תורת מנחם - התוועדויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדרת תורת מנחם התוועדויות
תורת מנחם.jpg
דף השער של כרך ה-60 בסדרה
מידע כללי
מאת הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות חב"ד
הוצאה
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה החל מ-ה'תשמ"א (1981)
סדרת ספרים ספרי הרבי מליובאוויטש
ספר קודם אגרות קודש
ספר הבא רשימות
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 1-5621-1100-0 (סט)
OCLC 435619744

סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים בה מופיעים כל דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי השביעי של חב"ד.

דברי התורה, אותם השמיע בהתוועדויות לפני קהל החסידים והנאספים בבית מדרשו בברוקלין, ניו יורק, נכתבו על ידי צוות של חסידים תלמידי חכמים מוכשרים, בעלי ידע וזיכרון (שכונו 'חוזרים'), בראשות הרב יואל כהן. בסדרה מופיעים בסדר כרונולוגי כל ה"מאמרים" וה"שיחות", שיחות פרטיות שניהל ביחידות עם אורחים רמי מעלה, גדולי תורה או אישי ציבור, וכן דברי תורה קצרים שנאמרו על שולחנו בסעודות השבת והחג. בנוסף מובאים בספר 'מכתבים כלליים', אגרות מיוחדות שכתב כמה פעמים בשנה לכלל הציבור.

הסדרה מסודרת לפי סדר ההתוועדויות במשך כל השנים החל מפטירת חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בי' בשבט ה'תש"י (1950) ועד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992), (בו לקה בשבץ מוחי ופסק מלדבר עד לפטירתו כשנתיים וחצי לאחר מכן, בג' בתמוז ה'תשנ"ד). התוכן נכתב בלשון הקודש. הסדרה נמצאת עדיין באמצע עריכה: נכון לשנת 2018[1], הסדרה מכילה 106 כרכים ובסיומה היא תכיל בסביבות 160 כרכים[2].

הספרים נערכים על ידי מכון "ועד הנחות בלה"ק" ומודפסים בהוצאת הספרים קה"ת, חברת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד.

סגנון העריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל העריכה העיקרי של הסדרה, הוא היצמדות ככל האפשר לדברי התורה ולחידושים כפי שנאמרו, לאחר עריכה לשונית ותרגום חופשי. לפיכך מופיעות ה"התוועדויות" על תכולתן המלאה לפי סדר השנה, והסדרה בכללותה לפי שנים. בסדרה זו לא נערכו ושולבו יחדיו שיחות שנאמרו על אותו עניין או נושא, אלא נרשמו כפי שנאמרו. כן לא נכללו חלקים מהשיחות שעברו עיבוד מחדש והוגהו על ידי הרבי, אשר הופיעו בחייו בסדרת "לקוטי שיחות".

בעת ה"התוועדות" נהג הרבי לפתוח בדברים מענינא דיומא, לאחר השיחה השלישית (בדרך כלל) אמר "מאמר חסידות", ולאחריו נשא דברי תורה בש"ס וברמב"ם, בפירוש רש"י על התורה, בהלכה ובאגדה, בקבלה ובחסידות. לסיום היה מעורר על נושאים העומדים על הפרק בחצר החסידות או בציבור החרדי, בנושאים בינלאומיים או מאורעות שהתרחשו להם נתן פרשנות מנקודת מבט תורנית חסידית.

על פי הדרכתו של הרבי, מופיעים בשולי הגיליון 'מראי מקומות' - הפניות למקורות בפסוקים, מאמרי חז"ל ואף מן הספרות התורנית העדכנית העוסקת בנושא. כמו כן באו הפניות ל"שיחות" ול"התוועדויות" או ספרי הרבי אחרים בהם נתבארו הדברים או נתפרשו באופן אחר.

מבנה הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הוצאת הסדרה עמל "ועד הנחות בלשון הקודש" ובקיצור 'ועד הנחות בלה"ק'. המכון הוקם בשנת תשמ"א (1981) על ידי הרב דוד פלדמן במטרה לכתוב את תורת הרבי מחב"ד בצורה ערוכה ומסודרת בלשון הקודש (עד אז יצאו השיחות לאור רק בשפת אמירתם - יידיש). מנהל המכון הוא הרב חיים שאול ברוק, יושב ראש המערכת הוא ה"חוזר" הראשי הרב יואל כהן, העורך הראשי הוא הרב דוד פלדמן ולצידו הרב ישראל שמעון קלמנסון המתמחה באיתור ציונים ומראי מקומות מהספרות התורנית ועריכת מפתחות והרב דוד משה אולידורט שכתב את רוב מאמרי החסידות. משרדי המכון ממוקמים במרכז חב"ד העולמי. סדרה זו היא היחידה שכוללת שם משמו של הרבי, מנחם, והשימוש בה נעשה באישור מיוחד שקיבל המכון ממנו.

התוועדויות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התוועדות

על פי הרישומים השתתף הרבי ב-1907 "התוועדויות" (שאורכן נע בממוצע בין חמש שעות לעשר שעות כל אחת), שהיו בסגנון של התכנסות חגיגית בבית המדרש המרכזי, כאשר הרבי יושב על בימה מוגבהת, מאחוריו שורה של זקני וחשובי החסידות, וממולו קהל חסידים המונה לערך כאלפיים איש.

מאמרים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאמר חסידות

במהלך התוועדויות אלו, בדרך כלל לאחר השליש הראשון של ההתוועדות, היה הרבי אומר "מאמר חסידות" (הנקרא גם "מאמר דא"ח"), להם היה הקהל מאזין בעמידה. במהלך שנות ההנהגה (בין השנים ה'תש"י – ה'תשנ"ד) אמר הרבי 1563 מאמרים. בהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"א (1951), בעת אמירת ה'מאמר' הראשון, נכח ה"חוזר" הרב יואל כהן ורשם 'הנחה' מהמאמר, ופרסם אותו לאחר מכן. כך נהג עד שנת תשכ"ה. בשנים הבאות באו לעזרתו תלמידי הישיבה ואברכי הכולל, ונוספו לצוות החוזרים, שהתחלפו במשך השנים. בשנת תשל"ז, החלו הרב דוד אולידורט והרב שלום חריטונוב להיות הכותבים הקבועים של מאמרי החסידות עד לשנת תשנ"א.

בסדרה זו, נערכים מחדש מאמרי החסידות, לאחר שחזור והשוואה לסרטי הקלטה מקוריים מעת אמירתם (כאשר ישנם), או לאחר עיון מחודש בכתביו של הרבי, ולאחר השוואה לרשימות מראי מקומות וראשי פרקים, פרטים ותיקונים שונים שהוסיף בכתב ידו ונתגלו לאחר פטירתו. כן נתגלו כתבי חסידות ישנים שלא היו בנמצא בעבר, עליהם מבוססים המאמרים או עיקר התוכן שלהם. כך שגם מאמרים שהופיעו בעבר, באים בסדרה זו בהוצאה חדשה ומתוקנת.

שיחות

בהזדמנויות שונות, נשא הרבי דברים קצרים יותר, בישיבה או בעמידה על הסטנדר. במהלך השנים, אמר הרבי 1286 "שיחות" שלא במסגרת ה"התוועדות".

ה"שיחות" היו נאמרות בתאריכים מיוחדים, כגון 'דברי כיבושין' לאחר התפילה בימי צום, בלילות חול המועד של חג הפסח וחג הסוכות ובימי חג החנוכה; או בפני קבוצות, כגון: נשי חב"ד באסיפות מיוחדות, ילדים בכינוסי "צבאות השם", תנועת הנוער שהקים הרבי בשנת ה'תשמ"א; תומכי ישיבות ליובאוויטש; קבוצות תלמידית או תלמידות המסיימים או מסיימות בתי ספר ותיכונים; תלמידים לפני יציאתם לשליחות; חתנים וכלות; בחורי בר מצווה או בנות בת מצווה; פילנתרופים שתמכו בפעילות של התנועה; פגישות עם גדולי ישראל או אישי ציבור ואח"מים ועוד.

מברקים

לקראת כל חג או מועד חסידי מיוחד, היה הרבי שולח מברקי ברכה לכלל החסידים (זאת מלבד ה'אגרות' אותם כתב באופן פרטי במענה לשואלים, היוצאים לאור בסדרה נפרדת בשם "אגרות קודש"). בסדרה הזו, הוכנסו רק המברקים ששלח, רובם בלשון קצרה ותמציתית.

לאחר שתושלם הסדרה כולה, לפי סדר השנים מאז ה'תש"י ועד ה'תשנ"ב, תעמוד הסדרה על 160 ספרים. זו תהיה הסדרה הארוכה והגדולה ביותר בספרות היהודית והתורנית[דרוש מקור].

