נבחרת הדירקטורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים לחברות בדירקטוריון של חברות ממשלתיות בישראל, שנוצרה כחלק מרפורמה ברשות החברות הממשלתיות. מאגר זה נועד לאתר באופן שוויוני, פומבי ותחרותי מועמדים ראויים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוש הדירקטוריון בחברות הממשלתיות הוא בהתאם לחוק החברות הממשלתיות[2] ולנהוג בחברות מדווחות. הדירקטוריון קובע את המדיניות והמטרות של החברה, תקציביה, איוש עובדים, פרסום דוחות ומינוי בכירים בחברה.

הצורך ברפורמה במינוי דירקטורים בא בעקבות תלונות רבות על מינויים לא ראויים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. לדוגמה, היו מקרים בהם כמעט שליש מההצעות למינויים בדירקטוריונים נפסלו בשל ניגוד עניינים וזיקה פוליטית אסורה[3] ואף רווחה תופעה של הצעת מועמדים שניסיונם ומומחיותם כלל לא תאמה לנדרש מדירקטור המכהן בחברה ממשלתית.[4]

בשנת 1990 נבחר סילבן שלום כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל. מינוי זה עורר סערה מכיוון שכדי לוודא את בחירתו של שלום שרי הממשלה מינו שבעה דירקטורים מטעמם, שעובר לבחירתו של שלום פרסמו כי הוא המועמד המועדף עליהם. הליך מינוי זה הגיע עד לבג"ץ שפסל את המינוי וביקר את המינויים הפוליטיים שרווחו באותה עת בחברות ממשלתיות.[5] מקרה זה היה אחד הזרזים להבנה כי יש צורך מהותי בניתוק הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות מהמערכת הפוליטית.

מהלך הרפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מינויים ב-2013 של יאיר לפיד לשר האוצר ושל אורי יוגב למנהל רשות החברות הממשלתיות עלה הצורך הדחוף ביצירת הליך נקי ומקצועי לאיתור ואיוש הדירקטוריונים הנדרשים בעשרות החברות הממשלתיות, שחלקן עומדות גם בפני שינויים מבניים מרחיקי לכת (בין היתר: חברת החשמל, מקורות, נמל חיפה ונמל אשדוד, התעשייה האווירית ועוד). מטרת הרפורמה הייתה ליצור מאגר מועמדים גדול שרק ממנו יוכלו שרי הממשלה לאייש את הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתחת אחריותם.[6]

בחירת מועמדים למאגר בפעם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 יצא לדרך בפעם הראשונה הליך האיתור למועמדים.[7] בפעם הראשונה מקום המדינה הגשת מועמדות לנבחרת הדירקטורים התנהלה באופן פתוח וחשוף בכפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים שנקבעו מראש בנפרד עבור גברים, נשים ובני מיעוטים. בין היתר נדרש ניסיון ניהולי מוכח של לפחות חמש שנים בחברות עסקיות מדווחות נוסף על תארים אקדמיים בתחומים רלוונטיים. במסגרת האיתור נקבעה העדפה מתקנת לנשים ומיעוטים כך שבסוף הליך האיוש הנבחרת מנתה 53% נשים ו-10% בני מיעוטים.[8]

ההרשמה למאגר זה נסגרה תוך פחות מחודש, כאשר הגישו את מועמדותם 13,708 אנשים ומתוכם נבחרו 500 מועמדים.[9]

בחירת מועמדים למאגר בפעם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הפקת הלקחים מהליך האיתור בשנת 2014, הוחלט שבאיתור בשנת 2015, המועמדים ימויינו לפרופילים שונים של תפקידים בדירקטוריון כך שלא כמו בשנת 2014 לא יהיו כולם חלק ממאגר גדול. הפרופילים הם: ניסיון ניהולי-עסקי, מומחיות חשבונאית ומומחיות משפטית. נוסף על תפקידים אלו שאמורים להיות בכל דירקטוריון של חברה נוספו עוד שלושה פרופילים ייחודיים: ניסיון ביטחוני, ניסיון חברתי וניסיון בתחום התשתיות. הניסיון הניהולי הנדרש עלה לשבע שנים.[10]

להליך זה ניגשו 7,100 מועמדים כאשר לבסוף נבחרו 500 שנכנסו למאגר. מתוכם עד כה אוישו מעל 200 משרות בחברות השונות.[11]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילות משרד האוצר בהקמת נבחרת הדירקטורים נמתחה ביקורת בידי מומחים[12] וחברי הכנסת.[13] מאידך, מומחים אחרים רואים בה "מסננת שחיתות" והתנועה לאיכות השלטון תומכת בשיטה זו ומבקשת לעגן אותה בחקיקה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוני זינגר, רשות החברות: "נבחרת הדירקטורים הורידה ב-80% את תופעת הנפוטיזם"
  2. ^ מדינת ישראל, חוק החברות הממשלתיות
  3. ^ גיל קליאן, 31% מהמועמדים לדרג ניהולי במגזר הציבורי נפסלו ב־2013, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2014
  4. ^ אבי בר-אלי, שנתיים לנבחרת הדירקטורים: ישראל חוזרת לקטסטרופת המינויים הפוליטיים, באתר TheMarker
  5. ^ שופט העליון מנחם אלון, בגץ 4566/90 דוד דקל נ' שר האוצר ו- 22אח'
  6. ^ מוטי בסוק, "בתוך פחות משנה מונו 120 בעלי תפקידים מנבחרת הדירקטורים - 53% נשים, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2014
  7. ^ 13,708 מועמדים הגישו בקשה להצטרף לנבחרת הדירקטורים שמקים שר האוצר לחברות הממשלתיות, הודעה לעיתונות מטעם משרד האוצר, 7 בדצמבר 2013
  8. ^ טלי חרותי-סוברנבחרת הדירקטורים 2015: 50% נשים ו-10% ערבים, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2015
  9. ^ הילה כהן-רפפורט, נבחרת הדירקטורים
  10. ^ טלי חרותי-סובר, החל הליך בחירת נבחרת הדירקטורים לחברות הממשלתיות; העלות: 2 מיליון שקל
  11. ^ רשות החברות הממשלתיות, נבחרת הדירקטורים 2015
  12. ^ מיגל דויטש, ‏כשלים ביוזמת רשות החברות הממשלתיות לייסד "נבחרת דירקטורים", באתר גלובס, 12 במאי 2014
  13. ^ צבי זרחיה, ביקורת בוועדת הכספים: "נבחרת הדירקטורים מייצגת רק את האליטה", באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2015
    מורן אזולאי וצבי לביא, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "כל חבריו של אורי יוגב מצאו את עצמם דירקטורים", באתר ynet, 8 בפברואר 2016