לדלג לתוכן

נזק בלתי הפיך (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נזק בלתי הפיך
Irreversible Damage
מידע כללי
מאת אביגיל שרייר
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה סלע מאיר, הוצאת ריג'נסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 30 ביוני 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
תרגום יובל סימן טוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נזק בלתי הפיך: כיצד אופנת הטרנסג'נדרים פוגעת בנערות (באנגלית: "Irreversible Damage: The Transgender Craze Seducing Our Daughters") הוא ספר באנגלית מאת אביגיל שרייר, בעלת טור לשעבר בעיתון וול סטריט ג'ורנל, שתורגם לעברית ויצא לאור על ידי הוצאת סלע מאיר.

על פי שרייר, בעשור השני של המאה ה-21 חלה עלייה פתאומית וחדה בהזדהות כטרנסג'נדרים של בני נוער שזוהו כנקבה בלידה, משום שהם "פועלים על פי טרנד" הנגרם על ידי רשתות חברתיות וטלפונים סלולריים. שרייר מתייחסת לכך כאל מגפה חברתית, בדומה לנערות שבעשורים קודמים נפלו קורבן לאנורקסיה ובולימיה, ומביעה את התנגדותה להתאמה מגדרית לצעירים.

הספר זכה לתגובות מעורבות: לצד ביקורות חיוביות שתמכו בטענותיה של שרייר, נמתחה על הספר ביקורת כיוון שההשערה שהוא מקדם, המוכרת בשם התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית, היא אבחנה שלא הוכרה על ידי אף גוף מקצועי כאבחנה תקפה, ושלמעלה ממאה ארגוני בריאות הנפש בהם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה והאגודה האמריקנית לפסיכיאטריה הזהירו נגד השימוש בה.[1][2][3] מבקרים של הספר מאשימים את המחברת בהטיות שונות כמו בחירה סלקטיבית של נתונים והשוואת תפוחים ותפוזים.

רקע והיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרייר בריאיון בשנת 2020

שרייר למדה בקולומביה ובאוניברסיטת אוקספורד, וסיימה תואר במשפטים בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל.[4]

מושג שנוי במחלוקת בשם התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית (ROGD), שאותו מציג הספר בהרחבה הוצע לראשונה במאמר משנת 2018 מאת ד"ר ליסה ליטמן.[5] ROGD אינו מוכר כאבחנה רפואית על ידי אף מוסד מקצועי מרכזי, ואינו נתמך בראיות מדעיות מהימנות.[5]

הספר יצא בשנת 2020 ובדצמבר 2020 הוא נמנה בין ספרי השנה של האקונומיסט.[6] בנובמבר 2020 הספר הוסר מאתר המכירות של טארגט, הוא הושב לזמן קצר לאחר ערעור של המחברת, אך הוסר שוב בפברואר 2021. באפריל 2021 הודיעה הנהלת אמזון כי לא תענה לדרישת חלק מעובדיה להסיר את הספר מאתר המכירות שלה, לאחר שבחינה של הספר מצאה שהוא אינו נוגד את כללי אמזון.[7] הספר נמנה בין הספרים המרכזיים האחראים לעלייה במכירות של הוצאת רגנרי ברבעון השני של 2021.[8]

בעקבות פרסום הספר, שרייר, מחברת הספר, נהייתה לדמות מוכרת בכלי התקשורת השמרניים ובמרץ 2021 היא הוזמנה להעיד בסנאט של ארצות הברית כנגד הצעה להרחיב את "חוק השוויון"(אנג') כדי שיחול גם על טרנסג'נדרים,[9] משום שבלשונו הרחבה של התיקון הוא מהווה לטענתה סכנה לנשים וילדות.[10]

תוכן הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר נטען כי עד תחילת העשור השני של המאה ה-21, שיעור הטרנסג'נדרים, היה 0.01% וברובם הגדול הם היו בנים מלידה. ההרגשה של אי נוחות חריפה במין הביולוגי החלה לרוב אצל הטרנסג'נדרים בגיל ינקות, גם אם התגברה בגיל ההתבגרות. על פי שרייר, בעשור השני של המאה ה-21 חלה עלייה פתאומית וחדה בהזדהות כטרנסג'נדרים של בני נוער שזוהו כנקבה בלידה, שלא הרגישו אי התאמה מגדרית מגיל מאוד צעיר, אלא היא הופיעה אצלם בגיל הנעורים. לטענת המחברת, הטרנסג'נדרים החדשים ממהרים הרבה יותר לפנות לטיפולים רפואיים מאשר בעבר, וקנאים הרבה יותר לזהותם החדשה.

