רשות החברות הממשלתיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רשות החברות הממשלתיות היא יחידה במשרד האוצר והיא פועלת כנציגת הבעלים, קרי מדינת ישראל, בחברות הממשלתיות השונות.

הרשות, השוכנת בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים, אמונה נכון לשנת 2016 על 62 חברות, עסקיות ולא עסקיות. חברות ממשלתיות, בנות ממשלתיות וחברות בשליטה מעורבת של הממשלה וגופים אחרים. בין החברות נכללות חברות גדולות כמו חברת החשמל, נמל אשדוד ונמל חיפה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית, מקורות ועוד. מספטמבר 2013 מכהן אורי יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות. באוקטובר 2017 החליט שר האוצר משה כחלון למנות את עורך הדין יעקב קוינט למנהל הבא של רשות החברות.[1]

היסטוריית רשות החברות הממשלתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הרשות החלה בהתרעה של מבקר המדינה בשנת 1958 על כך שבמדינת ישראל לא היה רישום מרכזי של המניות המצויות בידי המדינה. הטיפול בנושא הוטל על המפקח הכללי במשרד האוצר שריכז ואסף את הפיקוח הכספי על החברות והמניות שמוחזקות בידי המדינה.

בהמשך, על פי החלטת ממשלה בה' באייר תשי"ח קמה "לשכת חברות" במשרד האוצר שתפקידה היה לפקח על החברות הממשלתיות.

באותה עת חברות ממשלתיות הוגדרו ככאלו אם למדינה היו מניות בהן, לכן הדו"חות הראשוניים של הלשכה נתנו פרטים על השקעות הממשלה בחברות ולא על החברות הממשלתיות עצמן. חוסר הבהירות שנוצר בכל הנוגע לאחריות הממשלה על תפקוד אותן חברות גרם לכך שבשנותיה הראשונות של הלשכה נוצרו חיכוכים בתיחום הפעולות בינה לבין המשרדים הממונים על נושאים שקשורים לתפקוד החברות (לדוגמה, משרד האנרגיה מול חברת החשמל ומקורות, משרד הביטחון מול החברות הביטחוניות וכדומה) והתיאום ושיתוף הפעולה בין הרשות, אגפים אחרים במשרד האוצר והמשרדים הממונים.

הממשלה הטילה על הלשכה שורה ארוכה של תפקידים שגרמה למספר שרים להתלונן בטענה כי אלו סמכויות שאמורות להיות בהחזקתם. חוסר נוחות זה רק הגביר את חוסר התיאום בין פעולות הלשכה לבין פעולות משרדי הממשלה השונים, כולל משרד האוצר, ורק החל מאמצע שנות השישים נוצרה חלוקת עבודה מסוימת בין הלשכה לבין משרד הפיתוח ועיקר ניסיונות הפעולה של הלשכה היו בתיאום פעולות בין החברות הממשלתיות השונות.

בשנת 1971 הגדירה רשות החברות הממשלתיות, בחוזר שהוציאה לדירקטורים בחברות, את תפקידיה כדלהלן: "רשות החברות משמשת כיחידה מקצועית ליד הממשלה בכל הנוגע להקמת החברות הממשלתיות ולניהולן וכן לעסקות, הקשורות בזכויות הממשלה עליהן".[2]

רשות החברות הממשלתיות במבנה ובתואר המוכרים כיום עוגנה בחוק החברות הממשלתיות[3] שנכנס לתוקפו בסוף שנת 1975. החוק הסדיר לראשונה את המבנה ואת הפיקוח על חברות ואגודות עות'מאניות בבעלות המדינה והבדיל בין חברות ממשלתיות לבין חברות מעורבות.

מבנה הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות עומד מנהל רשות החברות הממשלתיות אשר אחת לשנה מגיש לשר האוצר דו"ח על כלל פעילות הרשות.

הנהלת הרשות ובכיריה כוללות את היועץ למנהל הרשות, היועצת המשפטית, מנהל יחידת כספים ובקרה ומנהל יחידת שכר וכוח אדם. הרשות מונה כ-60 עובדים. העובדים מתחלקים בין ארבע יחידות קו האמונות על פעולות החברות הממשלתיות בתחומים שונים:

וארבע יחידות מטה שפועלות כשירותי מעטפת ליחידות הקו המקצועיות ולכלל החברות הממשלתיות שבאחריות הרשות:

  • יחידת הדירקטורים - אמונה על כל הקשור בדירקטורים ובהרכבם בחברות הממשלתיות.
  • הלשכה המשפטית - אמונה על כל ההיבטים המשפטיים בכל תחומי פעילותה ואחריותה של רשות החברות הממשלתיות.
  • יחידת כספים ובקרה - אמונה על הפיקוח והבקרה בכל הנושאים הפיננסיים והחשבונאיים ברשות החברות ובחברות הממשלתיות עצמן.
  • יחידת שכר, כלכלה וכוח אדם - אמונה על קביעת מדיניות השכר, יחסי העבודה וכוח האדם בחברות הממשלתיות.

