גיורא שפיגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיורא שפיגל
גיורא שפיגל
מידע אישי
לידה 27 ביולי 1947 (בן 71)
פתח תקווה שבישראל
עמדה קשר
מועדוני נוער
מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1963–1972
1973–1978
1978–1979
1979
1979–1980
1980–1981
מכבי תל אביב
שטרסבורג
אולימפיק ליון
מכבי תל אביב
הכח רמת גן
בית"ר תל אביב
176 (95)
97 (23)
43 (9)
26 (2)
28 (6)
33 (9)
נבחרת לאומית כשחקן
1965–1980 ישראל 44 (18)
קבוצות כמאמן
1983–1986
1987–1988
1988–1992
1992–1998
1998–1999
1999–2000
2001–2002
הפועל פתח תקווה
מכבי תל אביב
בני יהודה
מכבי חיפה
הפועל פתח תקווה
בני יהודה
עירוני ראשון לציון
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

גיורא שפיגל (נולד ב-27 ביולי 1947 בפתח תקווה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ישראלי, חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

שפיגל (משמאל), לצידו של מרדכי שפיגלר.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגל הוא אחד השחקנים הבולטים בהיסטוריית הכדורגל הישראלי בכלל ובמכבי תל אביב בפרט. שפיגל החל לשחק כדורגל בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב (היה בין "הילדים של דובה'לה", כך כונה מאמן הילדים דב מאליס), וכבר בגיל 15 וחצי העלה אותו ג'רי בית הלוי לקבוצה הבוגרת כחלק מ"תינוקות ג'רי".

בעונת 1963/1964, בהיותו בן 16 וחודשיים בלבד, ערך הופעת בכורה מיוחדת במינה עם חמישייה מדהימה לרשת מחנה יהודה בניצחון קבוצתו 1:10 על בית"ר מחנה יהודה בסיבוב השני של גביע המדינה. שפיגל המשיך להרשים בליגה בעונתו הראשונה כאשר כבש עוד חמישה שערים בליגה ובגביע וסומן כבר בגיל 17 ככוכב העתיד של המועדון. בעונתו השנייה מספריו של שפיגל הצעיר עלו והוא סיים עם 21 שערים בכל המפעלים.

שפיגל הצליח להתעלות על החמישייה שכבש בעונה שלפני כאשר הנחית שישייה של שערים על הפועל תל מונד בגביע המדינה. הקשר המחונן המשיך לשמור על יציבות ולהציג מספרים דו ספרתיים של כיבוש שערים בכל עונה מלאה בה שיחק במדים הצהובים. במהלך הקריירה שלו במכבי תל אביב כבש שפיגל 97 שערי ליגה ועוד 26 בגביע המדינה והוא ממוקם חמישי בטבלת הכובשים הגדולים של המועדון בכל הזמנים. לשפיגל היה חלק משמעותי מאוד באחד המשחקים הגדולים והזכורים בהיסטוריה של מכבי תל אביב כאשר כבש שלושער בניצחון 0:5 על הפועל בדרבי של עונת 1969/1970.[1]

שפיגל לא רק הרשים במשחקו ובנתוניו האישיים אלא גם בכמות התארים שקטף בעשר העונות בהן שיחק במכבי תל אביב. השלל של שפיגל מסתכם בארבע אליפויות, ארבעה גביעי מדינה, כולל זכייה בדאבל של 1969/1970 ושני גביעי אסיה היסטוריים. בגביע אסיה הראשון (1968/69) היה לשפיגל חלק מרכזי עם שישה שערים בשישה משחקים כולל שלושער בניצחון 1:6 על מיסורה מהודו בחצי הגמר. בזכייה השנייה כבש שפיגל שני שערים בדרך לגמר בו זכתה מכבי תל אביב בניצחון טכני על פוליס קלאב בגדד, בשתי הזכיות שימש כקפטן.

שפיגל שיחק במכבי תל אביב עד 1972. באותה שנה סרבה הקבוצה לשחררו למספר מועדונים אירופאים אשר רצו לצרפו, ובניהם טוטנהאם האנגלית, ובשל כך התעמת שפיגל עם ראשי הקבוצה ולא יצא למסע לארצות הברית שערכה מכבי בקיץ של אותה שנה. בעקבות סירובה של מכבי לשחררו נכנס שפיגל להסגר בינלאומי למשך שנה, שבסופו עבר לקבוצה הצרפתית שטרסבורג.

שפיגל שיחק חמש עונות בצרפת בשטרסבורג ובליון, וחזר למכבי תל אביב במהלך עונת 1978/1979 בה זכה עם הקבוצה באליפות.

גיורא שפיגל פרש ממשחק פעיל בגיל 34 ופנה לקריירת אימון.

בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 היה חלק מנבחרת הנוער שזכתה בגביע אסיה לנוער ב-1964, כאשר במשחק הגמר נגד נבחרת בורמה (0:5 לישראל), שפיגל כבש שלושער. בגיל 18 ערך את הופעתו הראשונה בנבחרת ישראל.

שפיגל נמנה עם הנבחרת שהעפילה לטורניר הגמר במקסיקו 1970. הוא בישל את שערו של מרדכי שפיגלר נגד נבחרת אוסטרליה ב-1969 במשחק שקבע את העפלת נבחרת ישראל לטורניר, וכן את שערו של שפיגלר נגד נבחרת שוודיה בתיקו 1:1 במהלך הטורניר, השער היחיד של נבחרת ישראל בגביע העולמי. שפיגל הרבה לשתף פעולה במשחקי הנבחרת עם חברו מרדכי שפיגלר ושניהם זכו מהעיתונות הישראלית לכינוי "צמד השינים".

קריירת כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגל החל כמנג'ר בהפועל פתח תקווה לצד המאמן דרור בר-נור ועבד בקבוצה במשך שלוש שנים. בשנת 1987 החל לאמן את קבוצת נעוריו מכבי תל אביב וזכה עמה בגביע המדינה באותה עונה. למרות זכייה זו הייתה אווירה קשה בקבוצה בעקבות מירמור שחשו שחקני מכבי על צורת האימון והיחס ה"מתנשא" של שפיגל שגרמו להם לפי השמועות באותה תקופה לבצע "שביתה איטלקית". השחקנים לא התאמצו בחלק מהמשחקים וסירבו להישמע להוראות טקטיות של שפיגל, ואף ביימו פציעות על מנת שלא לשחק. באותה תקופה ספגה מכבי הפסדים רבים ואף את התבוסה הגדולה בתולדותיה, כשהפסידה 10:0 למכבי חיפה.

שפיגל פוטר מאימון הקבוצה בסוף העונה ועבר לאמן את בני יהודה, אותה הוביל לזכייה באליפות הראשונה בתולדותיה, בעונת 1989/1990. לאחר מכן, זכה באליפות (ללא הפסד ליגה) עם מכבי חיפה בעונת 1993/1994 ואף הגיע איתה לשלב שמינית גמר מחזיקות הגביע בו הפסידה לפארמה בפנדלים, הפסד שמנע ממנה עלייה לשלב רבע הגמר. הוא המשיך לאמן בחיפה עד לעונת 1997/1998, במהלכה פוטר לאחר תבוסה ביתית נגד הפועל כפר סבא.

לאחר מכן אימן שפיגל עונה אחת בקבוצות הפועל פתח תקווה, בני יהודה ועירוני ראשון לציון. ביוני 2007 מונה שפיגל למנהל ספורטיבי בקבוצת בית"ר ירושלים לעונת 2007/2008, בה שיתף פעולה עם חברו מימי המונדיאל, יצחק שום, שאימן את הקבוצה. באותה עונה זכתה בית"ר בדאבל. את עונת 2008/2009 פתחה בית"ר במשחקים במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, אך הובסה 5:0 במשחק הגומלין בפולין מול ויסלה קרקוב והודחה. בעקבות התבוסה התפטר שפיגל מתפקידו בבית"ר ב-10 באוגוסט 2008.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, אליעזר שפיגל, היה כדורגלן בולט בשנות ה-40 וה-50 ולאחר מכן מאמן מצליח. גיסו הוא דני בגלייבטר, כדורגלן העבר של מכבי פתח תקווה, ואחיינו הוא אייל בגלייבטר, אף הוא כדורגלן עבר במכבי פתח תקווה ובנבחרת ישראל[2].

שפיגל בוגר גימנסיה הרצליה ובעל תואר ראשון בחשבונאות. היה נשוי למרגלית (לבית צלניקר), חברתו עוד מימי הגימנסיה, עד למותה ב-2016.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב
בני יהודה תל אביב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כשההיסטוריה נכתבה: בחזרה ל-0:5 בדרבי של 1970 - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". מועדון הכדורגל מכבי תל אביב (בעברית). 28 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2017. 
  2. ^ צבי קופמן, אייל, דור שלישי במכבי פ"ת, מעריב, 5 במרץ 1980


נבחרת ישראל - מונדיאל 1970

1 ויסוקר | 2 בר | 3 בלו | 4 פרימו | 5 רוזן | 6 רוזנטל | 7 שום | 8 שפיגל | 9 פייגנבוים | 10 שפיגלר | 11 בורבה | 12 שווגר | 13 חזום | 14 רום | 15 טלבי | 16 וולך | 17 בן רימוז' | 18 רומנו | 19 שורוק | 20 קרקו | 21 המאירי | 22 נוסובסקי | מאמן: שפר

ישראלישראל