שרייר טוענת שהזינוק בשיעור הטרנסג'נדרים נובע מ"מגפה חברתית". בדור הנוכחי, סובלים יותר בני נוער מבדידות, חרדה ודיכאון מאשר בדורות קודמים, תופעה שהגיעה במקביל לכניסת הטלפון החכם לשימוש. לטענת שרייר, בנות תמיד נתנו משקל רב למראה שלהן, אך בעוד בעבר הן השוו את עצמן לבנות כיתתן היום הן משוות את עצמן לדוגמניות באינטרנט, ועל כן מרגישות אי נוחות רבה יותר עם הגוף שלהן. על פי שרייר, בנות החוות מצוקה חברתית מוצאות באינטרנט הבטחה לכך שהמצוקה שלהן תפתר אם יבחרו זהות חדשה של בנים. היא טוענת שהמטרה איננה דווקא להיות גברים, אלא יותר לברוח מהנשיות. כמו כן, היא טוענת שהחברה לוחצת על בני הנוער לבחור לעצמם זהות מגדרית ומינית הרבה לפני שהם מסיימים את תהליך הבירור העצמי שלהם, ופחות סובלנית לתופעות כמו טום בוי. לטענתה, העלייה במספר הטרנסג'נדרים באה במקביל להעלמות הטום בוי ולירידה בהזדהות כלסבית. היא גם מעלה את הטענה שהפנייה לטיפולי התאמה מגדרית היא חלק מהרוח של התקופה הטוענת שאין סיבה לשאת כל אי נוחות ומציגה פתרון רפואי לכל בעיה.

הספר דן במחקר משנת 2018 בו נטבע המונח התפרצות מהירה של דיספוריה מגדרית וכן בתגובה של הממסד הרפואי לו, ותומך בקיומה של האבחנה ובממצאי המחקר. שרייר מציינת מספר יוצרי תוכן טרנסג'נדרים ברשתות חבריות כגון טיקטוק, טאמבלר ואינסטגרם אשר לטענתה מהווים מפתח ב"הדבקה החברתית", מעודדים צעירים להזדהות כטרנסים ולהתנכר מבני משפחה שאינם תומכים בהם.

שרייר מציגה פרופיל של כמה בני נוער שהטילו ספק בזהותם המגדרית או יצאו כטרנסג'נדרים בזמן שחוו מצוקה נפשית או בעיות אישיות, ומתארת הורים החווים מצוקה מההזדהות הטרנסג'נדרית של ילדיהם או ההתאמה המגדרית שלהם. היא מביעה ביקורת כלפי חינוך מגדרי בבתי ספר, שפה אינקלוסיבית כלפי טרנסג'נדרים ופוליטיקת זהויות. היא מבקרת את מודל הטיפול מאשרר-מגדר, מציגה את טיעוניהם של כמה מן המתנגדים לו, ומביעה התנגדות להתאמה מגדרית. היא מביאה את סיפורן של מספר נשים צעירות שחוו חרטה על הליך התאמה מגדרית. המשותף לכולן הוא העדר דיספוריה מגדרית עד גיל ההתבגרות, וגילוי הזהות הטרנסית מהאינטרנט. שרייר ממליצה להורים לא לקנות טלפון חכם לבנותיהם, לתמוך בנשיותן, ולהרחיק צעירים המזדהים כטרנסג'נדרים מבני גילם אשר "מעודדים" את ההזדהות הזו.[11]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממבקרי הספר הגדירו אותו כספר "טרנספובי ואנטי טרנסי",[12][13][14] בין היתר בשל מיסג'נדרינג מכוון לטרנסג'נדרים קטינים[15] ובגירים[16] וטענות כי הוא מקדם טיפולי המרה.[11][17]

