נחלת יצחק (עין חמד)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°47′59″N 35°07′46″E / 31.7995887°N 35.1295191°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   נחלת יצחק  | |
  | |
נחלת יצחק היה שטח ובו מבנה בודד ליד שמורת עין חמד בו תוכנן להקים בימי המנדט הבריטי יישוב עברי בדרך לירושלים, בין קריית ענבים למוצא. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הופקע חלק מהשטח לצורך סלילת מעקף לקסטל, והשכונה לא קמה. בימי המרד הערבי הגדול ישבו בבית שבנחלת יצחק מייסדי מעלה החמישה ופלוגת נוטרים של בית"ר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח נחלת יצחק נרכש ב-1925 על ידי האחים יהודה ויצחק פלר, פעילי המזרחי שהיגרו מסאנוק לארצות הברית[1][2]. במקום היה בית אבן שנבנה כמה שנים קודם לכן על ידי מזכיר הקונסוליה הצרפתית בירושלים ושימש נווה קיץ לקונסול הצרפתי בירושלים. הרוכשים קראו למקום "נחלת יצחק" או "קריית יס"ף" (יצחק סגל פלר) והציבו שלטים גדולים עם שם המקום בשני צידי הכביש לירושלים[3]. בהמשך נעשו מאמצים למכור חלקות במקום ליהודי ארצות הברית[4]. במרץ 1929 עלה יצחק פלר לארץ ישראל והודיע שבקרוב יונח אבן פינה ל-30 בתים ראשונים במקום[5].
בשנת 1936 עברו למקום חברי קיבוץ גורדוניה-במעלה שהיו קודם לכן בגבעת הקיבוצים ברחובות[6]. לאחר רצח חמישה מחבריהם הקימו חברי הקיבוץ את מעלה החמישה[7].
ב-1936 שימש המקום גם כנקודת אימון של הנודדת. בשנים 1937–1938 הייתה במקום תחנת נוטרים שאוישה על ידי אנשי פלוגת הגיוס של בית"ר בירושלים[8] שנקראה "פלוגת הכביש". בקרבת מקום הייתה מחצבה והנוטרים הביתר"ים היו יוצאים בלילות לשמור עליה מפני חבלות וגנבות ופטרולים מזוינים היו נשלחים מן הפלוגה לסייר בכביש. עד מהרה הפכה התחנה ה"ליגלית" לבסיס אימונים והדרכה של אצ"ל. מרתפי הבית שימשו מטווחים לירי ב"כלים קטנים" ופיצוצי סלעים במחצבה שמשו הסוואה לאימונים בזריקת רימונים.
הערבים היו פותחים באש על כלי רכב עבריים שנסעו בכביש הראשי ירושלים - תל אביב. ב-26 בדצמבר 1937 נערכו בכביש בסביבה שלוש התקפות על כלי רכב עבריים. ב-27 בדצמבר 1937 ירד אחד הנוטרים, יחזקאל אלטמן (בן-חור), לכביש ופתח באש על אוטובוס ערבי, משאית ומכונית של משטרת אבו גוש. באוטובוס נהרג ילד ערבי. הפעולה לא קבלה את אישור מפקדת אצ"ל. הבריטים פתחו בחקירה ועצרו אותו. הוא הובא למשפט בבית הדין הצבאי בירושלים[9] ונידון למוות בתלייה. כעבור שבוע המיר הגנרל ארצ'יבלד וייוול, מפקד הצבא הבריטי במזרח התיכון את עונשו למאסר עולם. הוא שוחרר מכלאו לאחר שש שנים.
בסוף שנות ה-30 המקום נזנח ונכנסו אליו ערבים. לאחר פטירת אלמנתו של יצחק פלר, נכתב בהצופה שהייתה בכוונתו למסור את המקום להקמת יישוב על שם יהושע גורדון[10]. באותה עת נסלל כביש עוקף לקסטל ולצורך כך הפקיעו השלטונות חלק נכבד משטח נחלת יצחק[11][12]. במהלך מלחמת העצמאות הוחזק המקום ובוצר בידי צה"ל, שהחזיק במקום גם שנים רבות לאחר מכן[13].
