נאנדה דווי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
7,816 מ'  |
| מדינה |
הודו |
| מיקום |
Chamoli district, הודו |
| רכס הרים |
הימלאיה |
| קואורדינטות | 30°22′26″N 79°58′15″E / 30.373888888889°N 79.970833333333°E |
  | |
נאנדה דווי (בהינדי: नन्दा देवी पर्वत) הוא ההר השני בגובהו בהודו, וההר הגבוה ביותר שנמצא כולו בשטחי המדינה.
טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאנדה דווי הוא רכס בעל שתי פסגות שאורכו כ־2 ק"מ. הפסגה המערבית היא הגבוהה מבין השתיים וזוכה למעמד מקודש בפולקלור ההודי. בנוסף להיותה הפסגה העצמאית הממוקמת המקום ה־23 מבין הפסגות הגבוהות ביותר בעולם, נאנדה דווי בולטת גם בזכות מדרונותיה התלולים המתנשאים מעל פני השטח המקומי: מעל 3,300 מטר מעל בסיסה הדרומי־מערבי כאשר גובהה מצידה הצפוני דומה. עובדה זו הופכת אותה לאחת הפסגות התלולות בעולם. גובהו של ההר מרשים גם בהשוואה לשטחים מרוחקים יותר, שכן הוא מוקף בעמקים נמוכים יחסית. לדוגמה, הוא מתנשא לגובה העולה על 6,500 מטר מעל עמק הגוריגנגה שנמצא במרחק של 50 ק"מ בלבד. נאנדה דווי מוקף בקרחונים: קרחון אוטרי נאנדה נווי מצפון, קרחון דקהיני נאנדה דווי מדרום־מערב, קרחון פאצ'ו ממזרח וקרחוני ננדאגונטי ולואן מדרום־מזרח. מאחורי ההר שוכן מקדש נאנדה דווי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל מדרונותיו התלולים של ההר נדרשו מאמצים רבים על מנת להעפיל אל פסגתו או לחצות אותו.
מטפס ההרים יו רוטלדג' ניסה להעפיל שלוש פעמים לפסגת ההר בשנות השלושים אך נכשל בכולן.
בשנת 1936 הצליחה משלחת בריטית–אמריקאית בהנהגתם של המטפסים ביל טילמן ואריק שיפטון להגיע לפסגת ההר דרך הרכס הדרומי. הייתה זו הפסגה הגבוהה ביותר שנכבשה אי פעם, עד לשנת 1950. אחרי העפלה זו, ארעו מספר נסיונות כושלים בשנים 1957 ו־1961. ההעפלה השנייה הייתה של משלחת הודית בשנת 1964. המשלחת ההודית טיפסה באותו מסלול בו טיפסה המשלחת הבריטית–אמריקאית.
בשנים 1965–1968 נעשו ניסיונות של ה־CIA להציב מכשיר האזנה ממסר טלמטרי ממונע גרעיני על הפסגה. מכשיר זה תוכנן ליירט אותות טלמטריה משיגורי ניסויי הטילים שנערכו במחוז שינג'יאנג, במסגרת תוכנית הטילים של סין. המשלחת נסוגה עקב תנאי מזג אוויר קשים, והותירה את המכשיר ליד פסגת נאנדה דווי. הם חזרו באביב הבא לחפש את המכשיר אך הוא לא נמצא. כתוצאה מפעילות זו של ה־CIA, השמורה היתה סגורה לזרים לאורך רוב שנות השישים. רק בשנת 1974 נפתחה השמורה מחדש.
בשנים מאוחרות יותר סרק הצבא ההודי את המקום, הציב בו אנדרטה לזכר המטפסים שנספו וחקר את חיי הטבע של האזור.
אחרי פתיחתה מחדש של השמורה בשנת 1974 בפני מטיילים, תושבים מקומיים ומטפסים זרים, המערכת האקולוגית נפגעה במהירות מכריתת עצים להסקה, אשפה ורעייה. פגיעות סביבתיות חמורות נצפו כבר בשנת 1977, והשמורה נסגרה שוב בשנת 1983. נכון לעכשיו, נאנדה דווי מהווה חלק מרכזי משמורת הטבע נאנדה דווי (הכוללת את הפארק הלאומי נאנדה דווי), שהוכרזה על ידי ממשלת הודו בשנת 1982. בשנת 1988 הוכרז הפארק הלאומי נאנדה דווי כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כאתר בעל "חשיבות תרבותית וטבעית יוצאת דופן למורשת המשותפת של האנושות".
בפולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפולקלור ההודי נאנדה דווי נחשב להתגלמות של האלה נאנדה דווי, ופעם ב-12 שנה מתקיימת עלייה לרגל (Nanda Devi Raj Jat) אל ההר. העלייה לרגל נמשכת שלושה שבועות והמאמינים הולכים 280 קילומטר, בנתיב שבו ברחה האלה נאנדה דווי מפני נסיך שחיזר אחריה. הם עוברים ליד אגם רופקונד וממשיכים מעלה עד הומקונד (Homekund), שם לפי האמונה היה בית אביה של נאנדה דווי[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאנדה דוו, באתר אונסק"ו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|