לדלג לתוכן

משתמש:Ehud Amir/ריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

ריסוןלטינית: cilium שפירושו ריס, וברבים ריסונים, Cilia), הוא אברון הקשור לקרום התא המצוי ברוב סוגי התאים האיקריוטיים. [1] ריסונים נעדרים בחיידקים ובארכאונים. לריסון יש צורה של חוט דק המשתרע מפני השטח של גוף התא הגדול בהרבה. [2] לשוטונים איקריוטיים על תאי זרע ולפרוטוזואות רבות יש מבנה דומה לזה של ריסונים תנועתיים, מבנה שמאפשר שחייה בנוזלים. הם ארוכים יותר מריסונים ויש להם תנועה גלית שונה. [3] [4]

יש שתי מחלקות עיקריות של ריסונים: ריסונים תנועתיים ובלתי תנועתיים. לכל אחד מהם תת-סוג, ובסך הכל ארבעה סוגים. [5] לתא יש בדרך כלל ריסון ראשוני אחד או ריסונים תנועתיים רבים. [6] המבנה של ליבת ריסון, אקסונמה, קובע את מחלקת הריסון. לרוב הריסונים התנועתיים יש זוג מרכזי של מיקרו-צינוריות בודדות המוקפות בתשעה זוגות של מיקרו-צינוריות כפולות, אקסונמה 9+2 . לרוב הריסונים הלא תנועתיים יש אקסונמה 9+0 שחסר בה הזוג המרכזי של המיקרוטובולים. חסרים גם הרכיבים הקשורים המאפשרים תנועתיות, כולל זרועות הדינאין החיצוניות והפנימיות, וחישורים רדיאליים. [7] יש ריסונים תנועתיים שחסרים את הזוג המרכזי, ולחלק מהריסונים הלא תנועתיים יש את הזוג המרכזי, ומכאן ארבעה סוגים. [5] [7]

רוב הריסונים הלא תנועתיים מכונים ריסונים ראשוניים או ריסונים תחושתיים ומשמשים כאברוני תחושה. [8] [9] לרוב הסוגים של תאי החולייתנים יש ריסון ראשוני יחיד שאינו תנועתי, המתפקד כאנטנה תאית. [10] [11] לנוירוני הריח יש ריסונים לא תנועתיים רבים. ריסונים לא תנועתיים שיש להם זוג מרכזי של מיקרוטובוליות הן הקינוציליות על תאי שיער. [5]

ריסונים תנועתיים רבים נמצאים על תאי אפיתל נשימתיים - כ-200 ריסונים לתא, שם הם פועלים בפינוי רירי ויש להם גם תפקודים מכנו-חושיים וכמוסנסוריים (כימיים-תחושתיים). [12] [13] [14] ריסונים תנועתיים על תאים אפנדימליים מעבירים את נוזל המוח והשדרה דרך מערכת חדרי המוח. ריסונים תנועתיים נמצאים גם בחצוצרות יונקים נקבות (תריה), שם הם מתפקדים בהעברת תא הביצית מהשחלה לרחם. [13] [15] ריסונים תנועתיים ללא הזוג המרכזי של המיקרוטובולים הם התאים של הצומת הפרימיטיבי העוברי המכונים תאי צמתים והם אחראים לאסימטריה שמאלית-ימנית בבעלי חיים דו-צדדיים. [16]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסון תנועתי איקריוטי

ריסון בנוי מגוף בזאלי על פני התא. מהגוף הזה נוצר שורש הריסון לפני דיסקית המעבר ואזור המעבר שבו שלשות מיקרוטובוליות מוקדמות מתחלפות לכפולות מיקרוטובוליות של אקסונמה.

גוף בזאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס הריסון הוא הגוף הבזאלי, מונח המיושם על צנטריול האם (centriole) הקשור לריסון. גופים בזאליים של יונקים מורכבים מצינורית של תשע מיקרו-צינוריות משולשות, תוספות תת-דיסטליות ותשעה מבנים דמויי-תמוכות (תוספות דיסטליות) המחברים את הגוף הבזאלי לקרום בבסיס הריסון. שניים מכל מיקרוטובול אחד משולש של הגוף הבזאלי מתרחבים במהלך הצמיחה של האקסונמה והופכים למיקרוטובולים כפולים.

שורש ריסוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

השורש הריסוני הוא מבנה דמוי ציטו-שלד (שלד תאי) שמקורו בגוף הבזאלי בקצה הפרוקסימלי (המקורב) של הריסון. שורשים הם בדרך כלל בקוטר 80-100 ננומטר ומכילים רצועות צולבות במרווחים של כ-55-70 ננומטר. רכיב בולט בשורש הוא רוטלטין (rootletin), חלבון שורש סליל מפותל המקודד על ידי הגן CROCC. [17]

אזור מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הפרוקסימלי של הריסון מורכב מאזור מעבר (ciliary gate), השולט בכניסה וביציאה של חלבונים. [18] [19] [20] באזור המעבר, מבנים בצורת Y מחברים את קרום הריסון אל האקסונמה הבסיסית. שליטה בכניסה סלקטיבית בריסונים כרוכה לעתים במבנה דמוי מסננת של אזור מעבר. פגמים תורשתיים במרכיבים של אזור המעבר גורמים לסיליופתיות כגון תסמונת ז'וברט (Joubert syndrome). המבנה והתפקוד של אזור המעבר נשמרים באורגניזמים מגוונים, כולל בעלי חוליות, סי אלגנס, דרוזופילה ואצה ירוקה מסוג Chlamydomonas reinhardtii. אצל יונקים, הפרעה באזור המעבר מפחיתה את השפע הריסוני של חלבוני ריסונים הקשורים לממברנה, כגון אלה המעורבים בהעברת אותות באמצעות חלבוני קיפוד הקשורים לתקשורת תאית, מה שפוגע בהתפתחות העוברית התלויה בחלבונים אלה, התפתחות של דפוס מערכת העצבים המרכזית.

אקסונמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך ריסון יש ליבה, אקסונמה, שהיא ציטו-שלד מבוסס צינוריות זעירות (מיקרוטובולות). לאקסונמה של ריסון ראשוני יש בדרך כלל טבעת של תשע כפולות מיקרוטובוליות חיצוניות (אקסונמה 9+0), ולאקסונמה של ריסון תנועתי יש, בנוסף לתשע הכפולות החיצוניות, שתי צלעות מיקרוטובוליות מרכזיות (אקסונמה 9+2). זה אותו סוג אקסונמה של שוטון. האקסונמה בריסון תנועתי פועלת כפיגום לזרועות הדינאין הפנימיות והחיצוניות המניעות את הריסון, ומספקת מסלולים לחלבונים המוטוריים של המיקרו-צינוריות של קינזין ודינאין. [2] [21] [22] ההובלה של רכיבי הריסונים היא הובלה תוך-שוטונית (IFT) שדומה להובלה באקסון, בסיב עצב. חלבונים מוטוריים דו-כיווניים וציטו-שלדיים, קינזין ודינאין, מעבירים רכיבי ריסון לאורך מסלולי המיקרו-צינוריות; קינזין בתנועה אנטרוגרדית (קדמית) לכיוון קצה הריסון ודינאין בתנועה רטרוגרדית (אחורית) לכיוון גוף התא. לריסון יש קרום ריסוני סגור בתוך קרום התא שסביבו. [23]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסונים לא תנועתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלי חיים, ריסונים ראשוניים לא תנועתיים נמצאים כמעט בכל סוג של תאים. תאי דם הם חריג בולט. [2] לרוב התאים יש רק ריסון אחד, בניגוד לתאים עם ריסונים תנועתיים. יוצא דופן הוא נוירון חוש הריח, בו יש קולטני ריח. לכל נוירון כזה יש כעשרה ריסונים. לסוגי תאים מסוימים, כגון תאי קולטני רשתית, יש ריסונים ראשוניים. [24]

הריסון התגלה ב-1898, אך לא זכה להתייחסות במשך מאה שנים ונחשב לאברון שרידי ללא תפקיד חשוב. [25] [2] ממצאים בנוגע לתפקידיו הפיזיולוגיים בתחושתיות כימית (chemosensation), העברת אותות ובקרת צמיחת תאים, חשפו את חשיבותו בתפקוד התא. חשיבותו לביולוגיה האנושית הודגשה על ידי גילוי תפקידו בקבוצת מחלות הנגרמות על ידי דיסגנזה או תפקוד לקוי של ריסונים, כגון מחלת כליות פוליציסטית, [26] מום לב מולד, [27] צניחה של המסתם הצניפי (מיטרלי) [28] וניוון רשתית, [29] המכונה סיליופאתיה (ניוון ריסון, ciliopathy). [30] [31] ריסון ראשוני ממלא תפקיד חשוב בתפקודם של איברים אנושיים רבים. [2] [10] ריסונים ראשוניים על תאי בטא בלבלב מווסתים את תפקודו ואת חילוף החומרים שלו. אי קיום של ריסונים עלול להוביל לתפקוד לקוי של איי לנגרהנס ולסוכרת מסוג 2. [32]

ריסונים מורכבים במהלך שלב G1 ומפורקים לפני שמתרחשת מיטוזה. [33] [11] פירוק של ריסונים מחייב פעולה של הקינאז Aurora kinase A. [34] ריסונים ראשוניים הם "אנטנות תאיות חושיות המתאמות מסלולי איתות סלולריים רבים, ולעתים מצמידים את האיתות לתנועתיות ריסונית או לחילופין לחלוקת תאים והתמיינות". [35] הריסון מורכב מתת-אזורים (דומיינים) ומוקף בקרום פלזמה רציף עם קרום הפלזמה של התא. עבור ריסונים רבים, הגוף הבזאלי, שבו מקורו של הריסון, ממוקם בפלישת ממברנה הנקראת כיס ריסוני. קרום ריסון ומיקרוטובולים בגוף הבזאלי מחוברים באמצעות נספחים דיסטליים (דיסטלי הוא מרוחק או נפרד) - סיבי מעבר. שלפוחיות נושאות מולקולות למעגן הריסונים. סיבי המעבר יוצרים אזור מעבר שבו הכניסה והיציאה של מולקולות אל הריסונים ומהם מווסתת. חלק מהאותות עם ריסונים אלה עוברים בקישור ליגנד כגון איתות קיפוד (Hedgehog signaling pathway) (אנ'). [36] צורות אחרות של איתות כוללות קולטנים צמודים לחלבון G, שכוללים קולטני סומטוסטטין 3 בנוירונים. [37]

איור המתאר ריסונים תנועתיים על אפיתל נשימתי .

ריסונים לא תנועתיים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינוציליות (Kinocilium, סוג של ריסון) שנמצאות על תאי שיער באוזן הפנימית נקראות ריסונים ראשוניים מיוחדים, או ריסונים לא תנועתיים. יש להם אקסונמה 9+2 של ריסונים תנועתיים אבל לא זרועות דינאין פנימיות שמאפשרות תנועה. הן נעות באופן פסיבי בעקבות זיהוי הקול, המתאפשר על ידי זרועות הדינאין החיצוניות. [38] [39]

ריסונים תנועתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיתל נשימתי קנה הנשימה מראה ריסונים ומיקרו -ווילים קטנים בהרבה על תאים שאינם בעלי ריצות במיקרוסקופ אלקטרונים .