חלק מהמבקרים גם כינו אותו "מלא בדיסאינפורמציה"[18] והצביעו על מה שהם מכנים טעויות מתודולוגיות ומדעיות רבות בספר.[19] בין היתר נטען שאמנם יש ככל הנראה גידול ניכר בשיעור הטרנסג'נדרים בשנים האחרונות, אף על פי שהדבר קשה למדידה, אבל הגידול אינו אומר שהסיבה היא השפעה חברתית ויכולות להיות לכך סיבות אחרות. לדעת ד"ר כריסטופר פרגוסון רוב הראיות מצביעות על תופעה ביולוגית הקשורה להיפותלמוס וחשיפה לנוכחות של אנדרוגן בסביבת הרחם, והיא אינה דבר שקל לשנות.[20]

הרופאה רוז לובל (Rose Lovell), המספקת טיפולים מאששי מגדר, טוענת כי קשה מאוד לחשב מהי השכיחות של דיספוריה מגדרית או הזדהות כטרנסים גם כיום, וכי אין תקן אחיד לאיסוף והצגה של המידע. ההערכה המודרנית הטובה ביותר לדעתה לשכיחות טרנסים באוכלוסייה, היא סקר טלפוני שנתי שמבוצע בארצות הברית באנגלית ובספרדית על מדגם אקראי בגישה דו-שלבית. לפי הסקר משנת 2022, 0.6% מאוכלוסיית ארצות הברית מזדהה כטרנסים. הערכה זו שונה לכאורה מהערכה ישנה משנות ה-90 שעמדה על 1:10,000 לכל היותר, אבל הערכה זו הייתה לגבי נתון אחר והוא טרנסים שעברו טיפול הורמונלי וניתוח בהולנד, ולא כל הטרנסים. כלומר מדובר בהשוואת תפוחים ותפוזים. כמו כן לדבריה היחס בין המינים לא אחיד בין מדינות שונות.[21][22]

בביקורתו של ד"ר ג'ק טורבן (אנג') באתר המגזין Psychology Today (אנג') נכתב כי בספר שרייר "מתעלמת מכל הנתונים המראים כי טיפול מאשש-מגדר מוביל לשיפור בבריאות הנפש של נוער טרנסי"[19] - כשל מסוג "קטיף דובדבנים".

לטענת ביקורת שפורסמה באתר Science-Based Medicine (אנג'), בניגוד לנאמר בספר, מקרים של הפרעות בהתפתחות מינית (אנג') אינם נדירים שכן הם קורים בשכיחות של 1:5,000, ואם לוקחים בחשבון גם שונויות בהתפתחות איבר המין הזכרי, כמו היפוספדיות וטמירות אשכים השכיחות מגיעה לבין 1:200 עד ל-1:300.[18] כמו כן נטען ששרייר מבלבלת בין זהות מגדרית לנטייה מינית וכי הטענה שבעקבות עליית שיעור הטרנסיות "הזהות הלסבית נמחקת" לא תואמת את הנתונים שמראים כי יותר נשים מזדהות כלסביות מאי פעם. לדברי הביקורת, מניעת גישה לטיפול רפואי לנוער טרנסי גורמת לנזק ומחקרים מראים כי תמיכה משפחתית מיטיבה עם צעירים טרנסים.[23][24] כן נטען שבניגוד לנאמר בספר, הורים אינם רואים את טובת ילדיהם בראש מעייניהם, שכן 77.5% ממקרי ההזנחה והפגיעה בילדים נעשו על ידי הוריהם.[18] טענה נוספת שנשמעה במספר ביקורות היא כי הנתון עליו מסתמכת שרייר בספר לפיו כ-80% מהצעירים המזדהים כטרנסים יתחרטו על כך הוא שגוי ובגדר "מיתוס", משום שהוא מבוסס על מחקרים ישנים עם בעיות מתודולוגיות שנסתרים על ידי מחקרים חדשים יותר ואיכותיים יותר.[18][19]

צ'ייס רוס, טרנסג'נדר שרואיין לספר, טען כי שרייר שיקרה לו על כוונותיה בראיון וכן הסתירה ממנו את כותרת הספר ואת תוכנו.[25]

ביקורות אחרת היו מעורבות. למשל, בינואר 2021 פרסם ד"ר כריסטופר פרגוסון (אנג'), מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטטסון, ביקורת על הספר, בה ביקר מספר מההנחות המובלעות בספר, וטען שהמחברת אובססיבית לגבי חשיפה לאינטרנט כסיבה לטרנסיות. מנגד הסכים שייתכן שלפעמים ממהרים לטיפול רפואי מאשש מגדר כאשר מדובר במצב פסיכולוגי אחר, וקבע כי דרוש מחקר נוסף בנושא.[20]

