דודי אמסלם
 | |||||
| לידה |
11 באוגוסט 1960 (בן 58) י"ח באב ה'תש"כ ירושלים, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן  | ||||
| עיסוק |
פוליטיקאי, כלכלן | ||||
| מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
דוִד (דוּדי) אמסלם (נולד ב-11 באוגוסט 1960) הוא יו"ר הקואליציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן בין היתר כיושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, כמנהל במחלקה הכלכלית במשרד האוצר, באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי, באגף שיפור פני העיר בעיריית ירושלים ובמחלקה הכלכלית בנציבות מס הכנסה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמסלם נולד וגדל בשכונת קריית יובל בירושלים, לסולטנה ולאברהם אמסלם שעלו לישראל ממרוקו בשנת 1959. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון.[1] בצה"ל שירת בחיל השריון כמפקד טנק בחטיבה 500.[2] בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר-אילן. במהלך השנים עבד כמנהל באגף התקציבים של המוסד לביטוח לאומי ובמחלקה הכלכלית במשרד האוצר.[3] היה מנהל האגף לשיפור פני העיר בעיריית ירושלים. היה חבר ועד מנהל הגן הבוטני, חבר ועד מנהל אזור התעשייה הר חוצבים, חבר ועד מנהל הורה ירושלים, חבר בעמותת מרפאת שיניים המטפלת במעוטי יכולת, קשישים וילדים נזקקים, בפיקוח משרד הבריאות.[4] חבר הליכוד מתחילת שנות ה-90, חבר מזכירות הליכוד ויושב ראש מועצת סניף הליכוד בירושלים.[5] בבחירות למועצת עיריית ירושלים, שהתקיימו ב-2013, התמודד ברשימת "הליכוד ביתנו" בהנהגת משה ליאון למועצת העיר,[6] אך לא נבחר למועצה.
פרשת "החבורה הירושלמית"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 נעצר אמסלם יחד עם חשודים נוספים, ונחקר בחשד למעורבות בזיוף מאות טפסי התפקדות לסניף הליכוד בירושלים, במהלך מפקד ענק שערכה המפלגה.[7] באותה שנה המליצה המשטרה להעמיד לדין את אמסלם וחבריו,[8] אך התיק כנגדם נסגר בשל חוסר בראיות.
פעילותו כחבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לכנסת העשרים נבחר במקום ה-21 ברשימת הליכוד והחל לכהן בכנסת. במאי 2015 מונה ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.
במרץ 2016 בראיון לערוץ הכנסת[9] הכריז אמסלם כי ביחד עם חבר הכנסת אברהם נגוסה ימנעו מלהצביע עם הקואליציה במליאת הכנסת, עד אשר יימצא התקציב ליישום הבאתם ארצה של "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה בהתאם להחלטת הממשלה מאותה שנה.[10] עקב כך הממשלה איבדה את הרוב הפרלמנטרי של 61 חברי הכנסת עליו נשענה. החרם הסתיים לאחר כחודש בסיכום עם השניים על העלאת 1,300 איש במהלך השנה. עם זאת יש מי שטוענים כי החרם היווה קטליזטור להרחבת הקואליציה, ולכניסת אביגדור ליברמן ומפלגתו לקואליציה.[11][12]
אמסלם יזם וקידם את הצעת החוק שנודעה בשם "חוק ההמלצות", לפיה תוצאותיה של חקירת משטרה יועברו לפרקליטות המדינה ללא שהמשטרה תציין עמדתה בעניין הגשת כתב אישום.[13] בראיון לדפנה ליאל[14] הסביר אמסלם כי העיסוק התמידי שלו בתפקוד המשטרה ויוזמות החקיקות בעניינה, נובעים בין היתר ממעצרו על ידי המשטרה בשנת 2003 בחשד למעורבות בזיוף מאות טפסי התפקדות לסניף מפלגת הליכוד בירושלים. מעצר אותו כינה אמסלם כ'טראומתי' ומשפיל, בין היתר מכיוון שלטענתו בבוקר המעצר הביאו אותו מלווה בשוטרים כשהוא אזוק לבניין עיריית ירושלים בו עבד באותם ימים.
