משתמש:שמיה רבה/ציטוטים
שמעתי ממורי וחמי שהיה תלמיד מובהק מרבינו הצדיק הקדוש מוהר״ר יחיאל מיכל מזלאטשוב שפעם אחד נסע מרן אלקי קודש קדשים אור שבעת הימים רבינו ישראל בעש״ט על הדרך והלך אל היער להתפלל מנחה וראו התלמידים שמכה ראשו מאד באילן וצועק ובוכה צעקות משונות ובכיה רבה והמה ראו כן תמהו ושאלו פה קדוש מה זה ועל מה זה והשיב שצפה ברוח קדשו על הדורות שיהיו סמוכים למשיח וראה שיהיה רביים כארבה לרוב והם הם יעכבו את הגאולה מלשלח האם מעל הבנים בכללות
— היכל הברכה קמארנא, דברים כ"ב ז
מקח טעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כי הנה כתיב כי לא יראני האדם וחי וארז"ל בחייהם אינם רואים אבל במיתתם רואים כי בחייהם שהנפש מלובש בגוף ומכסה ומסתיר עליו להיות נראה לו זה העולם ליש ודבר בפ"ע. אבל בצאת הנפש מהגוף אזי רואים שבאמת מהותו ועצמותו כו' היה הוה ויהיה בלי שום שינוי ואין שום דבר יכול להלבישו כלל ולהסתירו והיה מקח טעות לגמרי מה שהיה נראה לו העולם ליש ודבר בפ"ע. ואזי הבושה גדולה עד למאד על שכל מחשבותיו ומגמותיו היו בהבלי העולם ובעסקיו כאלו הוא דבר בפ"ע ממש והוא חוצפה והעזה גדולה כו'.
—
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שניאור זלמן מליאדי, לקוטי תורה, באתר היברובוקס
גיוס בני ישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כא. ויש להביא דוגמא לזה מהצבא גופא – שהרי כל אחד רוצה משל מהמקצוע שלו: המפקד על הצבא – לא נמצא על הגבול, במקום של סכנה, אלא במקום מוגן אי-שם רחוק מן החזית, ושם יושב בקור-רוח, במנוחה ובשלוה, ומכין את התכניות והתכסיסים הדרושים לעריכת המלחמה. ולכאורה, יכול מפקד הצבא לומר: היתכן ששולח את בנו ואת חבירו לחזית להעמיד את עצמם בסכנה, ואילו הוא יושב בעורף ומכין תכניות למלחמה שיערוך מישהו אחר?! ובלשון הכתוב: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"?! ולכן, ינעל את "מטה המפקדה" ("שטאַבּ"), וילך בעצמו ל"חזית". והרי מובן וגם פשוט, שהנהגה כזו, לא זו בלבד שלא תביא תועלת, אלא אדרבה – תביא חורבן, רחמנא ליצלן, היפך הנצחון. וכשם שבצבא גופא, כדי שהחייל בחזית ינצח, יש צורך שהמפקד- הראשי ישב במקום בטוח ויכין את התכניות לחייל שעורך את המלחמה – כן הוא במובן רחב יותר בנוגע לכללות העם כולו: כדי שהצבא יחד עם המפקד שלו יצליחו בעריכת התכניות וניהול המלחמה בדרך הטבע, מוכרח להיות העסק בתורה ע"י דוד – אלו שעורכים את כל התכניות הרוחניות כדי שיצליחו התכניות הגשמיות; ואם הם עוזבים את עריכת התכניות הרוחניות, הנה לא זו בלבד שאינם מביאים תועלת, אלא הם גורמים את היפך הנצחון והיפך מפלת האויב רח"ל. ולכן: כשם שמי שהעמידוהו בחזית ובורח מן החזית נחשב ל"עריק" ("דיזערטער") – כך נחשב ל"עריק" מי שהושיבוהו בישיבה כדי ללמוד תורה יומם ולילה (כיון שבזכות העסק בתורה מנצח יואב בצבא), והוא סוגר את הגמרא ובורח מהישיבה (כדי להראות שגם הוא לוחם, וגם לו מגיע מדלי' וכו'); לא זו בלבד שאינו מסייע לנצחון, אלא אדרבה: הוא עורק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב.
