המרכז למחקר מדיני
| ”ודרשת וחקרת ושאלת היטב” ( דברים, פרק יג, פסוק טו) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| משרד אחראי | משרד החוץ |
| תאריך הקמה |
1974 |
| עובדים | עשרות |
| האתר הרשמי | |
  | |
המרכז למחקר מדיני (בראשי תיבות: ממ"ד) הוא גוף האחראי על הערכת מודיעין של משרד החוץ בישראל. המרכז אחראי על לימוד וניתוח מגמות ותהליכים במזרח התיכון ועיבוד החומר לצורכי יחידות המשרד בישראל ולנציגויותיו בחו"ל. המרכז מהווה חלק מקהילת המודיעין הישראלית.
היסטוריה של המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1950 הוקם אגף החקר במשרד החוץ במטרה "לעסוק בחקר מדיני וכלכלי הקשור במכלול יחסי החוץ של ישראל". עד 1951 עסק המרכז גם בנושאי מודיעין. ב-1952 הפך האגף ל"מחלקה לחקר מדיני"[1].
בשנת 1963 המליצה ועדת ידין-שרף לחזק את המחלקה, המלצה זו לא התבצעה[2].
בשנת 1974 המליצה ועדת אגרנט להפוך את המחלקה ליחידה עצמאית המסוגלת לתת הערכות מדיניות-ביטחוניות המקבילות להערכות חטיבת המחקר של אמ"ן. בעקבות ההמלצה הפכה המחלקה ל"מרכז למחקר ולתכנון מדיני" ולחברה בקהילת המודיעין הישראלית.
בשנת 1977 הוחלט שהתכנון המדיני יתבצע על ידי גוף אחר במשרד החוץ. בעקבות כך הפך המרכז ל"המרכז למחקר מדיני".
בשנת 2004 המליצה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להקצות אמצעים לתפקוד אפקטיבי של המרכז, או לחלופין לוותר עליו כגורם התורם לגיבוש הערכת מודיעין לאומית.
בשנת 2007 המליצו ועדת וינוגרד וועדת שחק על הגדלת כוח האדם ושיתוף המרכז במידע מסווג של קהילת המודיעין[3].
תפקידי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו התמקד המרכז במזרח התיכון על גורמיו ומרכיביו השונים. כיום הוא עוסק גם בהיבטים בינלאומיים גלובליים.
המרכז אחראי על עדכון שוטף של הנהלת משרד החוץ בסוגיות המזרח התיכון, בלימוד וניתוח המגמות והתהליכים הפוקדים את האזור ובעיבוד החומר לצורכי יחידות המשרד בישראל ולהזנת נציגויותיו מחוץ לישראל.
המרכז כפוף למנכ"ל משרד החוץ, וראש המרכז הוא פקיד במעמד של סמנכ"ל.
הממ"ד שותף להצגת המודיעין השנתית בקבינט המדיני-ביטחוני בה הוא מציג את עיקרי תמונת המצב בזירה הבינלאומית ובנושאי המזרח התיכון.
הערכות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המרכז העריך נכון כי המשטר הסורי לא יתמוטט בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה[4]
- המרכז התריע על עימות אפשרי לפני מבצע צוק איתן
- המרכז לא העריך נכון את הצלחתו של דאעש
מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז כולל עשרות חוקרים ודיפלומטים. המרכז מורכב מארבע יחידות:
- חטיבת המזרח התיכון
- החטיבה הבינלאומית
- בינ"ל 1: ארצות הברית, אירופה
- בינ"ל 2: רוסיה, אסיה
- המחלקה להיבטים כלכליים ואסטרטגיים
- המחלקה לאיסוף וניתוב (אית"ן)
ראשי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין ראשי הארגון ניתן למנות את:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יהושע רביב | 1974-1977 | |
| משה ששון | 1977-1978 | לימים שגריר ישראל במצרים |
| פנחס נתן אליאב | 1979-1982 | |
| יצחק אורון | 1982-1985 | |
| אריה לוין | 1985-1988 | |
| דוד אפק | ? | |
| יהוידע חיים | 2000-2002 | לימים שגריר ישראל בסין |
| הרי קני-טל | 2003-2006 | |
| נמרוד ברקן | 2006-2010 | לימים שגריר הישראלי הראשון ל-OECD, ושגריר ישראל בקנדה |
| דוד ולצר | 2010-2012 | לימים שגריר ישראל באיחוד האירופי ובנאט"ו |
| בני דגן | 2012-2017 | לימים שגריר ישראל בדנמרק |
| דוד עקוב | 2017-2021 | |
| רחל פיינמסר | 2021-הווה | האישה הראשונה בתפקיד ראש הממ"ד |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז למחקר מדיני- המרכז למחקר מדיני באתר משרד החוץ
- הכירו את גוף המודיעין שנשאר בצל באתר ynet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המרכז למחקר מדיני באתר משרד החוץ, גרסה שמורה מ-9 בספטמבר 2003
- ^
אמיר אורן, המגילות הגנוזות של המודיעין, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
- ^ רועי נחמיאס, שואפים לקריירה במשרד החוץ? הנה הצ'אנס, באתר ynet, 12 בדצמבר 2007
- ^ רועי קייס, הכירו את גוף המודיעין שנשאר בצל, באתר ynet, 13 ביולי 2016
| קהילת המודיעין הישראלית | ||
|---|---|---|
| יחידות מודיעין בצה"ל | אגף המודיעין • חיל המודיעין • חיל האיסוף הקרבי • להק המודיעין • מספן המודיעין • מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים | |
| משרד ראש הממשלה | המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי | |
| משרד החוץ | המרכז למחקר מדיני | |
| משטרת ישראל | אגף המודיעין במשטרת ישראל | |
| ארגונים לשעבר | נתיב (לשכת הקשר) • הלשכה לקשרי מדע • ש"י | |
| ארגונים נוספים | משרד המודיעין • ועדת ראשי השירותים • המרכז למורשת המודיעין | |