ליונקים יש גם ריסונים תנועתיים או ריסונים משניים שנמצאים בדרך כלל על פני התא במספרים גדולים ונעים בגלים מטאכרוניים מתואמים (Metachronal rhythm) (אנ'). [40] תאים מרובי ריסונים מרפדים את דרכי הנשימה, שם הם מפנים בסחיפה ריר המכיל פסולת הרחק מהריאות. [13] לכל תא באפיתל הנשימה יש כ-200 ריסונים תנועתיים. [12]

במערכת הרבייה, התכווצויות שרירים חלקים מסייעות לפעימת הריסונים בהעברת תא הביצית מהשחלה לרחם. [13] [15] בחדרי המוח יש ריסונים אפנדימליים (אפנדימל הוא אפיתל של תאי עצב) במחזור נוזל המוח והשדרה.

תפקודם של ריסונים תנועתיים תלוי בשמירה על רמות אופטימליות של ריר הריסונים. תעלות נתרן אפיתל (ENaCs) מתבטאות באופן ספציפי לאורך הריסונים בדרכי הנשימה, וחצוצרה משמשת כנראה חיישן לוויסות הנוזל שסביב הריסון (נוזל פריסיליארי). [13] [41]

ריסונים תנועתיים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסונים תנועתיים ללא הצמד המרכזי של סינגלטים מכונים 9+0. סינגלט, להבדיל מדובלט, הוא צינורית בודדה. ריסונים תנועתיים ללא הצמד המרכזי של סינגלטים נמצאים בהתפתחות עוברית מוקדמת. הם ריסוני צמתים והם נמצאים על תאי הצמתים של הצומת הפרימיטיבי. תאי צמתים אחראים לאסימטריה שמאלית-ימנית בבעלי חיים דו-צדדיים. [16] בהיעדר המנגנון המרכזי, קיימות זרועות דינאין המאפשרות לריסוני הצמתים לנוע בצורה מסתובבת. התנועה יוצרת זרימת נוזל חוץ-עוברי על פני שטח הצמתים בכיוון שמאל, שמתחילה את האסימטריה שמאל-ימין בעובר המתפתח. [12] [42]

ריסונים תנועתיים, מרובים, 9+0, נמצאים על תאי האפיתל של מקלעת הכורואיד בחדרי המוח. ריסונים יכולים לשנות מבנה כשהם בטמפרטורות חמות ולהפוך לחדים. הם נמצאים במספרים גדולים על כל תא ונעים לאט יחסית, מה שהופך אותם למתווכים בין ריסונים תנועתיים וראשוניים. בנוסף ל-9+0, ריסונים ניידים, יש 9+2 ריסונים בודדים שנשארים ללא תנועה ונמצאים בתאי שיער. [39]

ריסונים נודליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סריקת מיקרוסקופ אלקטרוני של ריסונים צמתים על עובר עכבר

לתאי הצמתים יש צמר בודד הנקרא מונוריסון. הם נמצאים בהתפתחות המוקדמת מאוד של העובר על הצומת הפרימיטיבי . ישנם שני אזורים של הצומת עם סוגים שונים של ריסוני צמתים. על הצומת המרכזי יש ריסונים תנועתיים, ובאזור ההיקפי של הצומת ריסוני הצמתים הם תנועתיים. [42]

הריסונים התנועתיים על התאים המרכזיים מסתובבים כדי ליצור זרימה שמאלה של נוזל חוץ-תאי הדרושה כדי להתחיל את האסימטריה השמאלית-ימנית. [42]

ריסונים לעומת שוטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסונים התנועתיים על תאי זרע ופרוטוזואים רבים מאפשרים שחייה דרך נוזלים ומכונים שוטונים. [3] בליטות אלו זהות מבחינה מבנית לריסונים תנועתיים, ולכן ניסיונות לשמר את המינוח הזה כוללים הבחנה לפי מורפולוגיה (שוטונים בדרך כלל ארוכים יותר מריסונים רגילים ויש להם תנועה גלית שונה) [4] ולפי מספר. [43] אאא

מיקרואורגניזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסונים הם מיקרואורגניזמים איקריוטיים שיש להם ריסונים תנועתיים באופן בלעדי ומשתמשים בהם לתנועה או פשוט להעביר נוזל על פני השטח שלהם. Paramecium למשל מכוסה באלפי ריסונים המאפשרים את השחייה שלו. ריסונים תנועתיים אלה הוכחו גם תחושתיות. [44]

סיליוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  ריסונים נוצרים בתהליך של ciliogenesis . שלב מוקדם הוא עגינה של הגוף הבזאלי לקרום הריסוני הגדל, ולאחר מכן נוצר אזור המעבר. אבני הבניין של האקסונמה הריסוניית, כגון טובולינים, מתווספות בקצות הריסוני באמצעות תהליך שתלוי בחלקו בהובלה תוך-פלאגלרית (IFT). [45] [46] יוצאים מן הכלל כוללים זרע תסיסנית ויצירת פלסמודיום פלציפרום פלגלה, שבהן מתאספות ריסונים בציטופלזמה. [47]

בבסיס ה-ריסון שבו הוא נצמד לגוף התא נמצא המרכז המארגן של המיקרוטובוליות, הגוף הבזאלי . חלק מחלבוני הגוף הבזאליים כמו CEP164, ODF2 [48] ו- CEP170, נדרשים להיווצרות ויציבות של ריסון.

