משתמש:מיכל בר/ארגז חול
יורם בר (1995-1966), היה עיתונאי ומבקר מוזיקה במקומון הירושלמי כל העיר בין השנים 1994-1985.
בשנים אלה כתב על מגוון נושאים רחב אך עיקר כתיבתו היה סיקור סצינת הרוק המקומית והעולמית. כמבקר מוזיקה נתן חשיפה ללהקות רוק שהופיעו בראשית דרכן במועדון "פרגוד" הירושלמי ובמועדונים המיתולוגים של תל-אביב "הפינגווין", "קולנוע דן", "ליקוויד" ו"רוקסן".
אור ברנע מ ynet כתב כך: "בר היה מוכר בסצינת המוזיקה הירושלמית האלטרנטיבית של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, וכתב על להקות כמו נושאי המגבעת ו-DXM לפני שהפכו לשמות שגורים במועדוני האינדי. בנוסף, גם כתב רבות על דיסקים והופעות של אמנים מחו"ל. חיבתו הניכרת לצד הכבד יותר של סקאלת המוזיקה לא מנעה ממנו לכתוב, באופן מצחיק ומלומד, גם על אלבומי פופ ומיינסטרים".
אם היה כאן אי פעם עיתונאי רוק מיתולוגי, זה חייב להיות יורם בר. קודם כל, הוא היה ירושלמי. שנית, הכתיבה שלו היתה רזה ומושחזת כמו אקורד של ג'ואי סנטיאגו מה"פיקסיז". שלישית, במיטב המסורת של הרוק, הוא מת צעיר.
כתיבתו של בר מספקת הצצה מרתקת לא רק אל נפשו, אלא גם אל הסצינה האלטרנטיווית הירושלמית שאותה תיעד - להקות כמו "3 ח'", "להקת ישראל", "היפוכונדריה" (של איגי וקסמן הנערה), "אחת, שתיים כזה", "סרטן השד" ו"מוח מטוגן".
במחצית השנייה של שנות ה80-היה יורם בר אחד מעיתונאי הרוק המעניינים והחשובים ביותר בארץ. הוא כתב במקומון כל העירהירושלמי על האמנות והתרבות שנמצאת בשוליים ובעיקר על מוסיקת רוק מהארץ ומחו"ל. היתה לו אהבה מיוחדת לפאנק ולכל מה שמריח מאנטי-ממסדיות. תחושת השליחות שלו והמחויבות הבלתי מתפשרת לנושא היתה מדבקת ומרגשת ובוודאי נתנה רוח גבית לאותם יוצרים רבים שכמעט איש לא שם לב אליהם. לצד מיכאל רורברגר בהעיר לא היה נאמן ממנו לנושא קידום מוסיקה אלטרנטיבית ולא ממוסחרת בארץ.
ב-15 בינואר 2009 עלה לרשת אתר rockbar שעליו נכתב בבלוגיה על פי שמוליק כץ: לא יודע עד כמה חדש האתר הזה אבל רוק-בר מרכז ביקורות של יורם בר שפורסמו בעיתון "כל העיר" וכל מילה שכתובה שם היא זהב מוזיקאלי מותך לטקסט. משפטים כמו "התקליט הזה מפיק, אגב, צליל נפלא כשמעיפים אותו בסיבוב לפח האשפה" ו-"שתי הנשים שחורות העור מארה"ב נראות כמו צמד פילות, האחת פילה חמודה, השנייה סתם פילה" הם רק קצה קצהו של מבול האהבה והשנאה שממטיר מר בר על קוראיו ועוד המון סיקורים וראיונות נמצאים בפנים.
בערב הופעות אינדי לזיכרו של יורם שנערך בגדה השמאלית בתל אביב ב-7באוגוסט 2009, הופיעו ההרכבים : יום גאגצי של אהד פישוף, ביניה רכס ו אורי קצנשטיין, הרכב ברברה, להקת ההם, שהיא בעצם סרטן השד, רן סלוין וגיל רוזנטל.
אהד פישוף סולנה לשעבר של להקת נושאי המגבעת והיום חבר ההרכב בני המה ביחד עם ישי אדר כתב כך:
"יורם נגע במשהו ייחודי שאף אחד לא ניסח לפניו, משהו שקשור לאבסורד הבסיסי שמגדיר את מצבו של חובב המוסיקה הפרובינציאלי: הנידחות שלו ביחס למוקדי התרבות שמעוררים בו הזדהות והזרות שהוא חש בתוך התרבות שלו". "הוא היה מבקר חד. חסר סבלנות לכל דבר שהוא איתר בו זיוף או ניסיון להתחנף".