אלה אטלנטית
 אלה אטלנטית
| |
|---|---|
.JPG)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| תת־משפחה: | Anacardioideae |
| סוג: | אלה |
| מין: | אלה אטלנטית |
| שם מדעי | |
 Pistacia atlanticaדפונטיינס | |
| |
אֵלָה אַטְלַנְטִית (שם מדעי: Pistacia atlantica) היא עץ גדול ממשפחת האלתיים. טיפוס תפוצת העץ אירנו-טורני, ותפוצתו בישראל משתרע, מהגולן והגליל העליון עד הר הנגב, בעיקר באזור חגורת הספר.
תוכן עניינים
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
העץ הוא דו-ביתי, נשיר, רחב גזע ונוף; קוטר הגזע יכול להגיע ל-2 מטר וגובהו נע בין 5 ל-9 מטר. העלה מורכב והאבקת הפרחים הקטנים מתבצעת על ידי הרוח. הפרי, בית גלעין חד-זרעי, גדול יחסית (שישה עד שמונה מילימטרים) ואכיל. על הענפים מצוי לרוב עפצים דמויי אלמוג. העץ מאריך להתקיים מאות שנים.
השם "אלה" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "זמרת הארץ" (בראשית מג יא) כפירות האלה האטלנטית, בין היתר בשל השתמרות שם העץ בערבית כ'בטם'.
האלה אטלנטית היא ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל.[2]
עצי אלה עתיקים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלה אטלנטית ענקית ומרשימה, בת כ-450 שנה, נמצאת ממערב למצודת כח, ייתכן שזוהי האלה הגדולה והעתיקה ביותר בארץ ישראל[3], לצידה מספר פרטים עתיקים נוספים, קטנים יותר.
אלות עתיקות גדולות נוספות נמצאות ליד בורות לוץ בהר הנגב ובנחל מלחן שבערבה. גם בתל דן הייתה אלה אטלנטית ענקית אך היא נשרפה כתוצאה מרשלנות מטיילים בשנות השבעים.
בעמק בית שאן, על ראש מצפה אלות (כ-3 ק"מ מערב למנחמיה ו-4.5 ק"מ דרום-מזרחית ליבנאל) מתנשאת אלה אטלנטית גדולה, יש הטוענים שהיא ההשראה לסמל חטיבת גולני. האלה היא חלק מזוג עצים, שהיו במקום על קברו של שייח או זוע'ית, האלה השנייה עלתה באש לפני עשרות שנים. אלות מרשימות נוספות ניתן למצוא בכניסה למושב דישון, בטירת צבי, בקיבוץ גונן ודרום-מזרחית למושב אדרת בעמק האלה.
שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרופאים מהתקופה הקלאסית תיארו שימוש בשרף של מין אלה לחיזוק הקיבה, לשלשול ולטיפול בעיניים ובאוזניים. בימי הביניים שימשו פירות הצמח לטיפול בקיבה ולהגברת התאווה המינית. בימינו, ברפואה העממית, משמש השרף להרגעת כאבי בטן, להפחת גזים, לטיפול בפצעים ובמחלות עור ולמניעת הרעלות. הפרי משמש לריפוי פצעים בפנים[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלה אטלנטית, באתר ITIS (באנגלית)
- אלה אטלנטית, באתר NCBI (באנגלית)
- אלה אטלנטית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אלה אטלנטית, באתר צמח השדה
- אלה אטלנטית, באתר Tropicos (באנגלית)
- אלה אטלנטית, באתר GBIF (באנגלית)
- אלה אטלנטית - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלה אטלנטית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים
- ^ סיפור האלה באתר משרד החקלאות
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 72.
