תורת מנחם - התוועדויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת תורת מנחם התוועדויות
תורת מנחם.jpg
דף השער של כרך ה-60 בסדרה
מידע כללי
מאת הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות חב"ד
הוצאה
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה החל מ-ה'תשמ"א (1981)
סדרת ספרים ספרי הרבי מליובאוויטש
ספר קודם אגרות קודש
ספר הבא רשימות
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 1-5621-1100-0 (סט)
OCLC 435619744

סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים שבה מופיעים כל דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי השביעי של חב"ד. דברי תורתו, אותם השמיע בהתוועדויות לפני קהל החסידים והנאספים בבית מדרשו בברוקלין, ניו יורק, נרשמו על ידי צוות של תלמידי חכמים מוכשרים, בעלי ידע וזיכרון. בסדרה מופיעים בסדר כרונולוגי כל ה"מאמרים" וה"שיחות", וכן מה ששוחח ב"יחידות" עם אורחים רמי מעלה, גדולי תורה או אישי ציבור, וכן מה ששוחח עם הנוכחים על שולחנו בעת סעודות השבת והחג. לצד זאת מעטרים את הספר 'מברקים כלליים', אגרות מיוחדות שכתב כמה פעמים בשנה לכלל הציבור.

הסדרה מסודרת לפי סדר אמירתם בהתוועדויות שלו במשך כל השנים החל מפטירת חותנו, הרבי יוסף יצחק שניאורסון, בי' בשבט ה'תש"י (1950) ועד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992), היום בו לקה בשבץ מוחי ומאז פסק מלדבר עד לפטירתו כשנתיים וחצי לאחר מכן (ג' בתמוז ה'תשנ"ד). כל החומר המופיע בסדרה מוגש בעברית או לחלופין בעגה אחרת בלשון הקודש. הסדרה עדיין באמצע עריכה. ונכון לשנת 2017[1], יש 105 כרכים ובסיומה היא תכיל בסביבות 160 כרכים[2].

סגנון העריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל העריכה העיקרי של סדרה זו, הוא היצמדות ככל האפשר לדברי התורה ולחידושים כפי שנאמרו, לכן יוצאים לאור הספרים לפי סדר כרונולוגי, הן במבנה הסדרה והן במבנה ה"התוועדות" עצמה.

בעת ה"התוועדות" היה הרבי פותח בדברים מענינא דיומא, לאחר השיחה השלישית בדרך כלל היה אומר "מאמר חסידות", ואז מחדש דברי תורה בש"ס וברמב"ם, בפירוש רש"י על התורה, בהלכה ובאגדה, בקבלה ובחסידות, ולסיום היה מעורר על נושאים העומדים על הפרק, בקהילה או בחסידות, בנושאים בינלאומיים או מאורעות שהתרחשו בעולם להם נתן פרשנות מנקודת מבט תורנית חסידית. בין השיחות היו החסידים מנגנים ניגונים מסורתיים, ומאחלים "לחיים" על כוסית של יין או משקה חריף.

כך שבספרים מופיעים ה"התוועדויות" על תכולתם המלאה לפי סדר השנה, ובסדרה בכללותה לפי סדר השנים. בסדרה זו לא נערכו ושולבו יחדיו שיחות שנאמרו על אותו עניין או נושא, אלא נרשמו הדברים כפי שנאמרו, עם הפניות בולטות בשולי הגיליון למקומות בהם התבארו הדברים שוב או באופן אחר. בסדרה זו לא נכללו חלקים מהשיחות שעברו עיבוד מחדש, והוגהו על ידי הרבי לקראת הוצאתם לאור במועדים מיוחדים או על סדר פרשיות השבוע, אותם שיחות הופיעו בחייו של הרבי, במסגרת הסדרות "לקוטי שיחות", "ספר המאמרים מלוקט", ועוד.

על פי הדרכתו של הרבי, בכל עמוד בה מופיעים דברי תורתו, באים "מראי מקומות וציונים" בתחתית הדף, שם מצוינים המקורות למובאות מפסוקים, מאמרי חז"ל, הספרות התורנית כולה מהתנ"ך ועד חידושי האחרונים בני זמנינו. כמו כן באו הפניות ל"שיחות" או "התוועדויות" אחרות, או ספרים אחרים הדנים בנושא המדובר.

מבנה הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הוצאת הסדרה עמל "ועד הנחות בלשון הקודש" ובקיצור 'ועד הנחות בלה"ק'. המכון הוקם בתשמ"א (1981) במטרה לכתוב את תורת הרבי מחב"ד בצורה ערוכה ומסודרת ובלשון הקודש (עד אז השיחות יצאו לאור רק בשפת אמירתם - יידיש). מנהל המכון הוא הרב חיים שאול ברוק, יושב ראש המערכת, הוא ה"חוזר" הראשי הרב יואל כהן, העורך הראשי הוא הרב דוד פלדמן ולצידו הרב ישראל שמעון קלמנסון המתמחה באיתור ציונים ומראי מקומות מהספרות התורנית ועריכת מפתחות והרב דוד משה אולידורט שרשם את רוב מאמרי החסידות. משרדי המכון ממוקמים במרכז חב"ד העולמי. יצויין שהסדרה הזו היא היחידה שכוללת שם משמו של הרבי, מנחם, והשימוש בה נעשה באישור מיוחד שקיבל מכון הוצאה לאור זה מהרבי.

