חיים רביבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים רביבו
חיים רביבו, 2004
חיים רביבו, 2004
מידע אישי
לידה 22 בפברואר 1972 (בן 50)
אשדוד שבישראל
שם מלא חיים מיכאל רביבו
גובה 1.76 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1984–1988
1988–1990
הפועל אשדוד
גדנ"ע יהודה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1990–1993
1993–1994
1994–1996
1996–2000
2000–2003
2003
2003–2004
בני יהודה
הפועל תל אביב
מכבי חיפה
סלטה ויגו
פנרבחצ'ה
גלאטסראיי
מ.ס. אשדוד
76 (20)
36 (12)
57 (43)
123 (23)
65 (29)
13 (3)
13 (6)
נבחרת לאומית כשחקן
1992–2003 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 67 (15)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

חיים רביבו (נולד ב-22 בפברואר 1972) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי במספר קבוצות מליגת העל הישראלית, וכן בליגות הבכירות של ספרד וטורקיה ובנבחרת ישראל. רביבו נכלל בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי ונבחר לאחד מחמשת הכדורגלנים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים. כיום איש עסקים ופרשן כדורגל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו החל רביבו לשחק כדורגל במחלקת הנוער של הפועל אשדוד, ובגיל 16 עבר לקבוצת הנוער גדנ"ע יהודה. בגיל 18 הפך לשחקן בוגר ושיחק במועדון בני יהודה מהליגה הבכירה במשך שלוש עונות, תחת הדרכתו של המאמן גיורא שפיגל, ולצידם של ניקולאי קודריצקי ואלון מזרחי. בעונת 1991/1992 זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו.

בשנת 1993 עבר לשחק בהפועל תל אביב, שם הפך לכוכב הקבוצה. רביבו הוביל את הפועל תל אביב עד לגמר גביע המדינה כשהוא כובש חמישה שערים במשחקי הגביע, ביניהם צמד מול הפועל חיפה ברבע הגמר. רביבו הוסיף 12 שערים בליגה וכבש בסך הכל 18 שערים בכל המסגרות, ובנוסף בישל 16 שערים והיה מלך הבישולים של הליגה בצוותא עם אייל ברקוביץ'. בתום עונת 1993/1994 היה רביבו לשחקן היחיד שנכלל בנבחרת העונה ולא השתייך לאלופה, מכבי חיפה.

בתום העונה הוחתם רביבו במכבי חיפה, ששילמה עבורו סכום שיא לאותם ימים, לאחר שראובן עטר עבר לשחק ביריבתה העירונית, הפועל חיפה. בחיפה שוב שיחק רביבו תחת הדרכתו של שפיגל, ושם שיתף פעולה עם אייל ברקוביץ', אלון חזן, רוני לוי וסרגיי קנדאורוב. בחיפה שיחק במשך שתי עונות, בשתיהן זכה בתואר מלך השערים של הליגה ובתואר כדורגלן העונה בישראל. בעונת 1994/1995 זכה עם הקבוצה בגביע המדינה, אך במשך שנתיים ברציפות הפסידה הקבוצה את תואר האליפות למכבי תל אביב.

בשנת 1996 רביבו עבר לקבוצת סלטה ויגו מהליגה הראשונה בספרד, שם כבש בסך הכל 23 שערים והגיע עם הקבוצה לרבע גמר גביע אופ"א. לאחר ארבע עונות בסלטה ויגו עבר לאחת הקבוצות הגדולות בטורקיה - פנרבחצ'ה. לאחר עונה מוצלחת ביותר בה זכה באליפות הליגה הטורקית, כבש 16 שערים ובישל 22, זכה בתואר הכדורגלן הזר הטוב ביותר בטורקיה. עונה לאחר מכן הפך רביבו לישראלי הראשון שמשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות, ואף כבש שער מול באייר לברקוזן בגרמניה[1]. במהלך עונת 2002/2003 עבר ליריבתה של פנרבחצ'ה, גלאטסראיי[2], כבש שלושער במשחק הבכורה שלו, וסיים את העונה עם שלושה שערים ב-13 הופעות.

