אלון מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלון מזרחי
אלון מזרחי בתנועת האווירון שהפכה לסמל ההיכר
מזרחי במהלך משחק כדורגל חופים
מידע אישי
תאריך לידה 22 בנובמבר 1971 (בן 45)
מקום לידה תל אביב שבישראל
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1980–1988 בני יהודה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1988–1993
1990–1991
1993–1999
1994
1995
1995–1997
1999–2000
2000–2001
2001–2003
2003
2003–2004
2004
2004–2005
בני יהודה
הפועל תל אביב
מכבי חיפה
מכבי תל אביב
עירוני אשדוד
בני יהודה
ניס
בית"ר ירושלים
הפועל כפר סבא
מכבי אחי נצרת
הפועל באר שבע
בני יהודה
הפועל באר שבע
66 (46)
18 (4)
91 (63)
10 (1)
14 (9)
44 (31)
19 (4)
50 (21)
50 (22)
7 (1)
23 (8)
9 (0)
22 (8)
נבחרת לאומית כשחקן
1992–2001 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 37 (16)
קבוצות כמאמן
2008–2009
2013
הפועל יהוד
הפועל פתח תקווה
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אלון מזרחי (נולד ב-22 בנובמבר 1971) הוא כדורגלן עבר ישראלי. מזרחי הוא מלך השערים בכל הזמנים של הכדורגל הישראלי ומכוכבי הליגה הישראלית בשנות ה-90.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי גדל בקבוצת הנוער של בני יהודה תל אביב ועלה לקבוצה הבוגרת כשזו זכתה באליפות בשנת 1990, אם כי לא היה לו חלק משמעותי בתואר. כשלא מצא את מקומו בהרכב הקבוצה, הושאל להפועל תל אביב שעלתה בעונה הקודמת בחזרה לליגה הבכירה, ושם עשה את צעדיו הראשונים בליגה. ב-20 באפריל 1991 כבש במדי הפועל תל אביב את שערו הראשון בליגה הישראלית הבכירה, במשחק מול הפועל צפרירים חולון. בתום העונה חזר מזרחי לבני יהודה והפך לאחד החלוצים המובילים בליגה כשהוא כובש שערים רבים ומככב בקבוצה לצידם של ניקולאי קודריצקי וחיים רביבו. ב-1992 ו-1993 הוכתר פעמיים ברציפות למלך שערי הליגה.

לקראת עונת 1993/1994 נרכש מזרחי על ידי יעקב שחר והוחתם במכבי חיפה, עמה זכה באליפות כבר בעונתו הראשונה במועדון, לצידם של אייל ברקוביץ' וראובן עטר, בה הקבוצה לא הפסידה אף משחק ומזרחי הוכתר למלך שערי הליגה בפעם השלישית ברציפות, ושבר שיא אישי כאשר כבש 28 שערים בליגה באותה עונה והתקרב לשיאו של ניסים אלמליח אשר כבש 30 שערים בעונה. בעונה שאחריה הושאל מזרחי למכבי תל אביב, אך לא הצליח להתאקלם שם והושאל עונה לאחר מכן לעירוני אשדוד.

מאוחר יותר חזר מזרחי לקדנציות נוספת בבני יהודה ובמכבי חיפה, לה עזר לזכות ב-1998 בגביע המדינה ולהעפיל לרבע גמר גביע המחזיקות בעונה הבאה. באמצע העונה קיבל מזרחי הצעה מקבוצת ניס שבליגה השנייה של צרפת והתעקש לעזוב, למורת רוחם של מכבי חיפה ואוהדיה, שהאשימו אותו בנטישה באמצע מאבק חשוב. בעקבות עזיבת מזרחי, איבדה חיפה את המחץ בהתקפה וסיימה את העונה ללא תארים. מזרחי זכה להצלחה בניס ואף כבש בניצחון הגדול של נבחרת ישראל 0-5 על נבחרת אוסטריה בסוף אותה עונה (1999), אך בעונה הבאה נאלץ לעזוב את ניס עקב בעיות כלכליות של המועדון וסכסוך עם הבעלים.

מקיץ 1999 ועד לקיץ 2001 שיחק אלון מזרחי בבית"ר ירושלים, במדיה הבקיע 21 שערים ב-50 משחקים בליגה. ב-10 בספטמבר 2000 היה שותף מזרחי בזכייתה של בית"ר ב"גביע השלום", טורניר שנערך בסטדיו אולימפיקו שברומא. מזרחי הבקיע שני שערים מתוך שבעה שהבקיעה בית"ר בניצחון 0-7 נגד אלוקאס מירדן במשחק שאורכו היה מחצית אחת, 45 דקות. מזרחי היה שותף גם לניצחון נגד א. ס. רומא באותו טורניר[1]. בהמשך העונה הואשם מזרחי על ידי המאמן אלי גוטמן בהדלפות מחדר ההלבשה של בית"ר ולא שותף במשחקיה מינואר 2001 ועד לעזיבתו של גוטמן, שהוחלף על ידי ניסים בכר.

לאחר שעזב את בית"ר ירושלים שיחק מזרחי במספר קבוצות נוספות, ועד שנת 2005 שיחק במדי הפועל באר שבע. שם שבר את שיא הבקעות השערים בכל הזמנים. לפני תחילת עונת 2005/2006, בגיל 34, הודיע מזרחי על פרישה ממשחק פעיל. למרות זאת, הוא חתם בקבוצת מכבי עמישב פתח תקווה מליגה ב' ונימק את המהלך ממניעים התנדבותיים. במשחקו הראשון של מזרחי בקבוצה, מול בית"ר כפר סבא, הגיעו 1,500 צופים כדי לראותו. לאחר מספר משחקים במדי עמישב החליט מזרחי לפרוש בטענה שמיצה את הכוונה שלשמה בא מלכתחילה.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכותו של אלון מזרחי 37 הופעות במדי נבחרת ישראל, בהן כבש 16 שערים. ב-2 בדצמבר 1992 ערך את הופעות הבכורה שלו בנבחרת, במשחק מול נבחרת בולגריה באצטדיון רמת גן במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. ב-24 במרץ 1993 כבש לראשונה במדי נבחרת ישראל, צמד שערים במשחק ידידות מול נבחרת רוסיה בקריית אליעזר.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, החל מזרחי לאמן ולשחק בליגה הישראלית בכדורגל חופים. בעונת 2008/2009 חתם מזרחי בהפועל יהוד מליגה ג' והוא שימש כמאמנה עד לחודש מרץ של 2009‏[2].

בעונת 2009/2010 עבד אלון מזרחי עם שלומי ארבייטמן על שיפור ההתמצאות ברחבה ויכולת הסיום מול השער[3]. באותה עונה כבש ארבייטמן 28 שערים במדי מכבי חיפה ובכך השווה את שיאו של מזרחי מעונת 1993/1994.

במאי 2010 מונה מזרחי למאמן החלוצים של מכבי פתח תקווה. במסגרת תפקידו עבד בעיקר עם הנוער, אך לעתים גם עם חלוצי הקבוצה הבוגרת[4].

בפברואר 2011 מונה מזרחי למאמן החלוצים של קבוצת הכדורגל עירוני ניר רמת השרון. במסגרת תפקידו עבד בעיקר עם הנוער, אך לעתים גם עם חלוצי הקבוצה הבוגרת.

בנובמבר 2012 מונה מזרחי למנג'ר הפועל כפר סבא[5], אך כעבור פחות מחודשיים עזב את תפקידו בשל קשיים בהעברת הבעלות בקבוצה.

בינואר 2013 מונה מזרחי למאמן הפועל פתח תקווה[6]. מזרחי לא הצליח להוביל את הקבוצה בחזרה לליגת העל, ובתום העונה סיים את תפקידו.

ב-12 בדצמבר 2016, מונה כנציג הבעלים של בני יהודה, ברק אברמוב.[7]. מזרחי סיים את תפקידו לקראת סוף העונה.

קריירה טלוויזיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הנחה מזרחי תוכנית אירוח בטלוויזיה בשם "בסלון עם האווירון" בערוץ אגו ושיחק בטלנובלה "האלופה" בתור מאמן קבוצת הכדורגל הכוח ירושלים, ובסדרה "דני הוליווד" בתור תורם כליה אנונימי.

מזרחי שימש פרשן כדורגל בערוץ הספורט ובהמשך עבר ל-ONE שם הוא כותב טורי דעה באתר וחבר בצוות התוכנית "המנהלת" המשודרת בערוץ ONE.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי למד בבית הספר היסודי משה הס בגבעתיים, בחטיבת הביניים יוסף קלמן ברמת השרון ובתיכון עירוני י"א בתל אביב.

ב-22 בספטמבר 2008 מזרחי הצטרף למפלגת צדק חברתי ושובץ במקום החמישי ברשימת המפלגה למועצת עיריית תל אביב-יפו.

באפריל 2013 הגיש לבית המשפט בקשה להכריז עליו כפושט רגל[8].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בני יהודה
עם מכבי חיפה
עם מכבי תל אביב

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים ושיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי שיחק בתפקיד חלוץ מרכזי שעיקר מומחיותו היא הבקעת שערים. אלון מזרחי הבקיע מספר רב של שערים במהלך הקריירה שלו – יותר מכל שחקן אחר בישראל. השערים שהבקיע כוללים:

  • 16 שערים ב-37 הופעות במדי נבחרת ישראל, המעמידים אותו במקום ה-12 בטבלת מבקיעי השערים של הנבחרת בכל הזמנים.
  • מלך השערים של הנבחרת הצעירה בכל הזמנים, עם 15 שערים.

מזרחי מכונה "האווירון" בפי האוהדים על תנועת האווירון שנהג לעשות אחרי הבקעת כל שער. בניגוד להישגיו על המגרש היה מזרחי שנוי במחלוקת מחוצה לו: הוא החליף מספר רב של קבוצות במהלך הקריירה, ולא התאקלם חברתית באף אחת מהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]