הספר זכה לביקורות חיוביות מצד גופים שמרניים, משום שלטענתם הוא מביא אמת שהושתקה בשם תקינות פוליטית.[26][27] בביקורות נכתב כי שרייר "עומדת באומץ" מול ה"Woke" וחושפת את ה"טירוף" אותו קידמו "טרנסג'נדרים קיצוניים ששטפו את המוח של אמריקה".[28] האקונומיסט כינה את הספר "מרתק".[29] ביקורות חיוביות התפרסמו מאת ניק קייטר בThe Spectator Australia,[30] מאת אמילי הוריקן בIrish Independent,[31] מאת מדליין קירנס ב־National Review,[32] מאת קריסטינה פטרסון ב-The Sunday Times,[33] ומאת ג׳ניס טורנר בטיימס של לונדון.[34]

הוצאת הספר בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית והוצא לאור בשנת 2023 על ידי הוצאת הספרים סלע מאיר. אירוע ההשקה של הספר במתחם "המרחב החברתי" שבכיכר אתרים בוטל לאחר שאנשי המרחב התוודעו לתוכנו של האירוע, בטענה כי מדובר ב"הסתה".[12] האירוע הועבר למלון קרלטון הסמוך, אך בוטל גם שם.[35] האירוע נקבע מחדש במתחם של הארגון הימני "פורום קפה שפירא" ברמת גן.[36] הספר זכה לתמיכה וקידום בידי פעילי וארגוני ימין ישראלים ואמריקאים.[37][38] מחוץ לאירוע ההשקה התקיימה הפגנה של מאות בני אדם, ובאולם התפרץ נער טרנסג'נדר בצעקות "אנחנו לא מחלה, אנחנו בני אדם".[13][39]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ WPATH Global Board of Directors (4 בספטמבר 2018). "WPATH Position on "Rapid-Onset Gender Dysphoria (ROGD)"" (PDF). World Professional Association for Transgender Health.
  2. ↑ Bauer, Greta R.; Lawson, Margaret L.; Metzger, Daniel L. (2021-11-15). "Do Clinical Data From Transgender Adolescents Support the Phenomenon of "Rapid-Onset Gender Dysphoria"?". The Journal of Pediatrics. 243: 224–227.e2. doi:10.1016/j.jpeds.2021.11.020. ISSN 0022-3476. PMID 34793826.
  3. ↑ "ROGD Statement". Coalition for the Advancement & Application of Psychological Science.
  4. ↑ Strimpel, Zoe (2022-04-30). "Abigail Shrier: Taking on the trans lobby has made me Public Enemy No 1". The Telegraph. ISSN 0307-1235.
  5. 1 2 A. J. Eckert, Irreversible Damage to the Trans Community: A Critical Review of Abigail Shrier’s Irreversible Damage (Part One) | Science-Based Medicine, ‏2021-07-04
  6. ↑ Our books of the year, The economist, Dedember 3, 2020
  7. ↑ Amazon overrules employees’ calls to stop selling book questioning mainstream treatment for transgender youth, The Seatle Times, May 3, 2021
  8. ↑ Jim Milliot, Regnery Has Strong Second Quarter, Publisher's Weekly, Aug 12, 2021
  9. ↑ NEWSAbigail Shrier tapped by Republicans as witness for Equality Act hearing, Washington Blade, March 16, 2021
  10. ↑ Abigail Shrier, EQUALITY ACT TESTIMONY
  11. 1 2 Ana Valens, Target restocked a transphobic book because of money—not ‘censorship’, Daily Dot, ‏16 בנובמבר 2020
  12. 1 2 לינדה דיין, אירוע בהשתתפות הסופרת הטרנספובית אביגייל שרייר בוטל בגלל "הסתה", באתר הארץ, 23 במאי 2023
  13. 1 2 אורי סלע‏, "אנחנו בני אדם – לא מחלה": מאות מפגינים נגד השקת ספר טרנספובי ברמת גן, באתר וואלה, 28 במאי 2023
  14. ↑ HILLEL ITALIE, Booksellers association apologizes for anti-trans mailing, Associated Press, ‏15 ביולי 2021
  15. ↑ Matt Tracy, Bigots Swarm Twitter as Target Flip-Flops on Transphobic Book, Gay City News, ‏13 בנובמבר 2020