בשנת 2003 חזר רביבו לישראל, והחל את העונה במועדון ספורט אשדוד, שבנתה באותו הקיץ קבוצת כוכבים שכללה גם את אלון חזן, יוסי אבוקסיס, אסי דומב ואילן בכר. הקבוצה לא עמדה בציפיות ולאחר 12 מחזורים בהם כבש שישה שערים והוסיף שישה בישולים, פרש רביבו ממשחק פעיל בשנת 2004 עקב פציעות חוזרות ונשנות ובשל "מיצוי", לדבריו[3][4].

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט 1992 ערך רביבו את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת איי פארו. לאחר מכן שיחק עם הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1994 ואת שער הבכורה שלו בנבחרת כבש במסגרת מוקדמות יורו 1996, במשחק מול נבחרת פולין.

לאחר ששיחק עם הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 1998, הגיע הטורניר המוצלח ביותר של רביבו, עת כבש ארבעה שערים במסגרת מוקדמות יורו 2000, כולל שער בניצחון 5–0 על נבחרת אוסטריה, שתרם להעפלתה של הנבחרת למשחקי הפלייאוף מול נבחרת דנמרק. במשחק הראשון במסגרת הפלייאוף ניצחה דנמרק 0–5 ורביבו הורחק בכרטיס אדום.

רביבו שיחק עם הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2002 ואת הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב-11 באוקטובר 2003, במשחק מול נבחרת צרפת במסגרת מוקדמות יורו 2004. בסך הכל רשם במדי הנבחרת 67 הופעות, בהן כבש 15 שערים.

מחוץ למגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביבו נולד, גדל והתחנך באשדוד. בן בכור במשפחה בת חמישה ילדים יוצאת מרוקו. אחיו הצעירים הם הכדורגלנים דוד רביבו ושי רביבו. מאז 1995 נשוי למעצבת התכשיטים שגית רביבו[5], ולהם חמישה ילדים - כשאחד מהם הוא כדורגלן נבחרת הנוער של ישראל עד גיל 19, רוי רביבו.[6]

בשנת 2001 ניסה רביבו לנצל את המוניטין שרכש והצטרף כשותף למסעדה בהרצליה פיתוח בשם "רביבו רשת שווארמה טורקית", עם חזרתו לישראל בשנת 2003 החליט לסגור את המסעדה.

לאחר הפרישה עסק בנדל"ן באשדוד, היה שותף בהקמת קניון סטאר סנטר בעיר, ואחד מבעליה של מ.ס. אשדוד יחד עם חברו ג'קי בן-זקן.

בשנת 2006 השתתף רביבו בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", יחד עם אנה ארונוב, וזכה במקום השני. בשנה זו שיחק גם במשחק רעים מול נבחרתה של אנדלוסיה, מטעם מרכז פרס לשלום.

ב-17 באפריל 2008, לאחר התפטרותו של מאמן אשדוד, אלון חזן, אימן רביבו את הקבוצה למשך שני מחזורים, עד הגעתו של יוסי מזרחי למ.ס אשדוד[7].

ביוני 2008 הודיע רביבו כי הוא עוזב את הארץ ללוס אנג'לס יחד עם אשתו, שגית, ושלושת ילדיהם כדי לפתח את עסק התכשיטים של אשתו[8]. לאחר שבוע נטען על ידי כלי תקשורת[9] כי הסיבה לעזיבתו של רביבו היא הסתבכות עם העולם התחתון ואיומים עליו. רביבו הכחיש זאת. בהמשך נטען[10] כי בורר בעולם התחתון הטיל על רביבו "עונש הגליה" מישראל. בראיון שערך עם כתבת ערוץ 10 אופירה אסייג בפברואר 2009, הכחיש רביבו את כל הטענות האלה. בשנת 2010 שב רביבו עם משפחתו לישראל[11]. רביבו מתגורר עם משפחתו בשכונת נאות אפקה בתל אביב.

בשנת 2012 הצטרף רביבו לחבר השופטים של העונה השנייה של התוכנית, "אייל גולן קורא לך", המשודרת ב"ערוץ 24" לצידם של אייל גולן, עדי לאון, יוסי גיספן וירון אילן.

ב-21 ביוני 2012 החליף את עודד מכנס בתפקיד יו"ר ארגון שחקני הכדורגל בישראל[12].