ב-20 בדצמבר 2017 מונה לתפקיד יושב ראש הקואליציה במקומו של דוד ביטן שפרש בעקבות החקירות המתנהלות נגדו.[15]
בינואר 2018 בעקבות התנגדות חברת מפלגתו שרן השכל ל'חוק המרכולים' שניסתה הקואליציה בראשותו לחוקק, עתר אמסלם כנגדה לביה"ד של המפלגה בדרישה להדיחה מתנועת הליכוד אך בית הדין דחה את העתירה ואף מתח ביקורת על עצם הגשתה.[16]
חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81), (הידוע בכינויו חוק ההמלצות). התיקון לחוק קובע כי אם העבירה המשטרה סיכום חומרי חקירה לידי הפרקליטות, הוא יועבר ללא עמדתה בכתב, לעניין הגשת כתב אישום נגד החשוד. אולם, בתיקים שבהם אין פרקליט מלווה, אם המלצת המשטרה היא לסגור את התיק, היא תהיה רשאית להעביר לפרקליטות את עמדתה בכתב.[17] אושר ב-28 בדצמבר 2017.[18]
- חוק המפלגות (תיקון מס' 24). החוק קובע כי יחול הסדר חדש על בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימות בתקופה שבסמוך לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת במפלגות שבהן מספר החברים הוא 5,000 לפחות, ורשאים להצביע בהן רוב חברי המפלגה. בבחירות מקדימות כאמור יהיו זכאים מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת, למימון מאוצר המדינה של הוצאותיהם להתמודדות בבחירות המקדימות, אולם תקרת ההוצאות המותרות למועמדים אשר תמומן מאוצר המדינה תהיה נמוכה בכשליש מהתקרה הקבועה כיום בחוק המפלגות. מועמדים אלה לא יהיו רשאים לקבל תרומות, הלוואות או ערבויות כלשהן למימון הוצאות התמודדותם בבחירות המקדימות.[19] אושר ב-1 בינואר 2018.[20]
- חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2). נמנה עם יוזמי התיקון לחוק הקובע כי כל שינוי בשטח או במעמד הבירה יחייב רוב של 80 ח"כים.[21] אושר ב-2 בינואר 2018.[22]
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמסלם אב לבן ובת. אשתו רוזי נפטרה ממחלה בשנת 2009.[23] הוא עבר למעלה אדומים בעקבות מחלתה, ושב להתגורר בירושלים לאחר פטירתה. כיום מתגורר במעלה אדומים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דודי אמסלם, באתר הכנסת - דודי אמסלם, באתר כנסת פתוחה
דודי אמסלם, ברשת החברתית טוויטר- אריאל שנבל, מקור ראשון, האצבע שלו קובעת: ריאיון עם דוד אמסלם, באתר nrg, 15 במאי 2015
- כרמית ספיר ויץ, ח"כ דודי אמסלם: "מכבד את רה"מ אבל הליכוד זה לא חסידות", באתר מעריב השבוע, 24 בדצמבר 2016
- רוית הכט, ח"כ דוד אמסלם: " תנו לי שני חוקרים, אני נכנס למשטרה ומזעזע את כל אמות הספים בישראל", באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
- שירית אביטן כהן, "הכול אצלי אישי, גם את הפוליטיקה אני לוקח אישית", מקור ראשון, 12 בינואר 2018
- עדי רובינשטיין, "הליכוד זה לא חסידות, וביבי הוא לא אדמו"ר. אבל נאמנות היא מעל הכל", באתר ישראל היום, 3 בינואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
ערוץ הכנסת - חיידק פוליטי עם דוד אמסלם, 13.6.15, סרטון באתר יוטיוב (מדקה 18:20)
- ^ ערוץ הכנסת - חיידק פוליטי עם דוד אמסלם, 13.6.15, סרטון באתר יוטיוב (מדקה 23:25)
- ^ ערוץ הכנסת - חיידק פוליטי עם דוד אמסלם, 13.6.15, סרטון באתר יוטיוב (מדקה 24:22)
- ^ כתבי "הארץ", הפנים החדשות בכנסת: עיתונאים, ראשי ערים ומועצות ועורכי דין, באתר הארץ, 19 במרץ 2015
- ^ דפנה ליאל, כתבת כנסת, איך הפך ח"כ אמסלם לאויב המשטרה?, באתר mako, 10 בנובמבר 2017
- ^ ציפי מלכוב, דודי אמסלם: "הגיע הזמן לראש עירייה מזרחי", 15.09.13
- ^ אפרת וייס ודיאנה בחור, פעילי הליכוד הירושלמים שוחררו למעצר בית, באתר ynet, 4 במרץ 2003
- ^ המשטרה ממליצה להעמיד לדין את "החבורה הירושלמית" בליכוד, באתר ערוץ 7, 26 במרץ 2003
- ^ ערוץ הכנסת - דוד אמסלם: לא אגיע למליאה עד שיימצא הכסף להעלות את בני הפלשמורה, 13.3.16 (מדקה 13:22)
- ^ הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר, החלטה מספר 716 של ממשלת ישראל, משנת 2015, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 15.11.2015
- ^ נמשך המשא ומתן על כניסת ליברמן לממשלה, באתר ערוץ 20, 19 במאי 2016
- ^ מורן אזולאי, כחלון מזהיר מסדקים בקואליציה: "בלתי אפשרי לתפקד כך", באתר ynet, 30 במרץ 2016
- ^ הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) (הוראות לעניין המלצה של רשות חוקרת), התשע"ח-2017, באתר הכנסת
- ^ דפנה ליאל, איך הפך ח"כ אמסלם לאויב המשטרה?, באתר mako, 10 בנובמבר 2017
- ^ יקי אדמקר, יו"ר הקואליציה החדש: ח"כ דוד אמסלם יחליף את דוד ביטן, באתר וואלה! NEWS, 20 בדצמבר 2017
- ^ חיים לוינסון, בית הדין של הליכוד דחה את העתירה להדחת ח"כ השכל: הועמדה מול כיתת יורים, באתר הארץ, 8 בינואר 2018
- ^ חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81'), התשע"ח-2018
- ^ דבר ראשון, אחרי 53 שעות דיון: חוק ההמלצות אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר דבר ראשון, 28 בדצמבר 2017
- ^ חוק המפלגות (תיקון מס' 24), התשע"ח 2018
- ^ חוק מימון הפריימריז אושר סופית אתר הכנסת, 1 בינואר 2018
- ^ חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2)
- ^ זאב קם, חוק ירושלים אושר בכנסת: "התשובה להצבעת האו"ם", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 בינואר 2018
- ^ חזקי ברוך, סגרתי מעגל, זו צוואתה של רוזי ז"ל, באתר ערוץ 7, 21 ביוני 2017
| יושבי ראש הקואליציה | |
|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
| יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2003): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש | |
