ניקולא פלאמל
 | |
| לידה |
1330 פונטואז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1418 (בגיל 88 בערך) פריז, ממלכת צרפת |
| ענף מדעי | אלכימיה |
| מקום מגורים | צרפת |
| בן או בת זוג |
פרנל פלאמל |
  | |
ניקולא פלאמל (בצרפתית: Nicholas או Nicolas Flamel; 1330 או 1340-1418) היה אלכימאי צרפתי שחי במאה ה-14 בפריז.
על פי האגדה, פלאמל היה גדול האלכימאים של אירופה והאדם היחיד שהצליח להשיג את שני היעדים של האלכימיה: יצירת אבן החכמים ההופכת עופרת לזהב, ורקיחת שיקוי חיי הנצח אשר באמצעותו הוא ואשתו פרנל חיים חיי נצח.
אגדת פלאמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי האגדה בצעירותו היה ניקולא פלמל פקיד. וקנה פעם ספר עתיק שכריכתו מוזהבת. בספר היו 3 חלקים בני 7 דפים ועל כל דף שביעי (הראשון בכל חלק) היו מצוירות תמונות וסמלים בלתי ידועים.
- דף ראשון חלק ראשון: ציור עלמה הנבלעת על ידי נחשים
- דף ראשון חלק שני: נחש מוקע על צלב
- דף ראשון חלק שלישי: מדבר שנחלים נשפכים אליו ומהם יוצאים נחשים.
על הדף הראשון הייתה כתובת מוזהבת "אברהם היהודי: לוי, אסטרונום ופילוסוף. אל העם היהודי אשר בגלות צרפת מפני זעם האלוהים. שלום בשם אלוהי ישראל". על פי האגדה הספר נפתח בנבואות נחמה לעם היהודי ומסתיים בהנחיות לטרנסמוטציה של מתכות (הפיכת מתכת אחת לאחרת ובפרט לזהב). המחבר מסביר כי הוא מגלה את הסוד לעמו כדי להקל על היהודים את תשלום המיסים. ניקולא פלאמל ניסה במשך 21 שנים לפענח את הסמלים בהדרכתו של המלומד אנסלם אך ללא הצלחה. לאחר אכזבה זו נסע פלאמל למנזר בספרד להיפגש עם כומר, יהודי מומר, שיוכל לפענח את הסוד. נסיעה זו הייתה לשווא אך בדרכו פגש במלומד יהודי בבולון שפתר את החידה ונסע עם ניקולא פלאמל לפריז אך מת בדרך לשם. הידיעות שהספיק פלמל להוציא מהיהודי אפשרו לו, מקץ 3 שנות עבודה נוספות, להכין את החומר שהפך חצי ליטרא כספית לכסף טהור ואחר כך לזהב. פלאמל חזר על המעשה שלוש פעמים, התעשר ותרם מהונו להקמת בתי חולים וכנסיות. פלאמל מסר את החומר לקרוב של אשתו והלה הוריש אותו לנכדו. הנכד הראה את אבן החכמים למלך לואי ה-13, הפך לעיניו מתכת זולה לזהב אך כשדרש המלך עוד זהב נכשל האלכימאי ונתלה בפקודת המלך על גרדום מוזהב.[1]
אתרי פלאמל בפריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביתו שבפריז נבנה בשנת 1407 ועומד על תילו עד ימינו ברחוב דה מוטמורנסי (rue de Montmorency) מספר 51. כיום המבנה משמש כמסעדה. זהו המבנה השני בעתיקותו העומד על תילו בעיר. קברו הריק של פלאמל מצוי במוזה דה קלוני בפריז. ההיסטוריונים מניחים שהקבר נשדד על מנת למצוא בו רמזים לסודות האלכימיה ולכן הוא ריק, לחלופין נטען כי קברו ריק משום שפלאמל עודנו בין החיים.
אזכורים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלאמל מוזכר בספרו של ויקטור הוגו, "הגיבן מנוטרדאם" בפרקים 20 ו-44 של הספר.
- בספרה של ג'יי קיי רולינג, "הארי פוטר ואבן החכמים", מוזכר פלאמל כמגלה אבן החכמים, וכחבר קרוב של אלבוס דמבלדור, אולם איננו משחק תפקיד פעיל בספר.
- בספר "צופן דה וינצ'י" מאת דן בראון, הוא מוזכר כאחד מראשי הארגון "מסדר ציון".
- בסדרת הספרים "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" מאת מייקל סקוט, מוזכר כמורה הדרך של הדמויות הראשיות בסיפור.
- בסרט חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד ניקולא מופיע כדמות פעילה בסרט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולא פלאמל
- הסבר הסמלים האלכימיים המופעים על קברו של פלאמל
- סטפן ליט, הארי פוטר, אברהם היהודי ואבן החכמים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 11.03.2018
- מידע על ניקולא פלאמל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המקור: ספר המתכות, פרקים בתולדות הכימיה, פרופ' י. קלוגאי, הוצאת דני מס, 1960. לאגדה קיימות גרסאות נוספות לרבות כאלו המרחיבות את פעולת אבן החכמים של פלאמל גם לחיי נצח