למעשה, ריסון הוא ננו-מכונה המורכבת מיותר מ-600 חלבונים בקומפלקסים מולקולריים, שרבים מהם פועלים גם באופן עצמאי כננו-מכונות. קישורים גמישים מאפשרים לתחומי החלבון הניידים המחוברים על ידם לגייס את שותפיהם המקשרים ולגרום לאלוסטריה ארוכת טווח באמצעות דינמיקה של תחום החלבון . [35]

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדינאין באקסונמה - דינאין אקסונמלי יוצר גשרים בין כפילות מיקרוטובוליות שכנות. כאשר ATP מפעיל את התחום המוטורי של דינאין, הוא מנסה ללכת לאורך כפולת המיקרוטובולה הסמוכה. זה יאלץ את הכפיליות הסמוכות להחליק אחת על השנייה אלמלא נוכחות של nexin בין כפילות המיקרוטובוליות. וכך הכוח שנוצר על ידי דינאין הופך במקום זאת לתנועת כיפוף. [49]

חישה של הסביבה החוץ תאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה ריסונים ראשוניים על תאי אפיתל באאיקריוטים פועלים כאנטנות סלולריות, ומספקות כימוסנסציה, תרמוסנסציה ומכאנוסנסציה של הסביבה החוץ-תאית. [50] [10] ריסונים אלה ממלאים תפקיד בתיווך סממני איתות ספציפיים, כולל גורמים מסיסים בסביבת התא החיצוני, תפקיד הפרשה בו משתחרר חלבון מסיס כדי להשפיע במורד זרימת הנוזל, ותיווך של זרימת הנוזלים אם הריסונים נמצאים תנועתיות . [50]

חלק מתאי האפיתל הם בעלי ריצות, והם קיימים בדרך כלל כיריעה של תאים מקוטבים היוצרים צינור או צינורית עם ריסונים בולטים לתוך הלומן . תפקיד תחושתי ואותות זה מציב את הריסונים בתפקיד מרכזי לשמירה על הסביבה התאית המקומית וייתכן שבגללה פגמי ריסוני גורמים למגוון כה רחב של מחלות אנושיות. [31]

בעובר, ריסונים nodal משמשים לכוון את זרימת הנוזל החוץ תאי. תנועה זו שמאלה היא ליצור אסימטריה משמאל לימין על פני קו האמצע של העובר. ריסונים מרכזיים מתאמים את פעימתם הסיבובית בעוד שהסיליות הבלתי תנועתיות בצדדים חשות את כיוון הזרימה. [42] [51] [52] מחקרים בעכברים מצביעים על מנגנון ביו-פיזי שבאמצעותו חשים את כיוון הזרימה. [53]

סינפסה חוץ-ריסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסינפסות חוץ-ריסוניות (Axo-ריסוניםry) יש תקשורת בין אקסונים סרוטונרגיים לבין ריסונים ראשוניים של נוירונים פירמידליים CA1 שמשנה את המצב האפיגנטי של הנוירון בגרעין - "דרך לשנות את מה שמתעתק או נוצר בגרעין" באמצעות איתות זה נבדל מזה בממברנת הפלזמה שהיא גם לטווח ארוך יותר. [54] [55]

משמעות קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגמים ריסונייריים יכולים להוביל למספר מחלות אנושיות. [31] [56] פגמים בריסונים משפיעים לרעה על מסלולי איתות קריטיים רבים החיוניים להתפתחות העובר ולפיזיולוגיה של מבוגרים, ובכך מציעים השערה סבירה לאופי הרב-תסמינים לעתים קרובות של ciliopathies מגוונות. [30] [31] ciliopathies ידועות כוללות דיסקינזיה ריסונירית ראשונית, תסמונת ברדט-בידל, מחלת כליות וכבד פוליציסטית, נפרונופתיזיס, תסמונת אלסטרום, תסמונת מקל-גרובר, תסמונת סנסנברנר וכמה צורות של ניוון רשתית . [30] [50] מוטציות גנטיות הפוגעות בתפקוד התקין של ריסונים, ciliopathies, עלולות לגרום להפרעות כרוניות כגון דיסקינזיה ריסונירית ראשונית (PCD), נפרונופתיזיס ותסמונת Senior-Loken . בנוסף, פגם של ריסון הראשוני בתאי אבובית הכליה יכול להוביל למחלת כליות פוליציסטית (PKD). בהפרעה גנטית אחרת הנקראת תסמונת Bardet-Biedl (BBS), תוצרי הגנים המוטנטיים הם המרכיבים בגוף הבזאלי ובריסונים. [30] פגמים בתאי ריסונים קשורים להשמנה ולעתים קרובות בולטים בסוכרת מסוג 2. מספר מחקרים כבר הראו פגיעה בסבילות לגלוקוז והפחתה בהפרשת האינסולין במודלים של ciliopathy. יתרה מכך, מספר ואורך של ריסונים ירדו במודלים של סוכרת מסוג 2 . [57]

תעלות נתרן אפיתל (ENaCs) המתבטאות לאורך הריסונים מווסתות את רמת הנוזל הפריציליארי . מוטציות המפחיתות את הפעילות של ENaCs גורמות לפסאודו-היפואלדוסטרוניזם רב-מערכתי, הקשור לבעיות פוריות. [13] בסיסטיק פיברוזיס הנובעת ממוטציות בתעלת הכלוריד CFTR, פעילות ENaC מוגברת המובילה להפחתה חמורה של רמת הנוזלים הגורמת לסיבוכים וזיהומים בדרכי הנשימה. [41]

מכיוון שלדגל הזרע האנושי יש את אותו מבנה פנימי של ריסון, חוסר תפקוד ריסוני יכול להיות אחראי גם לאי פוריות הגבר. [58]

קיים קשר של דיסקינזיה ריסונירית ראשונית עם הפרעות אנטומיות משמאל-ימין כמו situs inversus (שילוב של ממצאים ידוע כ- Kartagener syndrome ), ו- situs ambiguus (הידוע גם כ- Heterotaxy syndrome ). [59] הפרעות האנטומיות הללו משמאל-ימין עלולות לגרום גם למחלת לב מולדת . [60] הוכח שתפקוד ריסוני תקין אחראי לאסימטריה הרגילה של שמאל-ימין אצל יונקים. [61]