  16. ↑ Trauma. Transphobia. And the Internet. (why I left for 2.5 years), הרצאה באתר יוטיוב, 5 במרץ 2022
  17. ↑ Vic Parsons, Amazon refuses to advertise renowned anti-trans journalist’s book suggesting trans teens are a ‘contagion’, פינקניוז, ‏23 ביוני 2020
  18. 1 2 3 4 Rose Lovell, Abigail Shrier’s Irreversible Damage: A Wealth of Irreversible Misinformation, Science-Base Medicine, ‏2 ביולי 2021
  19. 1 2 3 Jack Turban MD MHS, New Book “Irreversible Damage” Is Full of Misinformation, Psychology Today, ‏6 בדצמבר 2020
  20. 1 2 Christopher J. Ferguson Ph.D., A Review of "Irreversible Damage" by Abigail Shrier, Psychology Today, ‏19 בינואר 2021
  21. ↑ רוז לובל, [https://www.maavarim.org/_files/ugd/140814_09f506f7bc1e4086a1d2d5ec9b0cd551.pdf "נזק בלתי הפיך" מאת אביגייל שירר: שפע מידע כוזב בלתי הפיך], תרגום המאמר באתר "מעברים", יולי 2021
  22. ↑ Rose Lovell, Abigail Shrier’s Irreversible Damage: A Wealth of Irreversible Misinformation, Science-Based Medicine ,July 2, 2021
  23. ↑ AJ Eckert, Irreversible Damage to the Trans Community: A Critical Review of Abigail Shrier’s Irreversible Damage (Part One), Science-Based Medicine, ‏4 ביולי 2021
  24. ↑ AJ Eckert, Irreversible Damage to the Trans Community: A Critical Review of Abigail Shrier’s Irreversible Damage: The Transgender Craze Seducing Our Daughters (Part Two), Science-Based Medicine, ‏18 ביולי 2021
  25. ↑ apology for transphobic book involvement, סרטון באתר יוטיוב, 14 בספטמבר 2020
  26. ↑ יוני קמפינסקי, ספר על תופעת הטרנסג'נדרים | המטרה: למנוע נזק בלתי הפיך לילדים, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2023
  27. ↑ Kendall Tietz, Author calls out booksellers in Israel for refusing to sell her book opposing trans agenda: 'It's shameless', Fox News, ‏30 במאי 2023
  28. ↑ Irreversible Damage: The Transgender Craze Seducing Our Daughters, The Thinking Conservative, ‏30 ביוני 2020
  29. ↑ A book on transitioning girls is denounced as transphobic, The Economist, ‏26 בנובמבר 2020
  30. ↑ Nick Cater, Queer Teen Craze, The Spectator Australia, ‏2021-01-27
  31. ↑ Girls who would be boys: The rise in teen gender dysphoria, Irish Independent, ‏2021-01-17
  32. ↑ Transgender Craze Harms Young Women Especially, National Review, ‏2020-10-01
  33. ↑ Christina Patterson, Irreversible Damage by Abigail Shrier review — the risks of transgender activism, www.thetimes.com, ‏2021-01-03
  34. ↑ Janice Turner, Irreversible Damage by Abigail Shrier review — resisting the ‘transgender craze’, www.thetimes.com, ‏2020-12-30
  35. ↑ אורן פרסיקו, חופש השיסוי, באתר העין השביעית, 7 באוגוסט 2023
  36. ↑ הכרזה מעודכנת על ההשקה, בעמוד הפייסבוק של סלע מאיר הוצאה לאור, 28 במאי 2023
  37. ↑ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, פעילי הימין באו למלחמה. ואז נער טרנסג'נדר עם כיפה קם לדבר, באתר הארץ, 29 במאי 2023
  38. ↑ אתר למנויים בלבד מאיה בדרשי קירשן, הגעתי עם נוער טרנס להשקת ספר השנאה. לא הורים מודאגים היו שם, באתר הארץ, 29 במאי 2023
  39. ↑ לינדה דיין, "אנחנו בני אדם, לא מחלה": מאות מפגינים נגד השקת ספר טרנספובי, באתר הארץ, 28 במאי 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נזק_בלתי_הפיך_(ספר)&oldid=43847942"