נמס בגשם (סרט)
חן יאני כ"אנה" בסרט נמס בגשם | |
בימוי | דורון ערן |
---|---|
הופק בידי | דורון ערן, משה אדרי, לאון אדרי, בילי בן משה, מיקי דותן |
תסריט | בילי בן משה |
עריכה | רעות האן |
שחקנים ראשיים | חן יאני, לימור גולדשטיין, עמי ויינברג |
מוזיקה | דני רייכנטל, מייקל הרפז |
צילום | דניאל קדם |
מדינה | ישראל |
חברה מפיצה | דורון ערן |
הקרנת בכורה | 12 בינואר 2012 |
משך הקרנה | 86 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה | סרט להט"בי, סרט דרמה |
תקציב | 1,200,000 |
הכנסות | 224,200[1] |
פרסים | פרס מיוחד להופעה פורצת דרך לחן יאני מטעם הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, פרס אהוב הקהל בפסטיבל הסרטים היהודי של בוסטון, 2012. פרס הקהל לסרט הסיפורי הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הלהט"ב ImageOut רוצ'סטר, אוקטובר 2012. פרס אהוב הקהל בשלום אירופה IFF, צרפת 2012. פרס הסרט הטוב בפסטיבל הסרטים הישראלי Au fil(m) du temps- IMAJ, בלגיה 2011. |
דף הסרט ב־IMDb | |
נמס בגשם הוא סרט עלילתי ישראלי העוסק בהורות לילדה טרנסג'נדרית (אשר נולדה בגוף זכרי), שעוברת בהמשך ניתוח לשינוי מין. את הסרט כתבה בילי בן משה וביים בן זוגה דורון ערן, השניים החליטו על צילומו של הסרט בעקבות הרצח בברנוער בתל אביב בשנת 2009.
שם הסרט הוא כשמו של השיר נמס בגשם, המתאר התייחסות של דחייה קשה כלפי נוער להט"בי.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישה מגוללת את סיפור עזיבתה והיעלמותה של בתה הטרנסג'נדרית מהבית (אותה היא מכירה בתור "בנה"), בפני חוקר פרטי. היא מעלה את תהיותיה על מהי הורות טובה. הסיפור נקטע לפרקים, להצגת האירועים שהובילו לעזיבתו של "הבן", אסף שפירא. אסף, נערה מתבגרת, רבה עם אביה, שלמה, בטרם יציאה לבילוי. האב מתעקש לראות את תוכן תרמילה, ולאחר שנתקל בסירוב, הוא פוגע ביצירותיה ובציוריה ומשליכן ברחבי החדר. מאחורי אחד הציורים מתגלים בגדי נשים מוסתרים. הנערה בורחת עם חבריה לבילוי, בעוד הוריה מגלים בגדים נוספים בבית ומתלבטים כיצד להתמודד עם הגילוי. האב מחליט לא להכניס את "בנו" הביתה, בשובו מהבילוי ולתת לה לחזור רק בחלוף מספר ימים, כשתבין שאין לה ברירה אלא "להתיישר" ולחיות על פי מינה הביולוגי. האם, גליה, חוששת שהדבר יוביל לעזיבתו של "הבן", לעד ובסערת הוויכוח היא נוטשת את הבית, באותו ערב. בשובה מהבילוי, אסף נותרת מחוץ לדלת בגשם זלעפות, תוך שהיא זועקת לאמה שתפתח, בעוד אביה יושב במטבח, שומע את הזעקות ולא משיב.
מסיפורה של גליה עולה שהאב, שחלה בסרטן זמן קצר לאחר עזיבת בתו, נמצא על ערש דווי. היא מבקשת מהחוקר לאתר את מי שהיא מכירה בתור הבן שמעולם לא שב הביתה, ושלפי דברי אחד מחבריו עזב לאוסטרליה - ולספר לו על מצבו של אביו. החוקר מאתר את שימי, חבר הילדות, במועדון גייז תל אביבי בו נערכות הופעות דראג, וזה מגלה לו שהמופיעה על הבמה היא אסף, שעברה ניתוח לשינוי מין ועתה היא נושאת את השם אנה. החוקר משוחח לאחר ההופעה עם אנה, שמסרבת לסלוח להוריה, ומספר לה על מצבו של אביה. לאם מספר החוקר כי איתר את בנה ושהוא חי בתל אביב, אך הוא סבור שיש לתת לו זמן לעכל את הידיעה, והיה ואסף לא ייצור קשר בעצמו, תוכל האם לשוב וליזום את המפגש. למחרת מגיעה אנה לבית החולים בו שוהה שלמה ומציגה את עצמה כאחות פרטית מטעם חברת הביטוח. כך מגיעה אנה מדי יום ומטפלת באביה, תוך כדי שהיא מתוודעת אליו מחדש. שיחותיהם עוסקות ביחסיו של שלמה עם אביו, במשפחתו ובתפיסתו את החיים כגורל או כנתיב של בחירות.
