משתמש:Rex~hewiki/מבוא למקרא/חקר המקרא (ביקורת המקרא)
מקורות חיצוניים למקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאה ה-13 עד המאה ה-11 לפנה"ס
- מצבת מרנפתח (1214-1224, שנתו החמישית) ”השרים השתחוו באומרם שלום. איש לא ירים את ראשו בין תשע הקשתות חרבה תחנו, שקטה חתי. נשדדה כנען בכל רע. נשבתה אשקלון, נתפשה גזר, ינועם הייתה כלא הייתה.” (עם) ישראל היה לשממה, אבד זדעו. חארו הייתה לאלמנה מפני מצרים, כל הארצות יחדן שקטו. כל אשר נדד (=מרד), נכבל בידי מלך מצרים עילית ותחתית, בא-אנ-רע מרי-אמון בן רע מנפתח חותפ-חיר מעא. ת. חי כמו רע כל יום.}}
- כתובות פרוטו-כנעניות מלכיש (סוף המאה ה-13) 1. "מתן שי [לרב]תי אלת... 2. בשלשת
- אוסטרקון מעיזבת צרטה (כ-1200) (5 שורות מעל 60 אותיות, ללא פשר).
- כתובות פרוטו-כנעניות מבית שמש (כ-1200) (או משמאל לימין, או מלמטה למעלה. ח' הפוכה) צד א: 1. לעזאח 2. אבשכר . (??) צד ב: 1. גמען 2. חנן
- מבחר חרוטות על ראשי חיצים (סוף ה-12 עד ה-11) א. מאל חאדר (ליד בית לחם)מ"חץ עבדלב(א)ת. ב. מבקעת הלבנון ב1.חץ זכרב[על]. ב2.בבן בנענ[ת]. ג. מרווייסה, לבנון. ג1. חץ אדא ג2. בן עכי
- הכתובתת הקטנה מנורה (ה-11) 1. ...אן.פעל.. (ימין לשמאל) 2. (משמאל לימין) ...לת.חט...
- מסעות תגלת פלאסר למערב (1076-1114)
- קטע א: בעזרת אדוני האל אשור גייסתי והובלתי מרכבותי וגיבורי למדבר. הלכתי בקרב (שבטי) האחלמו-הארמים אוייבי אדוני, האל אשור. פשטתי ביום אחד והנחלתי להם מפלה מארץ שוח ועד לכרכמיש, אשר בארץ חתי. לקחתי שלל לאין ספור: שבוייהם, רכושם ונכסיהם. עברתי את נהר פרת, בספינות (העשויות) מעורות עזים, בעקבות פליטי צבאותם, אשר נמלטו ועברו את נהר פרת מפני עצמת אדוני, האל אשור. כבשתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש את שש עריהם אשר למרגלות הר-בִּשְרִ, נשאתי לאשור עירי את שבוייהם נכסיהם ורכושם.
- קטע ב: תגלת פלאסר, המלך החוקי, מלך תבל, מלך אשור, מלך ארבע כנפות (הארץ), הגיבור האמיץ אשר מתהלך בהגנת אדוניו, האל אשור והאל נינורתה, האלים הגדולים, ומפיל אויביו. בן אשור - רֵש - אישי, מלך תבל, מלך אשור, בן מותפיל-נוספו, מלך תבל, מלך אשור.
- בצו אדוני, האל אשור, ידי כבשה למן עבר נהר זַה התחתון עד לים העליון אשר במבוא השמש. הלכתי שלוש פעמים נגד ארצות נאירי. כבשתי את ארצות נאירי הרחבות. מארץ תומי עד ארץ דַיַאֵנִי. ארץ חימוּאַ, ועד ארץ פאיתרי וארץ חאבחי.
- הכנעתי לרגלי את שלושים מלכי ארצות נאירי, לקחתי שבוייים, קבלתי כמסיהם סוסים מורגלי עול, הטלתי עליהם את מסי הביילתו והתאמרתו. הלכתי להר הלבנון,...
מאה ה-10 לפנה"ס
מאה ה-9 לפנה"ס
מאה ה-8 לפנה"ס
- כונתילת עג'רוד
- חרסי שומרון
- קבורת עוזיהו מלך יהודה
- כתובת בלעם
- מסעות סנחריב, סרגון...