חלקם של הדברים המתפרסמים בסדרה, יצאו לאור בעבר על ידי מכונים שונים שנפתחו ונסגרו עם השנים, בעיקר בשפת היידיש בה נאמרו הדברים. אך הפרסומים הללו לוקים בחסר, הן מבחינת כמות הדברים והן מבחינת איכות העריכה ועוד. בסדרה זו, נעשה ניסיון ראשון מסוגו להקיף את כל דברי התורה שאמר הרבי, תוך השתדלות שלא יחסר בה מאומה.

הסדרה המאוחרת (תשמ"ב-תשנ"ב, 1981-1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק האחרון של הסדרה הודפס כבר לפני החלק הראשון, וההסבר הוא כדלהלן:

במשך שנות הנהגתו של הרבי, גם כאשר הודפסו דברי תורתו היה זה בשפת היידיש בה נאמרו. אולם, עם השנים גדל חוג החסידים והתרחב הקהל המעוניין ללמוד את דברי תורתו אשר אינו מבין שפה זו. זאת בנוסף לצורך בכתיבת הספרים בלשון הקודש, כמקובל בכתיבת ספריים תורניים.

עם הקמת המכון בשנת תשמ"א (1981), נוצר לראשונה מענה לדרישה זו, ומדי שבוע הודפסו והופצו חוברות ובהם דברי התורה שאמר הרבי בשבת האחרונה. חוברת ה'הנחה' (כינוי בפי החסידים לתמלילי ה'שיחות') יצאה בדרך כלל שלושה ימים בלבד לאחר ההתוועדות, נקראה בשם "התוועדות" והופצה בקרב קהילות החסידים בעולם. בסוף כל שנה הדפיס המכון את כל ה"הנחות" של אותה שנה במרוכז במספר כרכים שנקראו בשם "התוועדויות".

כך היה מאז ראשיתה של שנת תשמ"ב ועד לאמצע שנת ה'תשנ"ב אז לקה הרבי בשבץ בו ניטל ממנו כח הדיבור.

הסדרה המאוחרת אינה ממוספרת, והיא כוללת 43 כרכים, בתוספת שני כרכים של תוכן העניינים ומפתחות לפי נושאים, ולפי פסוקים ומאמרי חז"ל.

הסדרה המוקדמת (תש"י-תשמ"א, 1950-1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשנ"א, החליט המכון להוציא לאור גם את דברי תורתו של הרבי מהשנים המוקדמות, משנת ה'תש"י ואילך. לאחר פטירתו הואץ המיזם, והמכון שעסק עד עתה בהדפסת דברי התורה הטריים, החל לעסוק בעקביות בהוצאה לאור של הדברים מהשנים המוקדמות.

רוב החומר מהשנים ההם היה לוטה בערפל. לא היה תיעוד ממוסמך ועקבי, וגם מה שהיה בנמצא היה מפוזר בין גורמים שונים, בעיקר אצל אנשים פרטיים שרשמו בשעתו את תוכן הדברים לעצמם. החלק המרכזי בפרויקט הוא ליקוט ושחזור החומר והרכבתו מחדש לכדי מסה אחת של ההתוועדות בשלימותה. הפרויקט נמשך גם היום.

נכון לתשרי ה'תשע"ט (2018), הופיעו שישים ושנים כרכים, הכוללים את ההתוועדויות, השיחות והמאמרים שאמר הרבי בין השנים ה'תש"יה'תש"ל (19501970). לאחר הדפסת 50 הכרכים הראשונים, יצאו לאור שני כרכים של מפתחות כלליים לפי נושאים, פסוקי התורה ומאמרי חז"ל, ספרים וקטגוריות נוספות.

המכון מוציא לאור חוברת שבועית בשם "התוועדות" ובה מספר קטעים מאחת ההתוועדויות שבשלבי עריכה. החוברות מהוות סנוניות מתוך פרויקט השחזור של ההתוועדויות שעדיין לא יצאו לאור עולם, מהשנים ה'תשל"אה'תשמ"א, לפי סדר ההתקדמות של ההוצאה לאור. בעתיד תושלם הסדרה כולה, ותאוחד עם הסדרה המאוחרת.

כרכי הספרים לפי סדר השנים
תורת מנחם - התוועדות, הסדרה המוקדמת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים

אודות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תשרי ה'תשע"ט, ספטמבר 2018
  2. ^ לפי דברי חיים שאול ברוק, נדפס במבוא לספר המקוצר 'אוצר התוועדויות', תורת חב"ד לבני הישיבות, 2013, ישראל