התוועדויות על פי הרישומים השתתף הרבי ב-1907 "התוועדויות" (שאורכן נע בממוצע בין חמש שעות לעשר שעות כל אחת), שהיו בסגנון של התכנסות חגיגית בבית המדרש המרכזי, כאשר הרבי יושב על בימה מוגבהת, מאחוריו שורה של זקני וחשובי החסידות, וממולו קהל חסידים המונה לערך כאלפיים איש.

מאמרים במהלך התוועדויות אלו, בדרך כלל לאחר השליש הראשון של ההתוועדות היה הרבי אומר "מאמר חסידות" או הנקרא "מאמר דא"ח", כשכל הקהל עומד על רגליו ומקשיב בדממה. במהלך שנות ההנהגה (בין השנים ה'תש"י – ה'תשנ"ד) אמר הרבי 1563 מאמרים. מאז ה"מאמר" הראשון, בעת התוועדות יו"ד שבט ה'תשי"א (1951), נכח ה"חוזר" הרב יואל כהן בהתוועדויות והיה רושם 'הנחה' מהמאמר. כך היה עד שנת תשכ"ה. אחר כך באו לעזרתו, תלמידי הישיבה ואברכי הכולל, שהתחלפו במשך השנים. סגנון הכתיבה האחיד, הפך למגוון יותר. החל משנת תשל"ז, החלו הרב דוד אולידורט והרב שלום חריטונוב להיות הכותבים הקבועים של מאמרי החסידות עד לשנת תשנ"א.

בסדרה זו, נערכים מחדש מאמרי החסידות, לאחר שניתן להאזין (ברוב המקרים) לסרטי הקלטה מקוריים מעת אמירתם, או לעיין בכתביו של הרבי שהכין מראי מקומות וראשי פרקים, או הגיה ותיקן לאחר מכן פרטים שונים. כן נתגלו כתבי חסידות ישנים שלא היו בנמצא בעבר, עליהם מבוססים המאמרים או עיקר התוכן שלהם. כך שגם מאמרים שהופיעו בעבר, באים בסדרה זו בהוצאה חדשה ומתוקנת.

שיחות היו גם הזדמנויות שונות, בהן היה הרבי נושא דברים בקצרה יותר, בישיבה או בעמידה. 1286 "שיחות" אמר הרבי במהלך השנים, שלא במסגרת "התוועדות".

ה"שיחות" היו נאמרים לקבוצות ממוקדות, כגון: חסידי חב"ד בימי צום ותענית, "דברי כיבושין" לאחר התפילה; נשי חב"ד באסיפות מיוחדות; ימי חג החנוכה; לילות חול המועד של חג הפסח וחג הסוכות; ילדים בכינוסי "צבאות השם", תנועת הנוער שהקים הרבי בשנת ה'תשמ"א; תומכי ישיבות ליובאוויטש; מסיימים או מסיימות של בתי ספר ותיכונים; תלמידים שיצאו לשליחות; חתנים וכלות; בחורי בר מצווה או בנות בת מצווה; פילנתרופים שתמכו בפעילות של התנועה; פגישות עם גדולי ישראל או אישי ציבור ואח"מים, בעת שהפגישה תועדה והוקלטה; ועוד.

מברקים לקראת כל חג מחגי ומועדי ישראל, או מועד חסידי מיוחד, היה הרבי שולח 'מברק ברכה' כללי לחסידים. זאת מלבד ה'אגרות' אותם שלח באופן פרטי, במענה לשואלים והם יוצאים לאור בסדרה נפרדת שנקראת "אגרות קודש". נכון לשנת 2017 הודפסו 32 כרכים המכילים כ-13,000 אגרות, מתוך המכתבים שרשם עד לשנת ה'תשל"ח; בסדרה הזו, הוכנסו רק המברקים ששלח, ברובם בלשון קצרה ותמציתית.

לאחר שתושלם הסדרה כולה, לפי סדר השנים מאז ה'תש"י ועד ה'תשנ"ב, תעמוד הסדרה על 160 ספרים. זו תהיה הסדרה הארוכה והגדולה ביותר בספרות היהודית והתורנית.

חלקם של הדברים המתפרסמים בסדרה, יצאו לאור במסגרות שונות של מכונים אחרים שנפתחו ונסגרו עם השנים, בעיקר בשפת היידיש בה נאמרו הדברים. אך הפרסומים הללו לוקים בחסר, הן מבחינת כמות הדברים והן מבחינת איכות העריכה ועוד. בסדרה זו, נעשה ניסיון ראשון מסוגו להקיף את כל דברי התורה שאמר הרבי, תוך השתדלות שלא יחסר בה מאומה.

