מתיבתא (פירוש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים

מהדורת מתיבתא היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר. התלמוד הבבלי במהדורה זו מודפס ב-135 כרכים עבי כרס.

לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא מהמהדורה המחודשת עוז והדר, כלולים במהדורה זו עמודים נוספים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש רש"י ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך הראשון של המהדורה יצא לאור בשנת ה'תשס"ה (2005) והכרכים הבאים יצאו לאור בהתאם לסדר לימוד הדף היומי. פרויקט הוצאת 135 כרכי המהדורה על כל מסכתות הש"ס, עירב מאות עובדים והיה הגדול בסוגו במכונים התורניים בעולם.[דרוש מקור] יוזם הרעיון והמנצח על מלאכת העריכה הוא הרב מנחם מנדל פומרנץ, ראש בית המדרש היכלי תורה בבית שמש. כאשר בראשות המיזם עמד הרב יהושע לייפר נשיא עוז והדר.

בשנת 2013 הושלם הפרויקט בהוצאת הכרך ה-135 והאחרון.

המהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדורים הנכללים במהדורה מבוארת זו:

  • ביאורי הגמרא: במדור זה משולבים דברי הגמרא עם ביאור קל תוך שזירת מהלך הסוגיה בלשון הגמרא. אופיו של מדור זה דורש עיון קרוב ככל הניתן ללימוד הגמרא, לפיכך מורכבים עמודי הביאורים בסמיכות ממשית לעמודי הגמרא, עמוד כנגד עמוד.
  • ביאורי רש"י: כתוספת למדור 'ביאורי הגמרא', הערוך ובנוי על יסוד דברי רש"י, מדור זה עוסק בביאור דברי רש"י, ובלימוד שיטתו כאן ובסוגיות מקבילות בש"ס.
  • ביאורי התוספות: מדור זה שוזר ומשבץ ביאור לדברי התוספות בתוך לשונם.
  • ילקוט ביאורים: בו מובאים בהרחבה שיטות ראשונים ואחרונים, בביאור מהלכי הגמרא, ויישוב קושיות בסוגיא.
  • אוצר עיונים: הוא אוצר של נושאים יסודיים ומהותיים, הנבנים כערכים אנציקלופדיים, בהבאת יסודות וגדרים, צדדים וחילוקים, תוך הרחבת היריעה מסוגיות הש"ס במסכתות השונות ומדברי ראשונים ואחרונים.
  • אליבא דהלכתא: לימוד מסקנות הלכתיות העולות מהסוגיה הנלמדת.
  • פניני הלכה: מדור הלכתי בדמות דיון אקטואלי הנוגע לעניינים הנדונים בדף, תוך ליבון הנושאים מספרי שו"ת ופסיקה של ראשונים ואחרונים.
  • תמצית הדף: בסיום כל סוגיה ניתנים כלי עזר לסיכומי עיקריה, לברור את העיקר ולייחד את המסקנות.
  • כפתור ופרח: במדור זה מכונסים מאות פנינים ומאמרים, המלוקטים ברובם המכריע מספרים שאינם ערוכים לפי סדר הש"ס.
  • ההוד וההדר: במסכתות עירובין, סוכה ויבמות נוסף למהדורה מדור זה הכולל עשרות עמודי צבע, המכילים מאות תמונות וציורים המיועדים להמחשת העניינים הנדונים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט שנועד בעיקרו לשרת את לומדי הדף היומי, כמו גם ספריות תורניות ותלמידי הישיבות הנדרשים למסכת עיונית ספציפית, מופץ בכמה מהדורות ופורמטים. לצד הפורמט הגדול והכבד, יצאה המהדורה גם בפורמט מוקטן בכריכה רכה וקלה לנשיאה, מהדורה זו מיועדת בעיקר ללומדים בדרכים, והיא מופצת למנויים בכל רחבי העולם. כאשר על פי פרסומי המכון, מדובר ברבבות מנויים.

לצורך קידום המהדורה, נטל מכון עוז והדר חסות מרכזית על מעמדי חגיגות סיום הש"ס המרכזיות של המחזור ה-13 בכל רחבי הארץ, והעמיד במרכז השמחה את השלמת המהדורה.

מיזמי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום הוצאת המהדורה הראשונה, המשיך המכון לשקוד על ליטוש ועריכה מחודשת בעיקר במסכתות הראשונות, על סמך הערות שהתקבלו והניסיון הרב שהצטבר במהלך שנות העבודה. התוצאה מודפסת במהדורה מחודשת.

הרעיון של מהדורת מתיבתא לתלמוד הבבלי, הועתק בידי ראשי עוז והדר לספרים ומיזמים נוספים. כך יצאו לאור גם סידורי תפילה, זמירות שבת, הגדה של פסח, יוצרות ומוספין, ועוד, תחת המותג מתיבתא, כאשר גם בהם נמצאים כל המדורים המאפיינים.

בנוסף, שוקדים עתה עורכי המכון על העתקת המיזם גם לספרי יסוד נוספים כמו התלמוד הירושלמי וספר הזוהר.

שולחן ערוך מבואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולחן ערוך מתיבתא חלק יורה דעה

בסמוך למועד סיום מפעל ההדרת התלמוד הוחל בהוצאה לאור, במתכונת דומה, של השולחן ערוך המבואר מתיבתא מהדורת פרידמן. המיזם מתוכנן לכ-150 כרכים, ועד כה יצאו לאור 2 כרכים על יורה דעה הלכות נדה. המדורים הנכללים במהדורת מתיבתא, לצד עריכה מחודשת של כל הטקסטים הרגילים שהופיעו במהדורת למברג, הם:

  • ביאור משולב על דברי השולחן ערוך והרמ"א.
  • ביאור משולב על הט"ז, הש"ך והחוות דעת.
  • בירורי הלכה אוצר רחב היקף של פירושי האחרונים על השולחן ערוך ונושאי כליו.
  • תמצית ההלכה מדורי סיכום של הדינים העולים ממפרשי השולחן ערוך ודינים נוספים המופיעים בספרי הפוסקים האחרונים.

בראש הכרך נדפס גם ספר ארבעה טורים עם מפרשיו, בתוספת ציונים והערות מיוחדים למהדורה זו.

בסוף הכרך נדפסו מפרשים נוספים, דוגמת שולחן ערוך הרב, כרתי ופלתי ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]