אלה אטלנטית

אלה אטלנטית
מצב שימור
	קרוב לסיכון (NT)
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סבוננאים
משפחה:	אלתיים
סוג:	אלה
מין:	אלה אטלנטית
שם מדעי
	Pistacia atlantica; ‏דפונטיין

אֵלָה אַטְלַנְטִית (שם מדעי: Pistacia atlantica) היא עץ גדול ממשפחת האלתיים. טיפוס תפוצת העץ באזור האירנו-טורני, ותפוצתו בישראל משתרע, מהגולן והגליל העליון עד הר הנגב, בעיקר באזור חגורת הספר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העץ הוא דו-ביתי, נשיר, רחב גזע ונוף; קוטר הגזע יכול להגיע ל-2 מטרים וגובהו נע בין 5 ל-9 מטרים. העלה מורכב והאבקת הפרחים הקטנים מתבצעת על ידי הרוח. הפרי, בית גלעין חד-זרעי, גדול יחסית (שישה עד שמונה מילימטרים) ואכיל. על הענפים מצוי לרוב עפצים דמויי אלמוג. העץ מאריך להתקיים מאות שנים.

השם "אלה" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "זמרת הארץ" (בראשית מג יא) כפירות האלה האטלנטית, בין היתר בשל השתמרות שם העץ בערבית כ'בטם'. השם אֵלָה מצטרף לשמות העצים אַלּוֹן, אִילָן ששורשן אל.^[2]

האלה האטלנטית היא ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל.^[3]

אלה אטלנטית ליד מצודת כח

עפצי אלה אטלנטית

עלי אלה אטלנטית בתהליך התעפצות

עצי אלה עתיקים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה אטלנטית ענקית ומרשימה, בת כ-450 שנה, נמצאת ממערב למצודת כח, ייתכן שזוהי האלה הגדולה והעתיקה ביותר בארץ ישראל,^[4] לצידה מספר פרטים עתיקים נוספים, קטנים יותר.

אלות עתיקות גדולות נוספות נמצאות ליד בורות לוץ בהר הנגב ובנחל מלחן שבערבה. גם בתל דן הייתה אלה אטלנטית ענקית אך היא נשרפה כתוצאה מרשלנות מטיילים בשנות השבעים.

בעמק בית שאן, על ראש מצפה אלות (כ-3 ק"מ מערב למנחמיה ו-4.5 ק"מ דרום-מזרחית ליבנאל) מתנשאת אלה אטלנטית גדולה, יש הטוענים שהיא ההשראה לסמל חטיבת גולני. האלה היא חלק מזוג עצים, שהיו במקום על קברו של שייח או זוע'ית, האלה השנייה עלתה באש לפני עשרות שנים. אלות מרשימות נוספות ניתן למצוא בכניסה למושב דישון, בטירת צבי, בקיבוץ גונן ודרום-מזרחית למושב אדרת בעמק האלה.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרופאים מהתקופה הקלאסית תיארו שימוש בשרף של מין אלה לחיזוק הקיבה, לשלשול ולטיפול בעיניים ובאוזניים. בימי הביניים שימשו פירות הצמח לטיפול בקיבה ולהגברת התאווה המינית. בימינו, ברפואה העממית, משמש השרף להרגעת כאבי בטן, להפחת גזים, לטיפול בפצעים ובמחלות עור ולמניעת הרעלות. הפרי משמש לריפוי פצעים בפנים.^[5]

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול בן קיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיָּקוּמוּ, כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיִּשְׂאוּ אֶת-גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו, וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה, בְּיָבֵשׁ, וַיָּצוּמוּ, שִׁבְעַת יָמִים.

— דברי הימים א' פרק י' פסוק י"ב

שאול הפסיד בקרב נגד פלשתים באזור עמק יזרעאל וברח עם בניו להר הגלבוע שם הוא "נופל על חרבו" ומת. אנשי יבש גלעד קברו את שאול המלך תחת האלה ביבש גלעד.^[6]

אבשלום בן דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל-הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר-תַּחְתָּיו, עָבָר. וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד, וַיַּגֵּד לְיוֹאָב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי אֶת-אַבְשָׁלֹם, תָּלוּי, בָּאֵלָה.

— שמואל ב' פרק י"ח

אבשלום מרד בדוד אביו ופרצה בניהם מלחמה, במהלכה תוך כדי כך שאבשלום רוכב על הפרד, נתפסו שערותיו בעץ האלה הגדולה. יואב שר צבאו מנצל את ההזדמנות והורג את אבשלום ומסיים את המלחמה.^[7]

הושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ...

— הושע פרק ד' פסוק י"ג

הושע מתאר את החטאים הפולחניים של העם שנעשו תחת עצי האלון, הלבנה והאלה ומאשים אותם בעבודה לאלוהים אחרים. רש"י מפרש שאלה היא עץ ש”ענפיו ארוכין ונוטעין אותו לצל”.

גדעון בן יואש[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן.

— ספר שופטים פרק ו' פסוק י"א

לאחר שהעם זועק על הקושי מול המדיינים, מלאך ה' מופיע ומתיישב תחת עץ האלה בבית משפחת גדעון. המלאך נגלה לגדעון בשעה שעסק בדייש במחתרת, מפחד המדיינים וחבט חיטים בגת, ולא בגורן כמקובל.

ישעיהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר: כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם--זֶרַע קֹדֶשׁ, מַצַּבְתָּהּ.

— ספר ישעיהו פרק ו' פסוק י"ג