משתמש:Ariel Barkan/Atahualpa Yupanqui

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטהואלפה יופנקי
Atahualpa Yupanqui
אטהואלפה יופנקי 1935
אטהואלפה יופנקי 1935
לידה 1 במאי 1908
ארגנטינה, בואנוס איירס (Juan A. de la Peña)
פטירה 23 במאי 1995 (בגיל 87)
צרפת, נים
שם לידה Héctor Roberto Chavero Aramburu
סוגה טרובה, פאז'אדה
כלי נגינה גיטרה
בת זוג Paula Nenette Pepin
https://www.argentina.gob.ar/secretariageneral/museo-casa-rosada/iconos-argentinos/yupanqui

אטהואלפה יופנקי (בספרדית Atahualpa Yupanqui ) נולד ב 31 לינואר 1908 ונפטר ב23 למאי 1992. היה זמר, משורר, גיטריסט וסופר. הוא נמנה בין אמני המוזיקה העממית החשובים ביותר במאה ה 20 בארגנטינה ובדרום אמריקה בכלל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטהואלפה יופנקי נולד בשם אקטור רוברטו צ'אברו אראמבורו (Héctor Roberto Chavero Aramburu) במחוז פרגמינו (צפון מחוז בואנוס איירס ), במרחק של כ-200 קילומטרים מבואנוס איירס. אביו היה מסטיסו ממוצא קצ'ואה ובסקי, ואילו אמו נולדה בחבל הבאסקים . משפחתו עברה לעיר טוקומאן שבצפון-מערב המדינה כשהיה בן תשע.

הוא אימץ את שם הבמה Atahualpa Yupanqui כהוקרה לשני מלכי האינקה ועם השם הזה הוא התפרסם בכל העולם.

בשנותיו הראשונות, אטהואלפה יופאנקי טייל רבות בצפון מערב ארגנטינה ובאלטיפלנו במטרה ללמוד על תרבות הקלצ'אקי (Calchaquíe) שהם הילדים המקוריים של האזור. הוא נעשה פעיל פוליטית והצטרף למפלגה הקומוניסטית של ארגנטינה . בשנת 1931, השתתף בהתקוממות הכושלת של האחים קנדי (אין קשר לנשיא ארה"ב ג'ון פיצג'רלד קנדי) נגד ממשלתו בפועל של חוסה פליקס אוריבורו (José Félix Uriburu) ובתמיכה בנשיא המודח היפוליטו יריגויין (Hipólito Yrigoyen). לאחר שהובס המרד, הוא נאלץ לחפש מקלט באורוגוואי . הוא חזר לארגנטינה ב-1934.

בשנת 1935 ביקר לראשונה אטהואלפה יופנקי בבבואנוס איירס ; יצירותיו נהיו פופולריות, ואף הוא הוזמן להופיע ברדיו. זמן קצר לאחר מכן, הוא הכיר את הפסנתרנית אנטונייטה פאולה פפין פיצפטריק (Antonieta Paula Pepin Fitzpatrick), שכונתה "ננט" (Nenette), יופנקי וננט חיו כזוג כ 48 שנים עד למותו של יופנקי. אנטונייטה אחראית לכמה מיצירותיו של אטהואלפה יופנקי אבל בגלל הרוח המצ'ואיסטית של התקופה היא נאלצה לפרסם את היצירות תחת השם הבדוי "פבלו דל סרו" (Pablo Del Cerro, שם גברי).

בתקופת שלטונו הראשונה של חואן פרון (1946 ל-1952) צונזרה עבודתו של אטהואלפה יופנקי ומספר פעמים גם ישב בכלא בגלל השתייכותו למפלגה הקומוניסטית בארגנטינה. בין השנים 1949-1944 הוגלה לאורוגוואי ושם המשיך להופיע וליצור.

ב-1949 הוא עזב לאירופה. ב-7 ביולי 1950 הופיע עם אדית פיאף, ההופעה הביאה לחתימת על חוזה עם חברת ההקלטות "Chant Du Monde" אשר הוציאה את התקליט הראשון שלו באירופה "Minero Soy" (כורה פחם אני) . תקליט זה זכה פרס "התקליט הזר הטוב ביותר" מטעם אקדמיית צ'רלס קרוס(Académie Charles-Cros). בעקבות הצלחת התקליט אטהואלפה יופנקי הופיע ברחבי אירופה.