איציק, דודהּ של אנה, מגיע מחו"ל לבקר את אחיו החולה ומחזר אחרי אנה, שדוחה את חיזוריו הנמרצים והבוטים. באחד מהמפגשים האקראיים בבית החולים עם אמה, היא מביטה בעיניה של אנה ומזהה לתדהמתה כי מדובר ב"בנה". היא שבה לחוקר ודורשת לראות את בתה. האם והחוקר מגיעים למועדון, וגליה צופה באנה שרה על הבמה. בשובה הביתה נכנסת האם לחדר הנטוש של בתה וזורעת בו הרס, תוך כדי מירור בבכי לאיציק. בלילה מגיע איציק לביתה של אנה ותוקף אותה פיזית ומינית, תוך כדי שהוא מאשים אותה במצב של אביה, דורש ממנה שלא להתקרב עוד לאביה ושתשוב להיות אסף, עד שלבסוף היא מצליחה לסלקו. למחרת שבה אנה לבית החולים כשהאם והדוד מנסים להחליפה בטיפול ולהרחיקה מאביה.
גליה נפגשת עם אנה מספר פעמים נוספות ומתחילה בתהליך קבלה של בתה כאישה. תחילה היא באה למקום עבודתה של אנה בבקשה שלא תחשוף בפני שלמה את האמת, ושם היא עדה לגילויי טרנספוביה כלפי בתה. בפעם השנייה היא מגיעה לביתה של אנה, שם היא מבקשת להכיר אותה מחדש וזוכה לשמוע כיצד חוותה בתה, את הנטישה ואת ילדותה.
שלמה מבקש מאנה לצאת עמה מבית החולים ולצפות בשקיעה. הם יושבים על ספסל, שם שואל שלמה את אנה האם היא מאושרת והאם טוב לה, ובכך רומז כי הוא יודע שמדובר בבתו האובדת.
בסיום נראית המשפחה בניחום אבלים על האב, במהלכו עו"ד שמטפל בענייני הירושה, אומר לגליה כי שלמה דאג להסדיר את הנושא מראש, וכי הוא שינה לפני שלוש שנים את צוואתו כך שתכלול גם את אנה. כך מגלה גליה לראשונה ששלמה ידע את האמת על אנה. ברקע נראית אנה כשהיא שבה לראשונה מאז עזיבתה את הבית לחדרה, שם היא מוצאת חפצים ותכשיטים שהחביאה בילדותה, אחר כך נשכבת בתנוחת עובר במיטתה וגליה באה ושוכבת לצידה, במה שנראה כתחילתו של פיוס משפחתי.
פרסים ופרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אהוב הקהל בפסטיבל הסרטים היהודי של בוסטון, 2012.
- פרס הקהל לסרט הסיפורי הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הלהט"ב ImageOut רוצ'סטר, אוקטובר 2012.
- פרס אהוב הקהל בשלום אירופה IFF, צרפת 2012.
- פרס הסרט הטוב בפסטיבל הסרטים הישראלי Au fil(m) du temps- IMAJ, בלגיה 2011.
- פרס מיוחד להופעה פורצת דרך לחן יאני על תפקידה ב"נמס בגשם" מטעם הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.
- חן יאני הייתה מועמדת לפרס אופיר לשנת 2011 לשחקנית הראשית הטובה ביותר.
הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע יוקרתיים ברחבי העולם כדוגמת: מונטריאול, מונפלייה, טורינו ועשרות פסטיבלים נוספים. כמו כן, פתח את "פסטיבל הקולנוע הגאה" ב-2011 ואת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בשטרסבורג.
צוות שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חן יאני - אסף שפירא/אנה
- לימור גולדשטיין - גליה שפירא, אמו של אסף/אנה
- עמי ויינברג - שלמה שפירא, אביו של אסף/אנה
- אייל רוזלס - איתן, החוקר הפרטי
- עודד לאופולד - איציק, הדוד של אנה
- שי קדימי - שימי, חבר ילדות של אנה, מתקשה ביציאה מהארון למול אמא שלו
- חנן סוויסה - מוטי, חבר ילדות נוסף של אנה, בן זוגו של שימי
- שושה גורן - אמא של שימי, משמשת כאם בפועל לשלושת החברים
- יונתן ברק - עוזרו של החוקר הפרטי
- ארנון צדוק - חיים, שותף עסקי של שלמה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נמס בגשם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "נמס בגשם", באתר AllMovie (באנגלית)
- "נמס בגשם", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "נמס בגשם", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "נמס בגשם", באתר אידיבי
- "נמס בגשם", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "נמס בגשם", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- נמס בגשם באתר Go2Films
- הסרט באתר אישים
- דני זאק, הטרנסג'נדרית הזו היא יאני: חן יאני על תפקידה בסרט "נמס בגשם", באתר מאקו, 9 בינואר 2012
- שמוליק דובדבני, "נמס בגשם": כמו שיעור חברה, באתר ynet, 15 בינואר 2012
- יאיר פרי, ימיס אתכם: למה אתם צריכים לרוץ לראות את "נמס בגשם"?, באתר מאקו, 16 בינואר 2012
- מרט פרחומובסקי, "נמס בגשם": בי-מובי רציני ומעט מלאכותי על טרנסג'נדר, באתר וואלה, 17 בינואר 2012
- שגיא בן נון, לאהוב בלי תנאים: על הסרט "נמס בגשם", באתר nrg, 5 ביוני 2011
- קרן נתנזון, חן יאני: "מקווה שהורים של הומואים יצפו בסרט", באתר ynet, 13 ביוני 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתן שירם, דרוש קהל: אכזבה מהכנסות הסרטים הישראליים ב-2012, באתר גלובס, 8 בפברואר 2013