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטת הממשלה בשנת 1958, שעל פיה הוקמה לשכת החברות הממשלתיות הטילה על הלשכה תפקידים רבים שבהמשך נוסחו בסעיף 54 לחוק החברות הממשלתיות[4] והם קובעים שתפקידי הרשות:

"(1) תייעץ לממשלה באמצעות שר האוצר ותייעץ לשרים בעניינים הנוגעים לחברות הממשלתיות;
(2) תטפל לפי הנחיות הממשלה בעניינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי חברות;
(3) תעקוב אחרי מילוי המלצותיו של מבקר המדינה הנוגעות לחברות הממשלתיות ותסייע למילוין;
(4) תייעץ ותסייע לחברות ממשלתיות בניהול עסקיהן;
(5) תעקוב ברציפות אחרי הפעילות של כל אחת מן החברות הממשלתיות, הגשמת מטרותיה, מהלך עסקיה, מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה, ותודיע על ממצאיה לשרים;
(6) תבדוק את הדו"חות המוגשים לה מאת חברה ממשלתית ואת החומר שעליו הם מבוססים, ותעיר הערותיה עליהם לחברה ולשרים;
(7) תטפל ותסייע בהקמה ובביצוע של פירוק, מיזוג, פשרה, סידור, חידוש, ארגון ומכירת מניות של חברות ממשלתיות;
(7א) תייעץ לוועדת השרים בעניינים הנוגעים להפרטה ותטפל בביצוע החלטות הפרטה;
(7ב) תפעל לקידום ולהשגת ייצוג הולם, כמשמעותו בסעיף 50א;
(8) תמלא לגבי חברה ממשלתית כל תפקיד שיטילו עליה הממשלה או השרים;
(9) תמלא כל תפקיד אחר המיועד לה לפי חוק זה."

נוסף על כך, הרשות היא הגורם המוסמך להנפקת תעודות[5] המוכיחות אם חברה פסקה מלהיות חברה ממשלתית,[6] אם הפכה להיות חברה ממשלתית[7] ואם בהחלטת ממשלה שונה הרכב מניות חברה בדרך כלשהי.[8]

בכל פירוק או מיזוג של חברה ממשלתית הממשלה רשאית לעשות כן רק לאחר התייעצות עם רשות החברות הממשלתיות.[9]

מינוי של רואה חשבון ויועץ משפטי לחברה ממשלתית מחייב את אישור הרשות.[10]

תפקידיה העיקריים כיום של הרשות הם להוביל את הפיכת החברות הממשלתיות לרווחיות, יעילות ונקיות. נוסף על כך הרשות פועלת כדי לשפר את טיב השירות שמעניקות החברות הממשלתיות לצרכנים.

תפקיד נוסף של הרשות הוא מיקוד אחזקות המדינה בחברות הללו.

הדו"חות השנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מחויבת להגיש אחת לשנה דו"ח בכל הנוגע לייצוג הולם של מגזרים שונים בקרב החברות הממשלתיות השונות לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולוועדת הקליטה וועדת החוקה, חוק ומשפט.[11]

נוסף על דו"ח זה, מפרסמת הרשות בכל שנה שני דו"חות: דו"ח פעילות הרשות ודו"ח על החברות הממשלתיות עצמן:[12]

בדו"ח השנתי על החברות הממשלתיות מרוכזים הפעילות הכלכלית השוטפת של החברות הממשלתיות לאותה שנה לרבות: הדוחות הכספיים של החברות, הפרטות, שינויים מבניים ומצבת זכויות המדינה בכל אותן חברות.[13]

בדו"ח השנתי של פעילות הרשות מרוכזים כל הפרויקטים שביצעו כלל יחידות הרשות עצמה בשנה החולפת.[14]

פעילות הרשות עם ה-OECD[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות משתפת פעולה עם ה-OECD באופן מתמשך ורציף.

עיקר שיתוף הפעולה מתבטא כיום בהעברות של מידע וידע שנצבר מהנסיון הרב של ה-OECD באופן דו כיווני.[15]

מנהלי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כחלון החליט למנות את עו"ד ינקי קווינט למנהל רשות החברות, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2017
  2. ^ אהרני,י., חברות ממשלתיות בישראל ובעולם, צ'ריקובר, עמ' 138
  3. ^ הממשלה, חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, נבו
  4. ^ מתוך אתר הממשלה זמין ב:http://www.gov.il/firstGov/topNav/OfficesAndAuthorities/OACompanies
  5. ^ סעיף 13 לחוק החברות הממשלתיות
  6. ^ סעיף 12 לחוק החברות הממשלתיות
  7. ^ סעיף 8 לחוק החברות הממשלתיות
  8. ^ סעיף 11 לחוק החברות הממשלתיות
  9. ^ סעיפים 14 ו-15 לחוק החברות הממשלתיות
  10. ^ סעיף 44 וסעיף 47 לחוק החברות הממשלתיות
  11. ^ סעיף 50 לחוק החברות הממשלתיות
  12. ^ ס' 56 לחוק החברות הממשלתיות
  13. ^ רשות החברות הממשלתיות, דין וחשבון על החברות הממשלתיות לשנת 2015
  14. ^ רשות החברות הממשלתיות, דוח על פעילות רשות החברות בשנת 2015
  15. ^ רשות החברות הממשלתיות, פועלה של הרשות בנושא ה-OECD