נחמן בן-עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

נחמן בן-עמי (שפרינגר) (192222 במרץ 1979) היה עיתונאי, עורך, מבקר תיאטרון ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "מעריב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמן בן-עמי, בנם של בלימה ואייזיק שְפְּרינגֶר,[1] נולד ב-1922 בפולין והתחנך בצ'כיה. אביו היה מראשי התנועה הציונית בצ'כוסלובקיה ואחר-כך צייר נוף ישראלי.[2] בן-עמי היה חבר תנועת "השומר הצעיר", ולאחר ששהה בהכשרה מטעמה, עלה לארץ ישראל מסלובקיה ב-1939 והצטרף לקיבוץ מרחביה.

עבד כעורך חדשות וכמבקר תיאטרון וקולנוע ב"על המשמר" של "השומר הצעיר". כעבור כעשור, בתחילת שנות ה-60, עבר לעיתון "מעריב", ובו שימש תחילה כעורך חדשות ואחר-כך כמבקר התיאטרון הקבוע של העיתון, משרה שבה שימש קרוב לעשרים שנה, עד שחלה וכעבור מספר חודשים נפטר. בשלוש השנים האחרונות לעבודתו ערך את המוסף השבועי "ימים ולילות" של "מעריב".

בנוסף לביקורת תיאטרון, פרסם מאמרים רבים בעיתונות בנושאי תרבות וכן רשמי מסע, חיבר עשרות תסכיתי רדיו ותרגם לעברית עשרות ספרים משמונה שפות. היה חבר מערכת "מעריב" וחבר אגודת העיתונאים בתל אביב.

בן-עמי התגורר בתל אביב. נפטר בשנת 1979 בעקבות מחלה, בגיל 57. הותיר אישה, שתי בנות: אסנת וחגית בן-עמי רדלר (שחקנית), ונכד. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר עובדי המכון לחקר המין – אוניברסיטת אינדיאנה, אלפרד ק’ קינסי... וארדל ב’ פומרוי (אנ'), התנהגותה המינית של האשה; ... תירגמו מאנגלית נ’ בן עמי וי’ לבנון, ירושלים: אחיאסף, 1954.
  • א. י. קרונין, שלוש אהבות: רומן; עברית: נחמן בן-עמי; בעריכת י’ צברי, תל אביב: עידית, תשט"ו. (הדפסה נוספת: תל אביב: מ. מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1986)
  • פרנסיס טוי (אנ'), וֶרדי; עברית: נחמן בן-עמי, תל אביב: לדורי, תשט"ו 1955.
  • פול דה קרויף (אנ'), הורמון הגבר; עברית: נחמן בן עמי, תל אביב: מסדה, תשט"ו.
  • אלכסנדר בארון (אנ'), נסיכת הזהב; עברית: נחמן בו עמי, תל אביב: לדורי, תשט"ז. (רומן היסטורי על מלינצ'ה וכיבוש מקסיקו על ידי קורטז)
  • מארי פרנק ולורנס ק’ פרנק, כיצד תעזרי לילדך בגיל בית הספר; עברית: נחמן בן-עמי, ירושלים: אחיאסף, 1958.
  • מרגרט ברתה סינג', גִלוי רחבי תבל: מהתקופה הקדומה ביותר עד ימינו: מלווה תמונות וציורים; מאנגלית נ’ בן עמי, ירושלים: אחיאסף, תשי"ט.
  • שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר; פתח דבר והערות מאת ז'אן בוטרו (אנ'); המתרגם: נחמן בן עמי; המהדיר: רפאל גבעון, מרחביה: ספרית פועלים, 1960. (מהדורה ב: תשמ"ב 1982)
  • היינריך ולפלין, מושגי יסוד בתולדות האמנות: בעיַת התפתחות הסגנון באמנות החדשה; תרגם מגרמנית: נחמן בן עמי; מבוא מאת משה ברש, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג 1962.
  • אריך פרום (עורך), הומאניזם סוציאליסטי: סימפוזיון בינלאומי; עברית: נחמן בן-עמי, מרחביה: ספרית פועלים ('דעת זמננו'), תשכ"ז.
  • אלסטייר ביוקאן (אנ'), המלחמה בחברה המודרנית: עם נספח מיוחד – מלחמת ששת הימים; עברית: נ’ בן עמי, מרחביה : ספרית פועלים ('דעת זמננו'), תשכ"ח 1967.
  • לדיסלב מניאצ'קו, טעם השלטון: רומאן; עברית: נחמן בן עמי, מרחביה: ספרית פועלים ('פרוזה'), תשכ"ח 1968.
  • לאדיסלאב מניאצ'קו, התוקפנים: על אשמתם ועל צדקתם של החלשים; עברית: נחמן בן-עמי, מרחביה: ספרית פועלים ('כתבים'), תשכ"ח.
  • לדיסלב גרוסמן (אנ'), חנות ברחוב הראשי מבית אבא אמא הכלה; עברית: נחמן בן עמי, תל אביב: אותפז, תשכ"ט.
  • ז'יל פרו (אנ'), התזמורת האדומה; עברית: נחמן בן-עמי, מרחביה – תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ב 1972.
  • אידה פינק, ‫פיסת זמן: סיפורים; עברית: נחמן בן-עמי, רמת גן: מסדה, 1974.
  • היינריך בל, איפה היית, אדם?; מגרמנית: נחמן בן-עמי, רמת גן: מסדה, 1977.
  • לדיסלב גרוסמן, לעוף בכנפיים שבורות: סיפורים; מצ'כית: נחמן בן עמי, דב קוסטלר, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ט 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמן בן-עמי באתר חברה קדישא ת"א–יפו; בלימה שפרינגר, מעריב, מודעת אבל, 13 במאי 1962 (מודעה);‏ בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו: הזמנות, ילקוט הפרסומים, 992 (ו' בשבט תשכ"ג, 31 בינואר 1963), 702 (הזמנה: בבית-המשפט המחוזי ת"א-יפו, מעריב, 15 בינואר 1963 (מודעה)); נחמן בן-עמי, אייזיק שפרינגר, מעריב, מודעת אבל, 16 באוגוסט 1962 (מודעה).
  2. ^ א. שפרינגר ז"ל, מעריב, 16 באוגוסט 1962.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.