נמרוד ברקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השגריר נמרוד ברקן נואם בכינוס הוועידה הכללית ה-37 של אונסק"ו, 7 בנובמבר 2013

נמרוד ברקן (נולד ב-1 בדצמבר 1952) הוא דיפלומט בשירות החוץ הישראלי ושגריר ישראל בקנדה. כיהן בעבר בשורת תפקידים בכירים במשרד החוץ, בהם שגריר ישראל לאונסק"ו והשגריר הראשון של ישראל ל-OECD וראש המרכז למחקר מדיני.

בשירות החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום שירותו הצבאי, הצטרף בשנת 1977 לקורס הצוערים של משרד החוץ. מילא מגוון תפקידים בנציגויות ישראל בעולם, בהם קונסול בקונסוליה הכללית של ישראל בפילדלפיה (1982-1985), יועץ מדיני בשגרירות ישראל בקהיר (1985-1987), ציר הסברה בשגרירות ישראל בוושינגטון (1992-1995) וקונסול כללי של ישראל בסן פרנסיסקו (1995-1997).

במטה משרד החוץ בירושלים שימש בין היתר כסגן מנהל לשכת שר החוץ ויועץ למשרד הביטחון לנושאי הקונגרס האמריקאי, מנהל מחלקת מצרים ומנהל המחלקה לבקרת נשק וביטחון אזורי. היה מנהל המחלקה לנושאים פלסטינים וחבר צוות המשא ומתן הישראלי לשיחות השלום עם הרשות הפלסטינית בקמפ דייוויד (1999-2000). מאוחר יותר שימש כיועץ מדיני למנכ"ל משרד החוץ (2001-2002) וכראש חטיבת תפוצות ודתות (2002-2006). בין השנים 20062010 כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ וראש המרכז למחקר מדיני, גוף המודיעין וההערכה של משרד החוץ. בתקופתו עבר המרכז רפורמה ארגונית מקיפה. בנוסף כיהן כמרצה ליחסים בינלאומיים במכללה לביטחון לאומי ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2010 מונה לתפקיד שגריר ישראל לאונסק"ו (ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם) ולשגריר הישראלי הראשון ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), שמושבו בפריז. בתקופת כהונתו החליטה האספה הכללית של אונסק"ו לקבל את "מדינת פלסטין" כחברה מלאה בארגון, אף שהאו"ם טרם הכיר בה כמדינה. בתגובה הפסיקו ארצות הברית וישראל להעביר מימון לארגון, מהלך שהוביל לשלילת זכות ההצבעה שלהן באונסק"ו. בראיון לתקשורת הסביר ברקן, כי ישראל "מתנגדת לפוליטיזציה של אונסק"ו ושל כל גוף בינלאומי שהוא, בצירופה של מדינה שאינה קיימת, דוגמת פלסטין".[1]

בשנים 20142016 היה עמית מחקר במכון טרומן של האוניברסיטה העברית. במקביל, כיהן כשגריר ושליח מיוחד של ישראל לוועדה השלישית של העצרת הכללית של האו"ם, העוסקת בנושאים חברתיים, הומניטריים ותרבותיים.

בינואר 2016 אישרה הממשלה את מינויו כשגריר ישראל בקנדה[2] ובדצמבר 2016 החל לכהן בתפקיד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקן נשוי ואב לשתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עקב הפסקת המימון: אונסק"ו השעתה את זכות ההצבעה של ישראל, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2013
  2. ^ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016