משתמש:Ablatman106/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיכל קוטלר-וונש (נולדה ב-18 בדצמבר 1970) היא משפטנית ועורכת דין ישראלית ומומחית למשפט בין-לאומי, פובליציסטית, עמיתת מחקר במכון למדיניות נגד טרור וחברת ועד מנהל בעמותת 'צו פיוס'. מתמודדת מטעם מפלגת תל"ם בסיעת כחול לבן לכנסת ה-23.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטלר-וונש נולדה בירושלים. אמה אריאלה, שימשה כמזכירת סיעת גח"ל ובהמשך הליכוד, תחת מנחם בגין, ואביה ארווין קוטלר הוא פרופסור למשפטים, שכיהן כשר המשפטים של קנדה. בגיל שמונה בעקבות עבודתו של אביה עברה עם משפחתה למונטריאול, קנדה. בגיל 18 עלתה לארץ ושירתה בצה"ל כקצינה בתפקידי פיקוד והדרכה.[1]

השלימה את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1996, ועבדה במקביל ללימודיה בתור עוזרת של שופטת בית המשפט המחוזי מרים נאור. כמו כן עבדה במשרד המשפטים בתחומי ייעוץ וחקיקה וריכזה מטעם משרד המשפטים את ועדת הקודיפיקציה האזרחית ברשות השופט אהרון ברק וכן עבדה כעורכת דין במגזר הפרטי. בין השנים 2006-2002 למדה תואר שני באוניברסיטת מקגיל במונטריאול קנדה. עבודת התזה שלה עסקה בנושא חוסר האיזון ביחסי הכוחות בתהליכי גישור בגירושין. במקביל ללימודיה שימשה כמרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה. בשנים שבהן חיה בקנדה עבדה במרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכים וגישור ועסקה בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי ובפעילות ציבורית ענפה.

בשנת 2010 עברה יחד עם משפחתה לארץ והחלה לעבוד ב"משפט בשירות הקהילה" באוניברסיטת תל-אביב, ובמסגרת עבודתה חקרה את נושא השירותים המשפטיים לארגונים ללא מטרות רווח.

בין השנים 2016-2013 ניהלה את קשרי החוץ הבין-לאומיים במרכז הבינתחומי הרצליה. במסגרת עבודתה פעלה רבות לפיתוח והעמקת קשרי ישראל-תפוצות בהיבטים שונים. כמו כן יזמה והובילה הכנת תלמידים ובוגרים לנסיעות לקמפוסים שונים ברחבי העולם לקראת התמודדות עם מתקפת ה-BDS, והרצתה בכנסים שונים בארץ ובחו"ל בנושא.[2]

כיום משמשת בחברת ועד מנהל בעמותת "צו פיוס" הפועלת ליצירת חיבור בין ישראלים בעלי תפיסות עולם שונות על הרצף הדתי-חילוני. כותבת עבודת דוקטורט בתוכנית בין-תחומית בין-לאומית באוניברסיטה העברית, בנושא "חופש הביטוי בקמפוסים אוניברסיטאיים: 'מקרה מבחן' לתרגום תיאורית זכויות אדם למציאות", בהנחיית פרופ' ברק מדינה.[3]

במקביל לחייה המקצועיים, כותבת ומפרסמת באופן סדיר מאמרי דעה בנושאי זכויות האדם ובתפר שבין משפט, פוליטיקה ומוסר, בין העיתונים שבהם פרסמה: Jerusalem Post, Times of Israel, Canadian Jewish News ומעריב.[4]

קוטלר-וונש מייצגת את משפחתו של סגן הדר גולדין בהליכים המשפטיים להשבת גופתו מידי החמאס.[5]

קוטלר-וונש גרה ברעננה ונשואה לאיש העסקים רפי וונש, ולהם ארבעה ילדים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטלר-וונש הייתה פעילה בעמותת "מנהיגות אחרת" שבראשה עמד משה יעלון ובמסגרתה הייתה מעורבת בתהליכי חשיבה ותכנון אסטרטגי. בינואר 2019 הצטרפה למפלגת "תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית", בראשותו של משה יעלון כאשר בפברואר חברה המפלגה לרשימת כחול לבן.[6] בעקבות מעברו של גדי יברקן ממפלגת תל"ם למפלגת הליכוד, קוטלר-וונש הועלתה למקום ה-36 ברשימה וכעת מתמודדת לכנסת ה-23.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Ablatman106.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Ablatman106.

קטגוריה:פובליציסטים ישראלים קטגוריה:עורכי דין ישראלים קטגוריה:משפטנים ישראלים קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים

  1. ^ Maltz, Judy (2020-01-31). "Her Father Fought for Mandela, Now She's Fighting to Become an Israeli Lawmaker". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2020-02-05.
  2. ^ עו"ד מיכל קוטלר-וונש תחליף את יברקן ברשימת כחול לבן, באתר סרוגים, ‏2020-01-15
  3. ^ מיכל קוטלר-וונש, באתר heshinadvancedstudies.huji.ac.il
  4. ^ עו"ד מיכל קוטלר-וונש, באתר תל"ם
  5. ^ Maltz, Judy (2020-01-31). "Her Father Fought for Mandela, Now She's Fighting to Become an Israeli Lawmaker". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2020-02-05.
  6. ^ Maltz, Judy (2020-01-31). "Her Father Fought for Mandela, Now She's Fighting to Become an Israeli Lawmaker". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2020-02-05.
  7. ^ עו"ד מיכל קוטלר-וונש תחליף את יברקן ברשימת כחול לבן, באתר סרוגים, ‏2020-01-15