הסדרה המאוחרת (תשמ"ב-תשנ"ב, 1982-1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק האחרון של הסדרה הודפס כבר לפני החלק הראשון, וההסבר הוא כדלהלן:

במשך שנות ההנהגה של הרבי, גם כאשר הודפסו דברי תורתו היה זה בשפת היידיש בה נאמרו. אולם עם השנים, התרחב חוג החסידים, חוג האוהדים והקהל שמעוניין ללמוד את דברי תורתו. גם ציבור החסידים דוברי העברית גדל בצורה מתמדת ונוצר הצורך להוציא לאור את הדברים בשפה נוספת.

מאז הקמת הוועד בצורה מסודרת ומאורגנת בשנת תשמ"א (1981), נוצרה לראשונה מערכת שתוכל לספק סחורה זו ומאז הודפסו דברי התורה של הרבי שאמר בשבת האחרונה, בחוברת מיוחדת שהופיעה באמצעו של השבוע. חוברת ה'הנחה' (כינוי בפי החסידים לתמלילי שיחותיו של הרבי) יצאה בדרך כלל שלושה ימים בלבד לאחר ההתוועדות, בחוברת בשם "התוועדות" והופצה מיד בעולם, דבר שלא היה לפני זה. בסוף כל שנה הדפיס המכון את כל ה"הנחות" של אותה שנה במרוכז במספר כרכים שנקראו בשם "התוועדויות".

כך היה מאז ראשיתה של שנת תשמ"ב ועד לאמצע שנת ה'תשנ"ב. בכ"ז אדר ראשון תשנ"ב, שכאמור, אז הרבי הפסיק לנאום בציבור.

הסדרה המאוחרת אם כן, כוללת 43 כרכים. בתוספת שני כרכים של תוכן עניינים ומפתחות לפי נושאים, ופסוקי התורה.

הסדרה המוקדמת (תש"י-תשמ"א, 1950-1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנות פעילות המכון, עלה הרעיון אצל חברי המערכת, לגשת להוצאה לאור של דברי תורתו של הרבי גם מהשנים המוקדמות, לפני שנת ה'תשמ"ב. וכך, לאחר הכנות רבות, ביו"ד שבט ה'תשנ"א - 40 שנה בדיוק לאחר ה"התוועדות" הראשונה והרשמית, בה קיבל הרבי את עול ההנהגה ואמר את "מאמר" החסידות הראשון בתור הרבי השביעי של התנועה, יצא הפרויקט השאפתני לדרך.

יש לזכור שבאותם ימים, רוב החומר מהשנים המוקדמות היה לוטה בערפל. לא היה תיעוד ממוסמך ועקבי, וגם מה שהיה בנמצא היה מפוזר בין גורמים שונים ואנשים שונים. חלק הארי והקשה ביותר בפרויקט היה ללקט את החומר, ולנסות להרכיב מחדש את תוכן ההתוועדויות, לכדי מסה אחת שלימה מרגע שהרבי פתח בדברים, ועד שסיים אותם.

פרויקט השימור, השחזור והעריכה של דברי תורתו של הרבי לקראת צאתם לאור עולם, נמשך מאז ועד היום. במיוחד לאחר פטירתו, חברי המערכת שהיו עסוקים בעריכה והפצה של דברי התורה הטריים, החלו להשקיע את מירב זמנם בהוצאה לאור של דברי תורתו מהשנים המוקדמות. לקראת יום ההילולא הראשון, ג' תמוז ה'תשנ"ה (1995) החלו להוציא לאור חוברת שבועית בשם "התוועדות" המהווה סנונית מתוך העבודה בפרויקט השחזור. בכל חוברת באים שיחות מתאריך מוקדם, עשרות שנים קודם לכן, אך שקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד אקטואלי.

נכון לחודש ניסן ה'תשע"ח (2018), הופיעו במסגרת פרויקט זה שישים ואחת כרכים, הכוללים את ההתוועדויות, השיחות והמאמרים שאמר הרבי בין השנים ה'תש"יה'תש"ל (19501970). לאחר הדפסת 50 הכרכים הראשונים, יצאו לאור שני כרכים של מפתחות כלליים לפי: נושאים, פסוקי התורה ומאמרי חז"ל, ספרים, שמות ומקומות המוזכרים בחמישים הספרים הראשונים.

ה"התוועדויות" של העשור האחרון שעדיין לא יצא לאור עולם, ה'תשל"אה'תשמ"א, יוצאים בינתיים בצורת חוברות שבועיות, לפי סדר ההתקדמות של ההוצאה לאור. ובעתיד תושלם הסדרה כולה.

כרכי הספרים לפי סדר השנים
תורת מנחם - התוועדות, הסדרה המוקדמת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים

אודות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אייר תשע"ז,מאי 2017
  2. ^ לפי דברי חיים שאול ברוק, נדפס במבוא לספר המקוצר 'אוצר התוועדויות', תורת חב"ד לבני הישיבות, 2013, ישראל