אירווין קוטלר
.jpg) | |||||
| לידה |
8 במאי 1940 (בן 82) מונטריאול, קנדה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 קנדה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
המפלגה הליברלית של קנדה | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
אירווין קוטלר (באנגלית: Irwin Cotler; נולד ב-8 במאי 1940) הוא משפטן ופרופסור יהודי-קנדי, שכיהן כשר המשפטים של קנדה בין השנים 2003–2006 וחבר הפרלמנט הקנדי בשנים 1999–2015, מטעם המפלגה הליברלית. עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוטלר נולד במונטריאול שבקוויבק למשפחה יהודית. למד משפטים באוניברסיטת מקגיל, וקיבל תואר שני במשפט מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. הוא כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת מקגיל משנת 1973 עד היבחרו לבית הנבחרים הקנדי בשנת 1999. כמו כן, קוטלר עמד בראש הקונגרס היהודי הקנדי והוא חבר בוועד המנהל של ארגון UN Watch.
קוטלר נחשב למומחה בתחומי המשפט הבינלאומי וזכויות האדם. בין היתר, ייצג קוטלר את נתן שרנסקי, בעת שהיה כלוא בברית המועצות.
לתפקיד שר המשפטים מונה קוטלר על ידי ראש ממשלת קנדה, פול מרטין. בשנת 2004 המליץ קוטלר על מינויה של השופטת היהודיה רוזלי אבלה לכהונה בבית המשפט העליון של קנדה, כך שבשנת 2006 שלושה מבין תשעת שופטי בית המשפט העליון של קנדה היו יהודים. קוטלר ידוע בדעותיו הנחרצות נגד גזענות ופשעי מלחמה, ואף יזם הצעה להעמיד לדין את נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, בגין הסתה לרצח עם.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוטלר נחשב לידיד מובהק של ישראל ופעל רבות בזירה הציבורית, התקשורתית והדיפלומטית, לסייע לישראל כנגד הניסיון לבצע לה דה-לגיטימציה וכנגד פעולות דיפלומטיות שניסו לפגוע בה. עומד בראש הוועדה האקדמית המייעצת של המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות, יחד עם פרופסור אלן דרשוביץ. ארווין קוטלר משמש גם כיושב ראש "מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם"[1].
קוטלר, לשעבר שר המשפטים הקנדי, מתנגד לרפורמת לוין במערכת המשפט, אותה הגדיר כ"מסוכנת"[2]. הוא הצביע על שינויים מהותיים בינה לבין השיטה הקנדית, בניגוד להשוואה שביצע נתניהו ביניהן[3].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוטלר נשוי לאריאלה לבית נזר, ילידת ירושלים ומורה במקור, ששימשה בין השנים 1967–1979 כמזכירת סיעת גח"ל ובהמשך הליכוד, תחת מנחם בגין.[4] נישאו בשנת 1979, ומתגוררים במונטריאול. אריאלה חברה בוועד המנהל של "המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות" וארגון הלל, ועומדת בראש סניף הלל במונטריאול. ביתה של אריאלה, מיכל, רואה באירווין כאביה. היא הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת תל"ם ברשימת כחול לבן[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירווין קוטלר, ברשת החברתית פייסבוק
אירווין קוטלר, ברשת החברתית טוויטר- דרור אידר, פרופ' ארווין קוטלר: "גם לישראל יש זכויות", באתר ישראל היום, 9 באוגוסט 2013
- אמיר לוי, "מי שמדבר בשפת 'זכויות אדם' לא מבין את מציאות האיומים על ישראל", באתר מידה, 17 בינואר 2020 (ראיון עם קוטלר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
אירווין קוטלר, מה עלה בגורלו של גדול ההומניסטים במאה ה–20?, באתר הארץ, 16 בינואר 2020.
- ^ העולם היום עם מואב ורדי, שר המשפטים הקנדי לשעבר מסביר למה הרפורמה המשפטית מסוכנת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בפברואר 2023
- ^ אנה ברסקי, 11 דיפלומטים בכירים לשעבר מצטרפים למחאה נגד הרפורמה המשפטית, באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2023
- ^ נדב וונש (נכדם), ביקור סאדאת בישראל, באתר הקשר הרב דורי, 18 ביוני 2018
- ^ Judy Maltz, Her father fought for Mandela, now she’s fighting to become an Israeli lawmaker - Israel Election 2021, Haaretz, 5 בundefined 2020
