משתמש:Maorshtern/שיימינג

שלט ברחוב אבן גבירול המאיים לבייש את מי שיטיל מימיו ברחוב באמצעות העלאת הסרטון לאתר YouTube

שיימינג (באנגלית: Shaming, מהביטוי האנגלי לבושה: Shame) היא תופעה של בּיוּש אדם או מותג באמצעות האינטרנט, ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות, שהרחיבו את מספר מקרי השיימינג ואת עוצמתם.

דניאלה דניאלה

דניאלה היא סטודנטית מצטיינת שנה שלישית ללימודי פסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב!

היווצרות שיימינג והבעייתיות שבו

כשפרסום פוסט ובו תלונה על אדם או גורם, בדרך כלל בצירוף שמו או תמונתו של האיש או הגורם, הפוסט עלול להעשות לוויראלי, ולהיקרא על ידי אלפי אנשים, שחלקם ישתפו אותו (share), ויעשו לייק לכותב, וחלקם אף יטיחו עלבונות במושא הפוסט, דבר הגורם לאדם שפורסם להשפלה נפשית.

מלבד הבושה שבהיחשפות גורם הדבר לתסכול נפשי, בשל הרגשתו של האדם שהפרסום נגדו זוכה לכר נרחב ולתהודה רבה, ואילו תשובותיו לא. כאשר פעולת שיימינג זוכה לתמיכה רב , היא הופכת ל'לינצ'טרנט' - הלחם של לינץ' ואינטרנט.

הבעייתיות בתופעה זו שהיא בדרך כלל חד צדדית, כיוון שהמפרסם מציג את הדברים רק מהצד שלו (שעלול להיות מוטה ולא אובייקטיבי), ולא ניתן לאמת האם הדברים התרחשו כפי שתיאר (או למשל שמדובר בעלילה), ושלא ניתן הרבה משקל לטענותיו של הצד המותקף, ובכל זאת בני אדם נוטים לקבל את הדברים כאמת, ולצדד בצד שהעלה את הטענות.

הביוש באינטרנט מופץ בעיקר לעוקבים אחר המבייש ועוקביהם וכו' אולם במידה והוא יוצא מהרשת החברתית אל כלי התקשורת הביוש מקבל מינוף משמעותי ומגיע לקהלים חדשים, אשר משתפים את הסיקור החדשותי.

ככל פעולה של ביוש אדם, גם פעולת שיימינג עלולה להיחשב כלשון הרע. תביעה בגין הוצאת לשון הרע הוגשה ביוני 2015 נגד מפעילי האתר "נלחמים בישראלי המכוער" ונגד מי שכתבה בו פוסט בצרוף תמונת התובע, ובו נטען כי הוא לא ניקה אחר גללי כלבו מהמדרכה. התובע טוען בתביעה כי הדבר אינו נכון וכי הפרסום גרם לו נזק ופגע בכבודו. במקרה אחר הרשיע בית המשפט לענייני משפחה אדם שפרסם בפייסבוק גידופים ומילות גנאי כנגד גרושתו ופסק כי ישלם פיצויים בסך 25,000 ש"ח.

שיימינג נתפשת בציבור כתופעה שלילית אולם במקרים רבים היא משמשת ככלי של האזרח המוחלש במאבקו נגד רשויות או חברות, אשר פוגעות בו או בזכויותיו, ועל כן יש לה גם השלכות חיוביות. היו לא מעט מקרים שבהם שיימינג הצליח לשנות מציאות, בין אם באמצעות תפיסה והרשעת פושעים או בין אם בהשפעה על חברות ומותגים לשנות את מדיניותם החברתית או הסביבתית.

מקרים בולטים של שיימינג

ב-2013 התאבדה נערה קנדית בת 17, בשם ריטה פרסונס, לאחר שתוקפיה פרסמו באינטרנט תמונה מהאירוע של אונס קבוצתי לכאורה שבוצע בה בגיל 15, אנשים שונים הטרידו אותה בהערות פוגעניות בהודעות SMS.

במאי 2015 התאבד בישראל אריאל רוניס, מנהל סניף משרד הפנים בתל אביב, שהואשם באפליה בפוסט בפייסבוק שהתפרסם במהירות, וזכה להמשך בראיון בטלוויזיה, שבו הואשם רוניס בגזענות. רוניס ניסה לטעון כי לא הייתה גזענות במקרה, אך תשובותיו נבלעו. לאחר מספר ימים התאבד בביתו, לאחר שפרסם פוסט המציג את מניעיו. לאחר שנודע על התאבדותו של רוניס פרסמה האישה שהתלוננה על התנהגותו הודעה בה הביעה צער עמוק.

בישראל נפוצו סרטונים רבים שזכו לכינוי "הישראלי המכוער". הסרטונים הציגו משפחות או אנשים פרטיים שמתנהגים באלימות, ובהפצתם באמצעות הרשתות החברתיות. בעקבות תופעה זו הוקמו מספר עמודי פייסבוק אשר מהווים במה לתפוצה ולגינוי ההתנהגות הבלתי רצויה, כגון "נלחמים בישראלי המכוער" ו"הישראלי המכוער". דוגמה נוספת היא דף הפייסבוק של אור ירוק ואתר "רודשיימר" (Road Shamer), שעוסקים בשיימינג לנהגים על עבירות תנועה התנהגותיות.

קישורים חיצוניים

• יובל דרור, הכפתור האדום, באתר העין השביעית, 24 במאי 2015
• סיון רהב מאיר, השיימינג לא הורג! אף סטטוס לא שווה חיים. הפינה מ"תוכנית הלילה", מדף הפייסבוק של סיון רהב מאיר
• עודד ירון, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח: "שיימינג זו בריונות ברשת", באתר הארץ, 25 במאי 2015
• מתן חצרוני, ‏נפגעי שיימינג מדברים: "עברתי משבר נפשי, נוטל כדורים", באתר ‏מאקו‏, 25 במאי 2015
• ynet, שיימינג ברשת: "הפלטפורמה אינה אשמה", באתר ynet, 26 במאי 2015
• יובל קרניאל, השיימינג הורג, באתר הארץ, 26 במאי 2015
• נעמי דרום, אז מה באמת כל כך גרוע בשיימינג?, באתר הארץ, 28 במאי 2015
• אסף שמואלי, אל תעצרו את השיימינג, תתמודדו איתו, באתר nrg‏, 22 ביוני 2015
• גלי גינת‏, משטרת התלונות: האם פייסבוק באמת הרג את ההליך הפלילי?, באתר וואלה!‏, 24 בדצמבר 2015

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית