משתמש:Y.B/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בוב סיימוןאנגלית: Bob Simon; נולד ב-29 במאי 1941) הוא עיתונאי וכתב אמריקאי שעובד ברשת CBS למעלה מ-30 שנה. במהלך הקריירה העיתונאית שלו זכה בפרסים רבים, ובכלל זה ב-23 פרסי אמי ובפרס פיבודי, ונחשב לאחד מהכתבים הטובים בעולם. [1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון נולד ברובע הברונקס שבניו יורק. למד באוניברסיטת ברנדייס, שם היה חבר בפי בטא קפא, האחווה היוקרתית. ב-1962 השלים תואר ראשון בהיסטוריה, וכן למד בצרפת במסגרת תוכנית פולברייט. בשנים 19641967 היה דיפלומט בשורות מחלקת המדינה האמריקאית. ב-1967 התקבל ל"חדשות CBS" בניו יורק, ואחר כך, בשנים 19691971, שהה בשלוחה של "חדשות CBS" בלונדון. באותה עת בריטניה וצפון אירלנד היו שקועות בתקופה שכונתה "הצרות", שהביאה עמה תקריות אלימות בין הצבא הבריטי והמחתרת האירית, שפיכות דמים ופיגועי טרור ובשלב מסוים אף נראה היה כי הן על סף מלחמת אזרחים. בפרוץ מלחמת וייטנאם נשלח לסקר את המלחמה וב-1975, בעת מתקפת הצפון שהובילה לקריסת דרום וייטנאם, היה מבין האחרונים לצאת את סייגון (כיום הו צ'י מין סיטי), מעט לפני שנכנסו אליה כוחות צבא צפון וייטנאם. בהמשך, מ-1977 עד 1981, הוצב בתל אביב ככתב חטיבת החדשות, ובתפקידו זה דיווח על ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל ועל המשא ומתן בין שתי המדינות, שהוביל לחתימה על הסכם שלום.

ב-1981 נתמנה לכתב האמון על סיקור מחלקת המדינה האמריקאית. ב-1987 היה לבכיר מבין הכתבים שסיקרו את המזרח התיכון. בינואר 1991, עם תחילת מלחמת המפרץ, נפל סיימון בשבי העיראקי יחד עם צוות הצילום שהיה עמו. על רשמיו משבי זה כתב את הספר "ארבעים יום", שתורגם לעברית ופורסם ב"ספריית מעריב".

ב-1989 דיווח מרומניה על סדרה של הפגנות ומחאות ששיאן במהפכה שהתחוללה שם, כמו גם על הוצאתו להורג של ניקולאה צ'אושסקו שעם מותו הקיץ הקץ על המשטר הקומוניסטי במדינה. על סיקורו את מלחמת בוסניה, ובפרט על כתבתו "חרפת סרברניצה" (שעסקה בטבח של תושבי העיר בידי הכוחות הסרביים), קיבל את פרס האמי. ב-1995 דיווח על הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין.

60 דקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 הצטרף לתוכנית החדשות "60 דקות", והוא נמנה עם מגישיה מאז. פרט לכך נמנה עם צוות המגישים של "60 דקות II", למעשה סדרה-בת של "60 דקות", שבוטלה בין השאר עקב השערוריות שפקדו אותה; ובראשן תחקיר שגוי של דן ראת'ר שטען שג'ורג' בוש עשה שימוש בקשריו הפוליטיים כדי להימנע משירות צבאי בוויטנאם.

נשוי ואב לבת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוב סיימון, ארבעים יום, תל אביב: ספריית מעריב, 1992. תרגם: יונתן פרידמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lawrie Mifflin, TV NOTES; A Plus: Rose's Rolodex, 11.11.98

קצרמר|אישים קטגוריה:עיתונאים אמריקאים קטגוריה:שדרני רדיו וטלוויזיה אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס פיבודי