התוצאות המגוונות הנגרמות על ידי אי תפקוד ריסוני עשויות לנבוע מאללים בעלי חוזק שונה הפוגעים בתפקוד הריסוני בדרכים שונות או בהיקפים שונים. ciliopathies רבות עוברות בתורשה בצורה מנדליאנית, אך אינטראקציות גנטיות ספציפיות בין קומפלקסים ריסונייריים פונקציונליים מובהקים, כגון אזורי מעבר ומתחמי BBS, יכולים לשנות את הביטויים הפנוטיפיים של ciliopathies רצסיבי. [62] [63] מוטציות מסוימות בחלבוני אזור המעבר עלולות לגרום לסיליופתיות רציניות ספציפיות. [64]

שינויים תאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפחתת תפקוד הריסונים יכולה לנבוע גם מזיהום. מחקר על ביופילם הראה שחיידקים יכולים לשנות ריסונים. ביופילם הוא קהילה של חיידקים מאותם מינים או ממספר מינים של חיידקים. צביר התאים מפריש גורמים שונים היוצרים מטריצה חוץ תאית. ידוע שריסונים במערכת הנשימה מזיזה ריר ופתוגנים מדרכי הנשימה. נמצא שלמטופלים עם זיהומים חיוביים לביופילם יש פגיעה בתפקוד הריסונים. הליקוי עשוי להופיע כירידה בתנועה או הפחתה במספר הריסונים. למרות ששינויים אלו נובעים ממקור חיצוני, הם עדיין משפיעים על הפתוגניות של החיידק, התקדמות הזיהום ואופן הטיפול בו. [65]

ההובלה של תא הביצית הבלתי בשל, והעובר לרחם לצורך השתלה תלויה בשילוב של התכווצויות שרירים חלקים מווסתים והפעימה של ריסוני. תפקוד לקוי בהובלה זו עלול לגרום להריון חוץ רחמי שבו העובר מושתל (בדרך כלל) בחצוצרה לפני שהגיע ליעדו הנכון של הרחם. גורמים רבים יכולים להשפיע על שלב זה כולל זיהום והורמוני מחזור הווסת. עישון (הגורם לדלקת), וזיהום יכולים להפחית את מספר הריסונים, והפעימה של הריסונים יכולה להיות מושפעת משינויים הורמונליים. [15] [66]

ריסונים ראשוניים בתאי הלבלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלבלב הוא תערובת של תאים אקסוקריניים ואנדוקריניים מובחנים. ריסונים ראשוניים נמצאים בתאים אקסוקריניים שהם תאי צינור צנטרואצינריים. [67] [32] רקמה אנדוקרינית מורכבת מתאי הפרשת הורמונים שונים. תאי בטא מפרישים אינסולין ותאי אלפא מפרישים גלוקגון בעלי ריסונים גבוהים. [68] [69]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Definition of CILIUM". www.merriam-webster.com (באנגלית). נבדק ב-15 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Gardiner MB (בספטמבר 2005). "The Importance of Being Cilia" (PDF). HHMI Bulletin. 18 (2). נבדק ב-26 ביולי 2008. {{cite journal}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "HHMIB2005" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  3. ^ 1 2 Haimo LT, Rosenbaum JL (בדצמבר 1981). "Cilia, flagella, and microtubules". The Journal of Cell Biology. 91 (3 Pt 2): 125s–130s. doi:10.1083/jcb.91.3.125s. PMC 2112827. PMID 6459327. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Alberts, Bruce (2015). Molecular biology of the cell (Sixth ed.). New York, NY. pp. 941–942. ISBN 9780815344643.
  5. ^ 1 2 3 Falk, N; Lösl, M; Schröder, N; Gießl, A (11 בספטמבר 2015). "Specialized Cilia in Mammalian Sensory Systems". Cells. 4 (3): 500–19. doi:10.3390/cells4030500. PMC 4588048. PMID 26378583. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Wheatley, DN (בספטמבר 2021). "Primary cilia: turning points in establishing their ubiquity, sensory role and the pathological consequences of dysfunction". Journal of Cell Communication and Signaling. 15 (3): 291–297. doi:10.1007/s12079-021-00615-5. PMC 8222448. PMID 33970456. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Fisch, C; Dupuis-Williams, P (ביוני 2011). "Ultrastructure of cilia and flagella - back to the future!". Biology of the Cell. 103 (6): 249–70. doi:10.1042/BC20100139. PMID 21728999. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Prevo, B; Scholey, JM; Peterman, EJG (בספטמבר 2017). "Intraflagellar transport: mechanisms of motor action, cooperation, and cargo delivery". The FEBS Journal. 284 (18): 2905–2931. doi:10.1111/febs.14068. PMC 5603355. PMID 28342295. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Elliott, Kelsey H.; Brugmann, Samantha A. (1 במרץ 2019). "Sending mixed signals: Cilia-dependent signaling during development and disease". Developmental Biology. 447 (1): 28–41. doi:10.1016/j.ydbio.2018.03.007. ISSN 1095-564X. PMC 6136992. PMID 29548942. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Singla, Veena; Reiter, Jeremy F. (2006-08-04). "The primary cilium as the cell's antenna: signaling at a sensory organelle". Science. 313 (5787): 629–633. Bibcode:2006Sci...313..629S. doi:10.1126/science.1124534. ISSN 1095-9203. PMID 16888132.
  11. ^ 1 2 Patel, MM; Tsiokas, L (1 בנובמבר 2021). "Insights into the Regulation of Ciliary Disassembly". Cells. 10 (11): 2977. doi:10.3390/cells10112977. PMC 8616418. PMID 34831200. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 Horani, A; Ferkol, T (במאי 2018). "Advances in the Genetics of Primary Ciliary Dyskinesia". Chest. 154 (3): 645–652. doi:10.1016/j.chest.2018.05.007. PMC 6130327. PMID 29800551. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 Enuka Y, Hanukoglu I, Edelheit O, Vaknine H, Hanukoglu A (במרץ 2012). "Epithelial sodium channels (ENaC) are uniformly distributed on motile cilia in the oviduct and the respiratory airways". Histochemistry and Cell Biology. 137 (3): 339–53. doi:10.1007/s00418-011-0904-1. PMID 22207244. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Bloodgood, RA (15 בפברואר 2010). "Sensory reception is an attribute of both primary cilia and motile cilia". Journal of Cell Science. 123 (Pt 4): 505–9. doi:10.1242/jcs.066308. PMID 20144998. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 Panelli, DM; Phillips, CH; Brady, PC (2015). "Incidence, diagnosis and management of tubal and nontubal ectopic pregnancies: a review". Fertility Research and Practice. 1: 15. doi:10.1186/s40738-015-0008-z. PMC 5424401. PMID 28620520.
  16. ^ 1 2 Desgrange, A; Le Garrec, JF; Meilhac, SM (22 בנובמבר 2018). "Left-right asymmetry in heart development and disease: forming the right loop" (PDF). Development. 145 (22). doi:10.1242/dev.162776. PMID 30467108. ארכיון (PDF) מ-2022-10-09. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ "Rootelin". נבדק ב-28 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Garcia, Galo; Raleigh, David R.; Reiter, Jeremy F. (23 באפריל 2018). "How the Ciliary Membrane Is Organized Inside-Out to Communicate Outside-In". Current Biology. 28 (8): R421–R434. doi:10.1016/j.cub.2018.03.010. ISSN 1879-0445. PMC 6434934. PMID 29689227. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Garcia-Gonzalo, Francesc R.; Reiter, Jeremy F. (2017-02-01). "Open Sesame: How Transition Fibers and the Transition Zone Control Ciliary Composition". Cold Spring Harbor Perspectives in Biology. 9 (2): a028134. doi:10.1101/cshperspect.a028134. ISSN 1943-0264. PMC 5287074. PMID 27770015.
  20. ^ Gonçalves, João; Pelletier, Laurence (באפריל 2017). "The Ciliary Transition Zone: Finding the Pieces and Assembling the Gate". Molecules and Cells. 40 (4): 243–253. doi:10.14348/molcells.2017.0054. ISSN 0219-1032. PMC 5424270. PMID 28401750. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Rosenbaum JL, Witman GB (בנובמבר 2002). "Intraflagellar transport". Nature Reviews. Molecular Cell Biology. 3 (11): 813–25. doi:10.1038/nrm952. PMID 12415299. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Scholey JM (בינואר 2008). "Intraflagellar transport motors in cilia: moving along the cell's antenna". The Journal of Cell Biology. 180 (1): 23–29. doi:10.1083/jcb.200709133. PMC 2213603. PMID 18180368. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Rohatgi R, Snell WJ (באוגוסט 2010). "The ciliary membrane". Current Opinion in Cell Biology. 22 (4): 541–46. doi:10.1016/j.ceb.2010.03.010. PMC 2910237. PMID 20399632. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Wolfrum, U; Schmitt, A (ביוני 2000). "Rhodopsin transport in the membrane of the connecting cilium of mammalian photoreceptor cells". Cell Motility and the Cytoskeleton. 46 (2): 95–107. doi:10.1002/1097-0169(200006)46:2<95::AID-CM2>3.0.CO;2-Q. PMID 10891855. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Satir, Peter (2017). "CILIA: before and after". Cilia. 6: 1. doi:10.1186/s13630-017-0046-8. ISSN 2046-2530. PMC 5343305. PMID 28293419.
