משתמש:ATDoron/אלכסנדר מילרן
 | |||||||
| לידה |
10 בפברואר 1859 פריז, הקיסרות השנייה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1943 (בגיל 84) ורסאי, הכיבוש הנאצי בצרפת  | ||||||
| מדינה |
הרפובליקה הצרפתית השלישית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת פריז | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, עורך דין, עיתונאי | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| מסדר העיט הלבן | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
אֲלֶכְּסַנְדֶּר מִילֵרָן (צרפתית: Alexandre Millerand) היה פוליטיקאי צרפתי בתוך הרפובליקה הצרפתית השלישית, ראש ממשלת צרפת בין ינואר ל-ספטמבר 1920 ומאוחר יותר, מספטמבר 1920 עד יוני 1924 שימש בתור נשיא צרפת. פועלו בתחילת המאה ה-20 בתוך ממשלתו של פייר ולדק-רוסו הרפובליקני ביחד עם גסטון אלכסנדר אוגוסט, מרקיז דה גאליפה אשר פעל בתוך הקומונה הפריזאית כמו גם התקרבותו לרעיון הרפובליקניזם העירו מחלוקת בתוך האינטרנציונל השני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יליד פריז בעת שלטונו של נפוליאון השלישי, מילרן למד משפטים והפך למזכיר בישיבת עורכי דין. הוא הרוויח את המוניטין שלו מתוך עבודתו כפרקליט מגן מוצלח. הוא הפך לעיתונאי תחת החברה של ז'ורז' קלמנסו, "הצדק" (La Justice). מאוחר יותר שימש חבר בתוך אגודת הבונים החופשיים בין 1883 ו-1905. בשנת 1885 החלו חייו הפוליטיים בעת סווג כסוציאליסט רדיקלי. הוא התעניין במיוחד בחקיקות חברתיות ולאחר שערוריית פנמה הוא ביקר בצורה שלילית פוליטיקאים רבים וכוחו הפוליטי גבר.
בשנת 1896 מילרן החל לעבוד בתקשורת ברמה מדינית. מפועלו מילרן כתב על חלקי האדמה הפדרלית במדינה, על אמצעי ייצור ועל תנועת הפועלים. למרות כתביו הרדיקלים בשנת 1899, כאשר פייר ולדק-רוסו הרפובליקני הקים את ממשלת "ההגנה הרפובליקנית" אשר הייתה ממשלת אחדות לאומית מרכזית, מילרן והמפלגה הסוציאליסטית של צרפת הצתרפו לתוך הממשלה. מילרן הפך למשרד הכלכלה והתעשייה כמו גם שר התקשורת, הטלגרף והטלפון. כאמור, ממשלת האחדות הזו החלה קרע בתוך האינטרנציונל השני. מאוחר יותר הפך לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תפקיד בו הציג רפורמות רחבות היקף כגון מקסימום עבודה כולל של 10-11 ביממה, 8 שעות עבודה יומיות למועסקים חדשים, צירוף נציגי העובדים אל הממשלה, העסקת פקחים לתנאי עבודה במגוון עסקים ועוד.
מבין הנושאים שהעסיקו את מירב העובדים והפועלים, היו הצגת איגודי העובדים למועצת העובדים העליונה, ארגון מועצות עובדים והעסקת פקחים לבדיקת מקומות העבודה. מפועלו הגדול ביותר של מילרן היה שיפור מצבם של מעמד הפועלים. בשנת 1907 מילרן הקים מפלגה עצמאית משלו אל מול המפלגה הסוציאליסטית. הוא המשיך להתקרב לעבר הימין הפוליטי ולבסוף נבחר בשנת 1920 לראשות ממשלת צרפת על ידי הנשיא השמרן פול דשאנה. בעודו ראש ממשלה עבר חוק העסקה מקסימלית של 8 שעות ביממה.
בעת דשאנה ירד מתפקידו, מילרן מיהר להתמודד על הנשיאות מצד הגוש הלאומי. לאחר שניצח, מילרן מינה את ז'ורז' לייגוס לראשות הממשלה במקומו. לייגוס פעל לחיזוק סמכויותיו של הנשיא מה שגרם להתנגדות מצד הסנאט הצרפתי ובית הנבחרים אשר חייבו את מילרן למנות את אריסטיד בריאן לראש הממשלה החדש. למרות הצלחתו של בריאן באיחוד הפוליטי, משבר כלכלי הביא את מילרן למנות את השמרן הכלכלן ריימונד פואנקרה לראשות הממשלה רק שנה מאוחר יותר. לעבר מילרן הוטחו האשמות מצד המפלגה הסוציאליסטית הרדיקלית כי העדיף את המפלגה השמרנית למרות התחייבות הנשיא לשמור על נייטרליות. ב-14 ביולי 1922 מילרן התחמק מניסיון התנקשות שבוצע בידי הסוציאליסט הרדיקלי גוסטב בובט. לאחר שירד מהנשיאות, מילרן המשיך בחיים פוליטיים עד לכיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית. מילרן מת בשנת 1943 באמצע תקופת הכיבוש מזקנה בעיר ורסאי ונקבר בבית הקברות פאסי.
ממשלת מילרן (1920)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדר מילרן - ראש ממשלת צרפת
- אנדרה יוזף לנדרפה - שר המלחמה
- תיאודור סטיג - שר הפנים
- פרידריק פרנס-מרשל - שר האוצר
- פול ז'ורדאין - שר העבודה
- גוסטב להואפיטו - שר המשפטים
- אדולף לנדרי - שר הימאות
- אנדרה הונוראט - שר הבינוי והאומנות
- אנדרה מגינוט - שר הקצבאות, הפנסיה ותשלומי המלחמה
- יוזף ריכרד - שר החקלאות
- אלברט שראות - שר המושבות
- יבס לה טרוסקור - שר העבודה הציבורית
- אוגוסטה אייזיק - שר התעשייה והמסחר