- כתובת השילוח
- קבורת...אשר על הבית
- טביעות למלך
המאה ה-7 לפנה"ס
- מכתב הקוצר ממצד חשביהו
המאה ה-6לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס
- מכתב ליהודי יב לחוג את הפסח (419)
ביבליוגרפיה
- מדריך במקורות חיצוניים לתולדות ישראל בימי המקרא, עורך: ד"ר אהרון דמסקי, 1981. (להשוואה: מהדורה תש"ל)
(חודשים פיניקיים במקרא: זיו, איתנים, בול. מוזכרים בבניין שלמה שעל פי המקרא נעזר בפיניקים)
מבוא למקרא - ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל, 2006. מהדורה שנייה 2007. ירושלים. ISBN 9654076144
- מבוא למקרא, כרכים א' - ו' (12 יחידות), בהוצאת ההאוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ט. ISBN 9653024531
ספרות קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל שרירא, מבוא לכתבי הקודש, הוצאת מבואות 1967
- רבי שמואל רוזנפלד, חקת התורה, ספר רבני על חיבור המקרא, תרכ"ו 1866, ווילנא, באתר היברובוקס
- ישי אורציון, מבוא למקרא לבגרות, הוצאת רכס הוצאה לאור, ירושלים, תשמ"ח.
- יוסף ניצן וד"ר יהושפט נבו, צוהר למקרא, בהוצאת מכון מופ"ת וכליל הוצאת ספרים, 2004. ISBN 9657182433 (גישה מסורתית, מלאת שיבושים)
ביקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם סולובצי'ק וזלמן רובשוב, תולדות בקרת המקרא, הוצאת דביר-מקרא, ברלין, 1925.
| ביקורת | |
|---|---|
|
- יאיר הופמן, סוגיות בביקורת המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ז ISBN 9650508538
| ביקורת | |
|---|---|
|
ביקורת נוסח המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים 1989, מהדורה שנייה: 1997. ISBN 9653425412
ישראל בתקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנוך רביב, מבית אב למלוכה - ישראל בתקופת המקרא, [[[הוצאת מאגנס]], ירושלים, תשל"ט.
כתבי עת, סדרות וספרות יען בחקר המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנציקלופדיות - כללי
- האנציקלופדיה העברית
- Encyclopadia Britannica
אנציקלופדיות - יהדות
- אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תואתר ישראל, ספרותו ודברי ימיו. (תרצ"ה)
- (אנציקלופדיה תלמודית)
- אשכול - אנציקלופדיה ישראלית א-ב (1929-32)
- Encyclopeadia Judaicae, berlin 1928-34
- Jewish E ncyclopedia 1901-6
- Judusches Lexicon 1927
- Encyclopeadia Judaicae, jerusalem 1971
- אנ"מ, אנציקלופדיה מקראית, אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, א-ח ירושלים, תש"י-תשמ"ד.
- ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ובעתיקותיה, ירושלים
- באר שבע: כתב עת של המחלקה למקרא וללימודי המזרח הקדום, אוניברסיטת בן גוריון.
- בית מקרא: כתב עת של המרכז העולמי לתנ"ך, ירושלים
- ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל, ירושלים.
- קתדרה:קתדרה לתולדות ישראל, ירושלים.
- שנתון: שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום/שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, ירושלים.
- תרביץ: רבעון למדעי היהדות, ירושלים.
- ABD anchor bible dictionary
- AION
ביביליוגרפיה (לשלב)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת מאמרים על מקרא: תולדות המחקר באתר רמב"י
- כתובות מספרות [1]
- יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא (ב"כ)
כת ים המלח
- קתדרה 112 - תפילין מקומראן
- זיהויים של תושבי קומראן: קתדרה 109 (3 מאמרים: יזהר הירשפלד, חנן אשל, מגן ברושי), 100 (מגן ברושי)
- כללי: מגילות מדבר יהודה והאיסיים, דוד פלוסר, אוניברסיטה משודרת. יהדות בית שני - קומראן ואפוקליפטיקה, פלוסר, יד בן צבי.
מסופטמיה
- אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל, מאות ט'-ו' לפנה"ס, מרדכי כוגן. [2] - [3]
- הדד (אל), וכתובת אדרמי מאללח'
מקורות לבדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The biblical canon: its origin, transmission, and authority, ושאר ספריו של המחבר Lee Martin McDonald בנוגע לקאנון המקראי.
- Basic Bible Dictionary By Michael Counsell
- How the Bible became a book: the textualization of ancient Israel By William M. Schniedewind