  26. ^ Wagner CA (2008). "News from the cyst: insights into polycystic kidney disease". Journal of Nephrology. 21 (1): 14–16. PMID 18264930.(הקישור אינו פעיל, July 2019)
  27. ^ Brueckner M (ביוני 2007). "Heterotaxia, congenital heart disease, and primary ciliary dyskinesia". Circulation. 115 (22): 2793–95. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.107.699256. PMID 17548739. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Toomer KA, et al. (2019). "Primary cilia defects causing mitral valve prolapse". Sci. Transl. Med. 11 (493): eaax0290. doi:10.1126/scitranslmed.aax0290. PMC 7331025. PMID 31118289.
  29. ^ Chen, Holly Y.; Kelley, Ryan A.; Li, Tiansen; Swaroop, Anand (2020-07-31). "Primary cilia biogenesis and associated retinal ciliopathies". Seminars in Cell & Developmental Biology. 110: 70–88. doi:10.1016/j.semcdb.2020.07.013. ISSN 1096-3634. PMC 7855621. PMID 32747192.
  30. ^ 1 2 3 4 Badano JL, Mitsuma N, Beales PL, Katsanis N (2006). "The ciliopathies: an emerging class of human genetic disorders". Annual Review of Genomics and Human Genetics. 7: 125–48. doi:10.1146/annurev.genom.7.080505.115610. PMID 16722803.
  31. ^ 1 2 3 4 Reiter, Jeremy F.; Leroux, Michel R. (בספטמבר 2017). "Genes and molecular pathways underpinning ciliopathies". Nature Reviews. Molecular Cell Biology. 18 (9): 533–547. doi:10.1038/nrm.2017.60. ISSN 1471-0080. PMC 5851292. PMID 28698599. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 Hegyi, P; Petersen, OH (2013). "The exocrine pancreas: the acinar-ductal tango in physiology and pathophysiology". Reviews of Physiology, Biochemistry and Pharmacology. 165: 1–30. doi:10.1007/112_2013_14. ISBN 978-3-319-00998-8. PMID 23881310.
  33. ^ Pan J, Snell W (ביוני 2007). "The primary cilium: keeper of the key to cell division". Cell. 129 (7): 1255–57. doi:10.1016/j.cell.2007.06.018. PMID 17604715. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Pugacheva EN, Jablonski SA, Hartman TR, Henske EP, Golemis EA (ביוני 2007). "HEF1-dependent Aurora A activation induces disassembly of the primary cilium". Cell. 129 (7): 1351–63. doi:10.1016/j.cell.2007.04.035. PMC 2504417. PMID 17604723. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 Satir P, Christensen ST (ביוני 2008). "Structure and function of mammalian cilia". Histochemistry and Cell Biology. 129 (6): 687–93. doi:10.1007/s00418-008-0416-9. PMC 2386530. PMID 18365235. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Wong, Sunny Y.; Reiter, Jeremy F. (2008). "The primary cilium at the crossroads of mammalian hedgehog signaling". Current Topics in Developmental Biology. 85: 225–260. doi:10.1016/S0070-2153(08)00809-0. ISSN 0070-2153. PMC 2653622. PMID 19147008.
  37. ^ Wheway G, Nazlamova L, Hancock JT (2018). "Signaling through the Primary Cilium". Frontiers in Cell and Developmental Biology. 6: 8. doi:10.3389/fcell.2018.00008. PMC 5809511. PMID 29473038.
  38. ^ Wang, D; Zhou, J (2021). "The Kinocilia of Cochlear Hair Cells: Structures, Functions, and Diseases". Frontiers in Cell and Developmental Biology. 9: 715037. doi:10.3389/fcell.2021.715037. PMC 8374625. PMID 34422834.
  39. ^ 1 2 Takeda, Sen; Narita, Keishi (בפברואר 2012). "Structure and function of vertebrate cilia, towards a new taxonomy". Differentiation. 83 (2): S4–S11. doi:10.1016/j.diff.2011.11.002. PMID 22118931. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Benjamin Lewin (2007). Cells. Jones & Bartlett Learning. p. 359. ISBN 978-0-7637-3905-8.
  41. ^ 1 2 Hanukoglu I, Hanukoglu A (באפריל 2016). "Epithelial sodium channel (ENaC) family: Phylogeny, structure-function, tissue distribution, and associated inherited diseases". Gene. 579 (2): 95–132. doi:10.1016/j.gene.2015.12.061. PMC 4756657. PMID 26772908. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ 1 2 3 4 Schoenwolf, Gary C. (2015). Larsen's human embryology (Fifth ed.). Philadelphia, PA. p. 64. ISBN 9781455706846.
  43. ^ Lindemann, CB; Lesich, KA (15 בפברואר 2010). "Flagellar and ciliary beating: the proven and the possible". Journal of Cell Science. 123 (Pt 4): 519–28. doi:10.1242/jcs.051326. PMID 20145000. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ Valentine, M; Van Houten, J (24 בספטמבר 2021). "Using Paramecium as a Model for Ciliopathies". Genes. 12 (10): 1493. doi:10.3390/genes12101493. PMC 8535419. PMID 34680887. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Johnson KA, Rosenbaum JL (בדצמבר 1992). "Polarity of flagellar assembly in Chlamydomonas". The Journal of Cell Biology. 119 (6): 1605–11. doi:10.1083/jcb.119.6.1605. PMC 2289744. PMID 1281816. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Hao L, Thein M, Brust-Mascher I, Civelekoglu-Scholey G, Lu Y, Acar S, Prevo B, Shaham S, Scholey JM (ביוני 2011). "Intraflagellar transport delivers tubulin isotypes to sensory cilium middle and distal segments". Nature Cell Biology. 13 (7): 790–98. doi:10.1038/ncb2268. PMC 3129367. PMID 21642982. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ Of cilia and silliness (more on Behe) – The Panda's Thumb (אורכב 17.10.2007 בארכיון Wayback Machine)