בשנת 1952 חזר יופאנקי לארגנטינה. הוא עזב את המפלגה הקומוניסטית, כתוצאה מכך הצנזורה והלחץ מצד השלטון פחת והוא חזר להופיע. בהמשך הוא עזב עם ננט את בואנוס איירס לסרו קולורדו ( Cerro Colorado, קורדובה ).

ההכרה בעבודתו האתנוגרפית של יופנקי הפכה לנפוצה במהלך שנות ה-60, ואמני נואבה קנסיון כמו פאקונדו קאבראל (Facundo Cabral), מרסדס סוסה ו- חורחה קאפרונה (Jorge Cafrune) הקליטו את יצירותיו והפכו אותו לפופולרי בקרב המוזיקאים הצעירים, שכינו אותו דון אתא .

יופאנקי התחלף בין בתים בבואנוס איירס ובסרו קולורדו (Cerro Colorado), מחוז קורדובה. בשנים 1963–1964 סייר בקולומביה, יפן, מרוקו, מצרים, ישראל ואיטליה. ב-1967 סייר בספרד והתיישב בפריז. הוא חזר בקביעות לארגנטינה והופיע בארגנטינה השנייה ב-1973, אך ביקורים אלו הפכו פחות תכופים כאשר הדיקטטורה הצבאית של חורחה וידלה עלתה לשלטון ב-1976. בפברואר 1968, יופאנקי מונה לאביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת על ידי משרד התרבות של אותה מדינה, לכבוד 18 שנות עבודה להעשרת ספרות האומה הצרפתית. חלק משיריו נכללים בתוכניות של מכונים ובתי ספר שבהם נלמדת ספרות קסטיליה.

בשנת 1985, קרן קונקס (Fundación Konex) מארגנטינה העניקה לו את פרס "יהלום הקונקס" (Premio Konex de Brillante), אחד הפרסים היוקרתיים בארגנטינה, כמוזיקאי הפופולרי החשוב ביותר בעשור האחרון בארצו.

בשנת 1989, מרכז תרבות חשוב של צרפת, אוניברסיטת ננטר, ביקש מיופאנקי לכתוב את המילים של קנטטה לציון מאתיים שנה למהפכה הצרפתית . היצירה, שכותרתה "המילה הקדושה" (Parole sacrée), שוחררה בפני הרשויות הצרפתיות הגבוהות. זה לא היה זיכרון של עובדות היסטוריות אלא מחווה לכל העמים המדוכאים ששחררו את עצמם. יופאנקי מת בנימס, צרפת ב-1992 בגיל 84; שרידיו נשרפו ופוזרו בגבעת קולורדו האהובה שלו ב-8 ביוני 1992.

השירים המוכרים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירות הידועות ביותר של יופנקי כוללות: תבנית:Div col

  • "Basta Ya"[1]
  • "Los Hermanos"
  • "Viene clareando"
  • "El arriero"
  • "Zamba del grillo"
  • "La añera"
  • "La pobrecita"
  • "Milonga del peón de campo"
  • "Camino del indio"
  • "Chacarera de las piedras"
  • "Recuerdos del Portezuelo"
  • "El alazán"
  • "Indiecito dormido"
  • "El aromo"
  • "Le tengo rabia al silencio"
  • "Piedra y camino"
  • "Luna tucumana"
  • "Los Ejes De Mi Carreta"
  • "Sin caballo y en Montiel"
  • "Cachilo dormido"
  • "Tú que puedes vuélvete"
  • "Nada mas"
  • "Preguntitas sobre Dios"

תבנית:Div col end

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Piedra sola (1940)
  • Aires indios (1943)
  • Cerro Bayo (1953)
  • Guitarra (1960)
  • El canto del viento (1965)
  • El payador perseguido (1972)
  • La Capataza (1992)

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסף להיטים Yupanqui Atahualpa
  • Basta Ya 2006
  • ¡Soy Libre! ¡Soy Bueno! (1968) 

[[קטגוריה:נפטרים ב-1992]] [[קטגוריה:ילידי 1908]] [[קטגוריה:Category:זמרים ארגנטינאים]] [[קטגוריה:Category:ארגנטינה]]

  1. ^ Simon Broughton, Mark Ellingham - World Music: The Rough Guide. Latin and North America, .2000 -.. - Page 371 "A fine retrospective released after Yupanqui's death in May 1992, featuring the best of his repertoire, including the classic "Basta ya" ("Enough of the Yankee telling us what to do"). Magia de Atahualpa Yupanqui (Toshiba. EMI, Japan)."