סיפורים, קובצי שירה, ספרי מחקר וביניהם:

יועץ ומומחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיתור קטעי ארכיון קולנועיים לסדרות ולתוכניות טלוויזיה רבות בארץ ובחו"ל, וביניהן:

  palestine Thems    
 

עמוד האש (1978)

אלתרמניה (2000)

ההומור היהודי (2004)

בית אהבה אלטלנה (2008).


יזם, כתב תסריט והפיק עם הבמאי אלי כהן והמפיק צבי שפי את הסרט "יש מלך בירושלים" (2007).

יזם ואצר חמש תערוכות [[D7%A6ילום|צילומים]] וסרטים מעבודותיו של יעקב בן דב (2008) .

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי תעודה ארכיוניים שביים ו/או ערך מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]


חשיפת סרטים אבודים ושימורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוייקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1974 איתור וחשיפת הסרט "הילדים שלנו" (1947) על שארית הפליטה.

1975 רכישת אוסף אגדתי, כמנהל ארכיון הסרטים ע"ש ראד (שפילברג) בשיתוף יגאל אפרתי ושירות הסרטים הישראלי.

1975 - 1978 רישום ושימור סידרה 1 של סרטי כרמל 1948-1934 (יחד עם לאה ונתן אקסלרוד) כמנהל ארכיון הסרטים ע"ש ראד (שפילברג)

בשיתוף ד"ר משה מוסק מגנזך המדינה.


1979 חשיפה ראשונה של "חלום עמי", סרטו של יוסל'ה רוזנבלט, במזרן של מעריץ במאה שערים.


במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-90:[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיענוח חידת יעקב בן דב באמצעות מסמכים.
איתור חלק מסרטיו בארכיונים בחו"ל והכנת גירסאות בעברית לפי התוכניות המקוריות של יעקב בן דב.
הפקת הסרט "יעקב בן דב - אבי הסרט העברי".


1990 פיענוח "חידת פרד דונקל". איתור הסרטים המקוריים והעברתם לארכיון שפילברג. 1990 חשיפת הסרט "הפוגה" בשיתוף הארכיון הישראלי לסרטים. 2008 איתור האוסף המרכזי של "סרטי עצמאות", יוצרי הסרט.

1991 פירסום הספר "הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל" במשותף עם אביו, נתן גרוס.

1995 טיפול ברכישה ושימור אוסף "מולדת" של ירושלים סגל על-ידי הארכיון הישראלי לסרטים בירושלים.

1995 הפקת הסרט "יופי של מולדת".

1997 פיענוח, שימור והפקת גירסה עברית לסרט [[חיי היהודים בארץ-ישראל 1913, בשיתוף המרכז הלאומי לקולנוע בצרפת (CNC) והארכיון הישראלי לסרטים בירושלים.


2000 - 2007 שיחזור ועיבוד סרטים מאוסף סרטי כרמל של נתן אקסלרוד: פגע רע, יובל לרחובות ועוד.

2007 הפקת גירסה עברית מחודשת על-פי מסמכי יעקב בן דב עם פסקול מוזיקלי תקופתי לסרטו "אביב בארץ ישראל" (1928).

2008-2006, לאחר פטירת אביו נתן גרוס, עוסק באיסוף וריכוז מורשתו הקולנועית.

עד כה הוציא לאור 9 מקבצי DVD של כ-60 סרטים מתוך כ-120 עבודותיו, חלקם סרטים שאבדו.

2008 יצא לאור הסרט "המרתף" עם שמעון ישראלי, סרט שהנגטיב שלו נעלם.

2008 על פועלו ותרומתו הבולטת והייחודית רבת השנים לחקר הסרט העברי, חשיפתו ושימורו, הוענק ליעקב גרוס הפרס למפעל חיים של פסטיבל הקולנוע ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל.