ניקולאי קודריצקי
 | ||||
| ציור קיר של השחקן על חומת אצטדיון שכונת התקווה | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
6 באוקטובר 1962 ניקופול שבברית המועצות (כיום באוקראינה) | |||
| נהרג |
16 במרץ 1994 (בגיל 31) רעננה, ישראל  | |||
| שם מלא | ניקולאי מיכאילוביץ' קודריצקי | |||
| גובה | 1.66 מטרים | |||
| עמדה | קשר - חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ניקולאי מיכאילוביץ' קודריצקי (באוקראינית: Микола Михайлович Кудрицький; 6 באוקטובר 1962 – 16 במרץ 1994) היה כדורגלן סובייטי-אוקראיני שנולד בעיר ניקופול שבברית המועצות (כיום באוקראינה). את מרבית הקריירה עשה בקבוצת דנייפר דנייפרופטרובסק. בתחילת שנות ה-90 הגיע לישראל והיה משחקניה הבולטים של בני יהודה תל אביב, עד שנהרג בתאונת דרכים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קודריצקי החל את דרכו ככדורגלן בקבוצת קולוס ניקופול בעיר הולדתו, ובשנת 1985 עבר לקבוצת דנייפר דנייפרופטרובסק, במדיה שיחק שש שנים. בשנת 1988 זכה עם הקבוצה באליפות הליגה הסובייטית, ושנה לאחר מכן זכה עמה גם בגביע הסובייטי. בסך הכל הבקיע 29 שערי ליגה במדי הקבוצה.
לקראת פתיחת עונת 1991/1992 יצא מנג'ר בני יהודה גיורא שפיגל לאוקראינה להתרשם מהשחקן והחליט להחתימו בקבוצה. משחקו הראשון של קודריצקי בישראל התקיים ב-16 בנובמבר 1991, במשחק גביע הטוטו נגד מכבי נתניה. בעונה זו זכה עם בני יהודה בגביע הטוטו, וכבש 14 שערי ליגה.
בעונת 1992/1993 כבש 17 שערי ליגה, הגיע למעמד בכיר בקרב שחקני בני יהודה, ואף קיבל את סרט הקפטן. בשנים האלה נאבקה הקבוצה על האליפות וקודריצקי כיכב במדיה לצידם של חיים רביבו ואלון מזרחי. קודריצקי גם היה לחביב הקהל וכונה על ידי חלקם בשם "הצאר ניקולאי"[1].
בעונתו האחרונה במדי הקבוצה, עונת 1993/1994, נחשד במעורבות בלקיחת שוחד בליגה הארצית אולם לא הוגש נגדו כתב אישום. בעונה זו, לאחר עזיבתם של מרבית כוכבי הקבוצה, היה קודריצקי שחקנה המוביל של בני יהודה, ועד למותו באמצע העונה הבקיע 20 שערי ליגה.
בסך הכל הבקיע קודריצקי 51 שערי ליגה במהלך שנתיים וחצי בהן שיחק בבני יהודה, והוא נחשב לאחד השחקנים הזרים הטובים ששיחקו בישראל[2].
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 במרץ 1994 התקיים משחק ידידות בין נבחרת ישראל לבין נבחרת אוקראינה, לאחר המשחק ערכה נבחרת אוקראינה מסיבה בבית מלון עם השחקנים האוקראינים ששיחקו בליגה הישראלית וביניהם נכח באירוע גם קודריצקי. בשעה 4 לפנות בוקר, קילומטר צפונית לרעננה, איבד קודריצקי שליטה על רכבו, התנגש בגדר ההפרדה במהירות 160 קמ"ש ורכבו התהפך. קודריצקי, שלא היה חגור בחגורת בטיחות, מת במקום.
ארונו של קודריצקי הונח מספר שעות באצטדיון שכונת התקווה. כ-10,000 אוהדים עברו ליד ארונו וחלקו לו כבוד אחרון.
אביחי מליחי כתב שיר לזכרו, שבוצע בידי פיני חדד[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי קודריצקי, באתר Transfermarkt
- ניקולאי קודריצקי, באתר WorldFootball.net
- נחום דידי, ים של דמעות: 15 שנה למותו של ניקולאי קודריצקי, באתר nrg מעריב, 24 במרץ 2009
- שירלי בר דיין, בבני יהודה זוכרים את ניקולאי קודריצקי ז"ל, באתר ערוץ הספורט, 23 במרץ 2012
- רענן ברנובסקי, בני יהודה: "ניקולאי קודריצקי היה גדול הזרים בישראל", באתר וואלה, 22 במרץ 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר אפרתי, הימים הנוראים, באתר ערוץ הספורט, 28 בספטמבר 2006
- ^ אורן יוסיפוביץ, עשרים הזרים הטובים ששיחקו בכדורגל הישראלי, באתר וואלה, 18 בפברואר 2013
- ^ השיר "ניקו", בערוץ היוטיוב של פיני חדד
- כדורגלנים סובייטים
- כדורגלנים אוקראינים
- קשרי כדורגל סובייטים
- קשרי כדורגל אוקראינים
- ניקופול: כדורגלנים
- כדורגלני קריוובס
- כדורגלני דניפרו
- כדורגלני בני יהודה תל אביב
- כדורגלני נבחרת ברית המועצות
- כדורגלנים זרים בישראל
- כדורגלנים שמתו במהלך הקריירה
- הרוגי תאונות דרכים בישראל
- ספורטאים אוקראינים בישראל
- אוקראינים שנולדו ב-1962
- סובייטים שנפטרו ב-1994