כב. ולהעיר, שבפרט מסויים יש נסיון גדול יותר לעוסק בתורה, וממילא שכרו גדול יותר: מי שנמצא בחזית – כולם טופחים על שכמו, נותנים לו ציוני כבוד, מדפיסים אודותיו בעיתונים, מעלים אותו בדרגה, וזוכה לכל הכבוד, הוא ובני-ביתו ובניו ובני-בניו, שהוא זה שהי' בחזית, ומבלי להתיירא ירה כו', וכבש עיר פלונית ומושב פלוני. ולעומת זאת, מי שיושב בעורף ועוסק בתורה – הנה אלו שלא יודעים במה הוא מתעסק, מחרפים ומגדפים אותו: היתכן?! "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"?! ואפילו אלו שיודעים אודות תפקידו בעורף לספק מזון ומאכל לאנשים היוצאים בצבא, – שהרי אם לא יהי' להם מזון ומאכל, לא יעזור מה שיש להם כלי-נשק, ומזון ומאכל גשמיים זקוקים למזון ומאכל רוחניים, כך, שאם לא מספקים מזון ומאכל רוחני, לא יכול להיות נצחון במלחמה – הרי החלק שלו הוא גרוע, כיון שלא רואים מה שפעל, ועד ש"נושאים ונותנים בו מוזרות (נשים טוות) בלבנה" (כלשון הגמרא), והולכים וצועקים: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"?! – הנך פחדן!... ולהסביר להם את החשיבות של לימוד התורה, ושזהו ה"עורף" וה"יסוד" שעליו בנוי הנצחון הגשמי – הנה לא לכל אחד יש סבלנות לשמוע זאת, והעיקר – שאינו רוצה כלל להבין זאת! וממילא, בנוגע לאותות כבוד – בודאי לא שייך לדבר, ולהדפיס אודותיו בעיתון בכותרת גדולה – הנה הלואי שלא יפרסמו אודותיו לגנאי, אבל לשבח, בודאי לא שייך. ואחרי כן, בבואו הביתה, אומרת לו אשתו: ה"שכן" הביא מהמלחמה טנק שלם, ואילו אתה הבאת עמך גמרא ישנה שנדפסה לפני מאה וחמישים שנה, בשנים כתיקונם; וכי יכולים להשוות טנק לגמרא ישנה?!... ואין לו מה לענות לה!...
יהדות בארץ היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהדות מילה גסה
—נתן גושן - יש בלאגן גדול, סרטון בערוץ "Nathan Goshen Official נתן גושן הערוץ הרשמי", באתר יוטיוב (אורך: 03:02)
בין המדינה והארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
וכן דיבר בקדשו אחד מהצדיקים המפורסמים זי"ע אשר היה קרוב לדורנו, הוא הרה"צ הר"ר יעקב יוסף מאוסטראה הנלב"ע בתר"ה לפ"ק כפי אשר הגיע אלינו הקבלה ממנו איש מפי איש שקודם ביאת הגואל יהי' מלחמה גדולה בעולם אשר יקיף כמעט לכל העולם, ואחרית המלחמה תהי' לפשר שכל אומה ולשון אשר היה להם ארץ ומדינה בעולם מימי קדם יוחזר להם, וע"כ תתעורר אז השאלה על ישראל שגם להם הי' ארץ ונחלה, ויסכימו כי יוחזר להם את ארצם א"י ומזה יוצמח הגאולה, כן שמעתי מאיש נאמן רוח אשר באזניו שמע מרב א' אשר הכרתיו שהוא שמע מפי הרה"ק מאוסטראה הנ"ל.
—
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב סבא, קרנות המזבח, ווארשא תרפ"ח, באתר אוצר החכמה
הצבעות בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוודאי, כל אחד יכול לתרום לא רק מאסטרים, אבל תכל'ס כל אחד הוא מאסטר ב*משהו* ומוזמן לתרום את ה-mastery הפרטי שלו למיזם.
אבל אם מישהו משתתף בהצבעה, הוא צריך לבוא בגישה של "אני מספיק מבין בזה כדי לגבש דעה ולהשתתף בהכרעה" - אם הוא לא מרגיש שהוא מספיק מבין בזה או שאין לו דעה נחרצת מספיק כדי להצביע - הוא לא צריך להצביע.
אגב, זה כנראה מה שהוא היה עושה אם ההצבעה היתה על החשיבות של איזו חיפושית.
(כמובן, בלי להטיל ספק בהבנתו באינסקטולוגיה!)