ב-4 ביולי 2013 מונה על ידי אלי טביב, בעלי בית"ר ירושלים, לשמש כנציגו בקבוצה. ב-1 בדצמבר 2013 עזב את תפקידו בעקבות ביקורת על התנהלותו[13].

משנת 2016 משמש רביבו פרשן במשחקי הליגה הספרדית המשודרים בערוץ ONE.

הרשעה בפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2019 המליצה המשטרה להגיש נגד רביבו כתב אישום באשמת מתן שוחד בתיק 1803[14]. ב-9 באוגוסט 2021 הוגש נגדו כתב אישום באשמת מתן שוחד[15]. בינואר 2022 הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות והורשע בסיוע להפרת אמונים. לפי ההסדר, הוא ירצה ארבעה חודשי שירות וישלם 20 אלף שקל קנס[16][17].

פרשת "משחקי חברה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2022 חיים רביבו נחקר באזהרה בחשד שביצע עבירות מין במסגרת פרשת משחקי חברה. השלמות החקירה התבקשו בעקבות תלונות חדשות בפרשה על ידי שתי נשים וכמה ממקורביו של הזמר איל גולן נחקרו באזהרה, בהם רביבו, אשר הכחיש בחקירה את החשדות נגדו[18].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני יהודה תל אביב
מכבי חיפה
פנרבחצ'ה
תארים אישיים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים רביבו, אורי שרצקי, רביבו, הוצאת גלורי, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים רביבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליגת האלופות: רביבו כבש, פנרבחצ'ה הפסידה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2001
  2. ^ משה גוזגל, טורקיה: חיים רביבו עובר לגלאטסראיי, באתר ynet, 16 בינואר 2003
  3. ^ תומר גנור, רביבו: "אני פורש מכדורגל באהבה", באתר ynet, 31 במרץ 2004
  4. ^ אורי סלעי, סוף המשחק. ראיון פרישה עם חיים רביבו, באתר ynet, 2 באפריל 2004
  5. ^ יואב מאיר, ‏"לא היה לי צורך בדוגמנית או במאפר": שגית רביבו משיקה קולקציה בכיכובה, באתר ישראל היום, 29 ביוני 2022
  6. ^ רענן ברנובסקי‏, "ווינרים אמיתיים": הורי נבחרת הנוער מתגאים בהישג ההיסטורי, באתר וואלה!‏, 3 ביולי 2022
  7. ^ אופירה אסייג, ‏חיים רביבו יאמן את מ.ס. אשדוד עד תום העונה, באתר ONE‏, 17 באפריל 2008
  8. ^ אופירה אסייג, חיים רביבו עוזב את ישראל ועובר ללוס אנג'לס, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 ביולי 2008
  9. ^ אלי סניור, ידיעות אחרונות, חיים רביבו עוזב את הארץ בעקבות איומים עליו, באתר ynet, 6 ביולי 2008
  10. ^ אמיר זוהר, רביבו עוזב את ישראל בגלל "עונש הגליה" של בורר בעולם התחתון, באתר הארץ, 11 ביולי 2008
  11. ^ יניב טוכמן, רביבו חזר לישראל, באתר nrg‏, 5 במרץ 2010
  12. ^ ‏משה שיינמן, חיים רביבו הוצג כיו"ר ארגון השחקנים, באתר ynet, 21 ביוני 2012
  13. ^ צנציפר, בן שימול, חיים רביבו סיים את תפקידו בבית"ר ירושלים, באתר ynet, 1 בדצמבר 2013
  14. ^ אבי אשכנזי‏, פרשת ביטן: המלצה לאישום בשוחד נגד כדורגלן העבר חיים רביבו, באתר וואלה!‏, 7 במרץ 2019
  15. ^ כתב האישום
  16. ^ גלעד מורג, הסדר מקל לחיים רביבו בפרשת שחיתות: לא יורשע בשוחד - וירצה עבודות שירות, באתר ynet, 18 בינואר 2022
  17. ^ יעל פרידסון‏, לאחר שהורשע: חיים רביבו ירצה ארבעה חודשי עבודות שירות, באתר וואלה!‏, 8 במרץ 2022
  18. ^ יהושע (ג'וש) בריינר ורן שמעוני, חיים רביבו נחקר במשטרה בחשד שביצע עבירות מין כחלק מפרשת משחקי חברה, באתר הארץ, 3 באפריל 2022