  48. ^ Ishikawa H, Kubo A, Tsukita S, Tsukita S (במאי 2005). "Odf2-deficient mother centrioles lack distal/subdistal appendages and the ability to generate primary cilia". Nature Cell Biology. 7 (5): 517–24. doi:10.1038/ncb1251. PMID 15852003. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ King, SM (1 בנובמבר 2016). "Axonemal Dynein Arms". Cold Spring Harbor Perspectives in Biology. 8 (11): a028100. doi:10.1101/cshperspect.a028100. PMC 5088525. PMID 27527589. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ 1 2 3 Adams M, Smith UM, Logan CV, Johnson CA (במאי 2008). "Recent advances in the molecular pathology, cell biology and genetics of ciliopathies". Journal of Medical Genetics. 45 (5): 257–67. doi:10.1136/jmg.2007.054999. PMID 18178628. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Wolpert, Lewis; Tickle, Cheryll; Martinez Arias, Alfonso (2015). Principles of Development (5th ed.). Oxford University Press. p. 227.
  52. ^ Cilia function as calcium-mediated mechanosensors that instruct left-right asymmetry, Science, 5 January 2023, Vol 379, Issue 6627, pp. 71-78 ; DOI: 10.1126/science.abq7317
  53. ^ Immotile cilia mechanically sense the direction of fluid flow for left-right determination, Science, 5 January 2023, Vol 379, Issue 6627, pp. 66-71 ; DOI: 10.1126/science.abq8148
  54. ^ Tamim, Baba (4 בספטמבר 2022). "New discovery: Synapse hiding in the mice brain may advance our understanding of neuronal communication". interestingengineering.com. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Sheu, Shu-Hsien; Upadhyayula, Srigokul; Dupuy, Vincent; Pang, Song; Deng, Fei; Wan, Jinxia; Walpita, Deepika; Pasolli, H. Amalia; Houser, Justin; Sanchez-Martinez, Silvia; Brauchi, Sebastian E. (1 בספטמבר 2022). "A serotonergic axon-cilium synapse drives nuclear signaling to alter chromatin accessibility". Cell (באנגלית). 185 (18): 3390–3407.e18. doi:10.1016/j.cell.2022.07.026. ISSN 0092-8674. PMC 9789380. PMID 36055200. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Braun, Daniela A.; Hildebrandt, Friedhelm (2017-03-01). "Ciliopathies". Cold Spring Harbor Perspectives in Biology. 9 (3): a028191. doi:10.1101/cshperspect.a028191. ISSN 1943-0264. PMC 5334254. PMID 27793968.
  57. ^ Gerdes, Jantje M.; Christou-Savina, Sonia; Xiong, Yan; Moede, Tilo; Moruzzi, Noah; Karlsson-Edlund, Patrick; Leibiger, Barbara; Leibiger, Ingo B.; Östenson, Claes-Göran; Beales, Philip L.; Berggren, Per-Olof (2014). "Ciliary dysfunction impairs beta-cell insulin secretion and promotes development of type 2 diabetes in rodents". Nature Communications. 5: 5308. Bibcode:2014NatCo...5.5308G. doi:10.1038/ncomms6308. PMID 25374274.
  58. ^ Ichioka K, Kohei N, Okubo K, Nishiyama H, Terai A (ביולי 2006). "Obstructive azoospermia associated with chronic sinopulmonary infection and situs inversus totalis". Urology. 68 (1): 204.e5–7. doi:10.1016/j.urology.2006.01.072. PMID 16850538. {{cite journal}}: (עזרה)
  59. ^ Worsley, Calum; Weerakkody, Yuranga (1 בנובמבר 2009). "Heterotaxy syndrome". doi:10.53347/rID-7420. נבדק ב-10 ביוני 2022. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  60. ^ Kennedy MP, Omran H, Leigh MW, Dell S, Morgan L, Molina PL, Robinson BV, Minnix SL, Olbrich H, Severin T, Ahrens P, Lange L, Morillas HN, Noone PG, Zariwala MA, Knowles MR (ביוני 2007). "Congenital heart disease and other heterotaxic defects in a large cohort of patients with primary ciliary dyskinesia". Circulation. 115 (22): 2814–21. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.106.649038. PMID 17515466. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ McGrath J, Brueckner M (באוגוסט 2003). "Cilia are at the heart of vertebrate left-right asymmetry". Current Opinion in Genetics & Development. 13 (4): 385–92. doi:10.1016/S0959-437X(03)00091-1. PMID 12888012. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ Leitch, Carmen C.; Zaghloul, Norann A.; Davis, Erica E.; Stoetzel, Corinne; Diaz-Font, Anna; Rix, Suzanne; Alfadhel, Majid; Al-Fadhel, Majid; Lewis, Richard Alan; Eyaid, Wafaa; Banin, Eyal (באפריל 2008). "Hypomorphic mutations in syndromic encephalocele genes are associated with Bardet-Biedl syndrome". Nature Genetics. 40 (4): 443–448. doi:10.1038/ng.97. ISSN 1546-1718. PMID 18327255. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ Yee, Laura E.; Garcia-Gonzalo, Francesc R.; Bowie, Rachel V.; Li, Chunmei; Kennedy, Julie K.; Ashrafi, Kaveh; Blacque, Oliver E.; Leroux, Michel R.; Reiter, Jeremy F. (בנובמבר 2015). "Conserved Genetic Interactions between Ciliopathy Complexes Cooperatively Support Ciliogenesis and Ciliary Signaling". PLOS Genetics. 11 (11): e1005627. doi:10.1371/journal.pgen.1005627. ISSN 1553-7404. PMC 4635004. PMID 26540106. {{cite journal}}: (עזרה)
  64. ^ Cavalier-Smith, T (במאי 2022). "Ciliary transition zone evolution and the root of the eukaryote tree: implications for opisthokont origin and classification of kingdoms Protozoa, Plantae, and Fungi". Protoplasma. 259 (3): 487–593. doi:10.1007/s00709-021-01665-7. PMC 9010356. PMID 34940909. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Fastenberg JH, Hsueh WD, Mustafa A, Akbar NA, Abuzeid WM (בדצמבר 2016). "Biofilms in chronic rhinosinusitis: Pathophysiology and therapeutic strategies". World Journal of Otorhinolaryngology – Head and Neck Surgery. 2 (4): 219–29. doi:10.1016/j.wjorl.2016.03.002. PMC 5698538. PMID 29204570. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ Horne AW, Critchley HO (במרץ 2012). "Mechanisms of disease: the endocrinology of ectopic pregnancy". Expert Reviews in Molecular Medicine. 14: e7. doi:10.1017/erm.2011.2. PMID 22380790. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Cano DA, Murcia NS, Pazour GJ, Hebrok M. 2004. Orpk mouse model of polycystic kidney disease reveals essential role of pri- mary cilia in pancreatic tissue organization. Development 131: 3457–3467
  68. ^ Zhang Q, Davenport JR, Croyle MJ, et al. 2005. Disruption of IFT results in both exocrine and endocrine abnormalities in the pancreas of Tg737orpk mutant mice. Lab Invest 85: 45– 64
  69. ^ Yamamoto M, Kataoka K. 1986. Electron microscopic observation of the primary cilia in the pancreatic islets. Arch Histol Jpn 49: 449–457

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]