בשנת 1969 הושאל המבנה שבראש הגבעה והשטח סביבו, על ידי בעליו, בנימין פלר, לישיבה תיכונית צעירה וקטנה, "קול מבשר", שהעתיקה את פעילותה מהנגב אל היישוב מבשרת ירושלים. במשך כארבע שנים שימש המבנה כאולם הלימודים, חדרי כיתות ואף מטבח וחדר אוכל לעשרות נערים תלמידי הישיבה שבילו בו את רוב שעות היום במשך שנת הלימודים.
בשנת 1994 אושר לבנות במקום קוטג'ים ליחידות נופש של "מלון דירות". יזמים הקימו שכונה קטנה של קוטג'ים, שכונו דירות נופש, באזור שעל פי תוכנית המתאר מיועד למלונאות. תשעה חודשים לאחר אכלוס המקום, בסוף פברואר 2000 אישר בית המשפט העליון את ההחלטה לנתק את הבתים מחשמל[14][15]. בהמשך, אישר בית המשפט העליון הוראה לדיירים להתפנות מהבתים[16]. הבתים של השכונה, המכונה "שכונת רפאים", נותרו נטושים זה שנים רבות, ואת הכניסה לשכונה חוסם שער ברזל נעול[17][18].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעמי דרום, עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2010
- אסף קמר, עברייני נדל"ן ודיירים מסתוריים: הכירו את שכונת הרפאים בעין חמד, באתר ynet, 2 בפברואר 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נתמנו הפקידים הראשונים לארגון האומות, הצופה, 19 בפברואר 1946
- ^ סארזנט שמשון פלר - טייס גיבור, הצופה, 21 במרץ 1944
- ^ נחלת יצחק, דבר, 30 במרץ 1927
- ^ מפרחי ריקלמה, דבר, 26 בדצמבר 1927
- ^ נחלת יצחק, דואר היום, 13 במרץ 1929
- ^ במבחן האש משקנו בשנת תרצ"ו, דבר, 16 בספטמבר 1936
חבר הקבוצות ואיגוד גורדוני, דבר, 28 בפברואר 1937 - ^ חבלי קבוצה, דבר, 16 ביולי 1939
- ^ זאב אלתגר, מפלוגת הכותל אל משלטי ירושלים, המשקיף, 10 בדצמבר 1948
- ^ משפטו של הנוטר אלטמאן, הצופה, 3 בפברואר 1938
המשך - ^ רבקה פלר ז"ל, הצופה, 13 בדצמבר 1942
- ^ תעצומות בעלי הנחלאות, הצופה, 14 במאי 1943
- ^ אסיפת חברי נחלת יצחק, דבר, 14 במאי 1943
- ^ מנחם תלמי, הבית בראש הגבעה, מעריב, 9 בספטמבר 1966
- ^ ע"א 7893/99 פינת החמד, חברה לבניין בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז ירושלים, ניתן ב־27 בפברואר 2000
- ^ דליה טל, עין חמד: עלייתו של סעיף 157, באתר גלובס, 6 במרץ 2000
- ^ רע"פ 1520/01 יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ניתן ב־8 במרץ 2002
מיכל ברדנשטיין, 2002 - פסק דין שווייצר: איסור מגורי קבע באזור למלונאות במסווה של "דירות נופש" - פרשת אכיפת דיני התכנון והבניה במתחם עין חמד כמקרה בוחן לחשיבות הליכים לסעדים על אתר, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 21 במרץ 2019 - ^ נעמי דרום, עיר הרפאים בעין חמד: חלום דירות הנופש בהרי ירושלים שהסתיים בהתרסקות כלכלית, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2010
- ^ ע"א 4322/15 טל חי חברה לייזום השקעות ובניה בע"מ נ' רות שוויצר