נאום יוהנסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערפאת, רבין וקלינטון בעת הסכם אוסלו

נאום יוהנסבורג היה נאום שנשא יאסר ערפאת בעיר הדרום אפריקאית יוהנסבורג ב-10 במאי 1994, בנוגע להסכמי אוסלו, בערך חצי שנה לאחר חתימתם. בנאום התייחס ערפאת בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים, ושהסכמי אוסלו שווים במשמעותם להסכם חודייביה, הסכם שביתת אש שחתם הנביא מוחמד עם שבט קורייש, לפני שטבח בהם.

ניתן לראות את הנאומים המוקלטים בטלוויזיה הירדנית בהם ערפאת אמר כי אוסלו הוא לא יותר מחלק בתוכנית השלבים של אש"ף לכיבוש "פלסטין" ואת נאום יוהנסבורג כדי לטעון כי כוונותיו האמיתיות של ערפאת בחתימת ההסכם לא היו מטרות שלום.

ההשוואה להסכם חודייביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכם חודייביה

בנאומו השווה ערפאת את ההסכם להסכם חודייביה, וציין שהסכם אוסלו הוא "הסכם בעל המעמד הנמוך ביותר" ושהוא לא יותר מ"סולחה דוניא" (האמת הנתעבת), לא יותר משביתת נשק ארצית, ושאין בכוונתו של העם הפלסטיני לוותר על ירושלים:

ההסכם הזה אינו נחשב בעיניי יותר מההסכם שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש, ואתם זוכרים שהח'ליף עומר התנגד להסכם הזה וראה בו "סולחה דוניא". אינני יודע איך אומרים את זה באנגלית, אני חושב שזה הסכם בעל המעמד הנמוך ביותר, כן, "סולחה דוניא". אבל כמו שמוחמד קיבל את ההסכם ההוא אנחנו מקבלים את ההסכם הזה. אבל להמשיך את הדרך עד ירושלים, עלינו להמשיך ביחד, ולא לבד. ועלינו לומר בבירור ובכנות שהנסיבות הן מאוד-מאוד-מאוד קשות.

ביום חתימת הסכמי אוסלו (13 בספטמבר 1993), בנאום מוקלט מראש ששודר בטלוויזיה הירדנית, הודיע ערפאת לעם הפלסטיני כי "הצהרת העקרונות" (הסכמי אוסלו) אינה אלא חלק מיישום "אסטרטגית השלבים" של אש"ף, תוכנית שמצהירה כי אש"ף לא יוותר על שום שטח ב"פלסטין" וישתמש בכוחות מזוינים כדי להשלים מטרה זו. הטוענים שלא הייתה כל כוונה לקיים את ההסכם מציגים גם את הצהרות ערפאת בערבית לבני עמו ולגורמים ערבים אחרים, שבהן השתמש במונח ג'יהאד ורמז שאין בכוונתו לקיים את ההסכם. במיוחד הסתמכו על נאומו של ערפאת ביוהנסבורג, שבו השווה את ההסכם להסכם חודייבה שהנביא מוחמד חתם עם בני שבט קורייש, הסכם אשר מוחמד הפר[1][2].

נאמנותו של ערפאת לחוזה עומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוזה עומר

חוזה עומר הוא חוזה שנערך, על פי המסורת המוסלמית, בין הח'ליפה המוסלמי עמר בן אלח'טאב לבין פטריארך ירושלים סופרוניוס ככל הנראה בשנת 638, לאחר כיבוש ירושלים על ידי המוסלמים. בין היתר, הוחלט בחוזה כי יינתן חופש דת ל"עם הספר" הנוצרי. החוזה הגביל את היהודים וחלקם גורשו. הוטל עליהם עוצר. הוסכם כי אין על היהודים לצאת בשבת אל העיר.

בנאומו הזכיר ערפאת את נאמנותו לחוזה:

במכתב הזה אנחנו אחראים לכל המקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, ואני התעקשתי להזכיר את המקומות הנוצריים לפני המוסלמים מכיוון שעליי להיות נאמן להסכם בין הח'ליף עומאר איבן אל חטאב והפטריארך סופרוניוס. זוכרים את ההסכם הזה? בגללו התעקשתי לציין את המקומות הקדושים הנוצריים נוסף לאלו המוסלמיים

ג'יהאד בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאומו, ערפאת הדגיש כי העם הפלסטיני לא ויתר על "בירתו הנצחית", וכי ירושלים אינה בירתה הנצחית של ישראל. הוא הוסיף ואמר כי על כל העמים המוסלמים להתאחד ולהתחיל ג'יהאד בירושלים כדי להביא לשחרורה.

בגללו התעקשתי לציין את המקומות הקדושים הנוצריים נוסף לאלו המוסלמיים, והנה אנחנו כאן ועליי לדבר בכנות: אינני יכול לעשות זאת לבדי, בלי עזרתה של האומה האיסלאמית. ולא לאמור כמו היהודים: לך, ואלהיך יילחם לך. לא! עליכם לבוא ולהילחם, ולהתחיל את הג'יהאד לשחרור ירושלים.

בהמשך הדיון המשיך לדבר על ג'יהאד שצריך להתחולל כדי להביא לשחרור העם הפלסטיני:

ואני אומר לכם בכנות, מאח לאח, אנחנו זקוקים לכם. אנחנו זקוקים לכם כמוסלמים, כמג'הדין.

מכתבו של שמעון פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאומו, הזכיר ערפאת את המכתב שכתב שמעון פרס בנוגע לעצמאותו של העם הפלסטיני במוסדותיו בירושלים, מכתב שישראל גינתה והכחישה:

וחשוב שכולם ידעו על המכתב הזה. אני התעקשתי והם כתבו, והמכתב נמצא אצלי, לא פרסמתי אותו לא דיברתי עליו עד עכשיו. במכתב הזה אנחנו אחראים לכל המקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, ואני התעקשתי להזכיר את המקומות הנוצריים לפני המוסלמים בגלל שעליי להיות נאמן להסכם בין הח'ליף עומאר איבן אל חטאב והפטריארך סופרוניוס.

"הזריקה" מכווית וועידת מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הנאום הציג ערפאת את גירוש הפלסטינים מכווית לאחר מלחמת המפרץ בעקבות תמיכה בעיראק, כאסון וכ"זריקה":

כידוע לכם, הקהילה שלנו בכווית, שהייתה הגדולה והעשירה שבקהילותינו, נזרקה מכווית.

לאחר מכן טען שחוסלו הפלסטינים אחרי היוזמה של נשיא ארצות הברית ג'ורג בוש לועידת מדריד ושנוכחותם שם הייתה כדי לא לתת לישראל "סיבה או תירוץ להוציא את ירושלים מסדר היום":

לא רק זאת, אחר כך חוסלנו על ידי היוזמה שהוכרזה על ידי הנשיא בוש, היזמה לוועידת מדריד, וזה לא היה קל, אבל למרות התנאים הקשים הסכמנו ללכת למדריד. מדוע? כדי לא לתת להם סיבה ותירוץ להוציא מסדר היום את ירושלים. הלכנו למדריד למען פלשתין. ובאשר להסכם הזה, שהוא רק צעד ראשון, האמינו לי, יש עוד הרבה מה לעשות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבט לשלום : עובדות, סיכויים וסיכונים, הסכם חודייביה
  2. ^ בן דרור ימיני, מחרחרי מלחמה, ברור, באתר nrg‏, 4 באפריל 2009