נעם אליעז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרופסור נעם אליעז

נעם אליעז (נולד ב־18 ביוני 1970) הוא פרופסור מן המניין ומייסד המחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב. החל מפברואר 2019 הוא גם פרופסור מן המניין נלווה (Adjunct Professor) באוניברסיטת Vellore Institute of Technology (VIT) (אנ') שבמדינת טאמיל נאדו בדרום הודו. חבר האקדמיה הצעירה הישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעם הוא דור שמיני בישראל, מצאצאי הרב גבריאל שטטישקלובר, שנמנה עם תלמידי הגאון מווילנה (הגר"א) האשכנזים הפרושים, אשר עלו לארץ ישראל בשנת תקס"ח 1808.[1] הוא בנם של מאירה שלום אליעז ומרדכי יעקובוביץ' [לשעבר, דובר חברת 'מקורות - חברת המים הלאומית']. נשוי לבילי (בלהה) גדות, בתם של שושנה ויעקב גדות, לשעבר, סמנכ"ל בחברת אלביט מערכות. לבילי ולנעם 3 צאצאים.

נעם גדל ברמת גן. הוא הוקפץ על כיתה א', למד בבית הספר היסודי יהל"ם, ולאחר מכן בבית-הספר התיכון בליך. בשנת 1991 סיים תואר ראשון בהנדסת חומרים בהצטיינות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרת העתודה האקדמית. לאחר מכן הוא שירת במעבדה המטלורגית ביחידת הנדסה ובחינה 230 (יה"ב 230) של חיל-האוויר. שם הוא היה מהמובילים של פרויקט יישום פרוגרפיה לניטור בלאי במסוקים ושל פרויקט חקר כשל מנועי F-16, אשר נבחרו בשנת 2010 כבעלי ההשפעה השנייה והשלישית בחשיבותה, בהתאמה, מבין כל הפרויקטים ההנדסיים שבוצעו בתחום חומרים בחיל-האוויר ב-60 שנות פעילותו.

בשנת 1995 השתחרר נעם מצה"ל לצורך ביצוע דוקטורט במסלול ישיר במחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1998 הוא סיים תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות, ובשנת 1999 תואר שלישי בהנדסת חומרים בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו (בנושא 'אינטראקציית מימן עם חומרים אמורפיים וקווזי-גבישיים') זיכתה אותו במספר פרסים, לרבות מלגת אשכול לתשתיות מדעיות של משרד המדע ופרס הרקטור של אוניברסיטת בן-גוריון.

בין השנים 1999 ו- 2001 ביצע נעם בתר-דוקטורט, כעמית של קרנות פולברייט ורוטשילד היוקרתיות, במחלקה למדע והנדסה של חומרים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארצות הברית. הוא מהנדס החומרים הראשון אי-פעם שזכה בו-זמנית במלגות בתר-דוקטורט משתי קרנות אלה.

באוקטובר 2001 הוא הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב, תחילה בהנדסה מכנית, ומאז אוגוסט 2013 במחלקה למדע והנדסה של חומרים,[2] אותה ייסד.

פרופ' אליעז כיהן כיו"ר וכחבר של ועדות רבות וארגן כנסים רבים, לדוגמה: יו"ר הפורום הישראלי לקורוזיה NACE Israel (2003-5), ראש ועדה TEG 186X של NACE International (2012-4), ראש ועדה מרכזית מס' 300 לתקני כימיה במכון התקנים הישראלי (2008-11), חבר במועצה האקדמית של עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה בירושלים (2010-7), ועוד. בינואר 2017 הוא מונה על-ידי שר המדע והטכנולוגיה כחבר מועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF). במארס 2017 הוא מונה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כחבר ועדת המעקב לדו"ח מצב המדע בישראל (2016).[3][4] במאי 2018 הוא מונה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כחבר הוועדה האמונה על חיבור הדו"ח התלת-שנתי השלישי למצב המדע בישראל (2019). ביוני 2018 הוא מונה כחבר ועדת תקינה בינלאומית ASTM WK62946 המחברת תקן תכן לייצור מתוסף (Additive Manufacturing) בטכנולוגיית Directed Energy Deposition (DED).[5] בנובמבר 2018 הוא מונה על ידי The Cyprus Agency for Quality Assurance and Accreditation in Higher Education[6] כאחד משלושת חברי ועדת ההערכה הבינלאומית לבחינת והסמכת תוכניות הלימודים לתארים ראשון, שני ושלישי בהנדסת מכונות וייצור באוניברסיטת קפריסין שבניקוסיה.

פרופ' אליעז מזוהה כמי שהוביל ופיתח את תחום החומרים באוניברסיטת תל אביב: (1) הוא הוביל את בניית "תוכנית חומרים וננו-טכנולוגיות" הבין-פקולטית (הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה) לתארים מתקדמים והגשתה לאישור המועצה להשכלה גבוהה וכיהן (2009-11) כראש התוכנית הראשון; (2) הוא כיהן כיו"ר הכינוס הישראלי ה-14 להנדסת חומרים (IMEC-14)[7] באוניברסיטת תל אביב (דצמבר 2009). זהו הכינוס הגדול ביותר שנערך אי פעם בישראל בתחום הנדסת חומרים, והשתתפו בו משתתפים מ-13 מדינות; (3) הוא הוביל את הקמת המחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה וכיהן כראש המחלקה המייסד במשך 4 שנים, גייס קבוצה איכותית של מדענים צעירים מצטיינים, וכן פיתח תוכניות לימודים לתואר ראשון כפול במדע והנדסה של חומרים ובכימיה ובמדע והנדסה של חומרים חד-חוגי והוביל את הגשתן לאישור המועצה להשכלה גבוהה (בנובמבר 2018 הוענקה הסמכת הקבע של המל"ג); (4) הוא יזם שיתוף פעולה עם המחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן (אוונסטון, אילינוי), מהטובות בעולם. במסגרת שיתוף פעולה זה, נערכו סדנא מדעית משותפת ראשונה[8] באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2015, סדנא שנייה[9] באוניברסיטת נורת'ווסטרן בספטמבר 2016 וסדנא שלישית[10] באוניברסיטת נורת'ווסטרן ביולי 2018. כמו כן, הוא יזם ומוביל את הקמת המרכז האוניברסיטאי למחקר ופיתוח של הדפסה בתלת-ממד.

מחקרים ופרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של אליעז הם בינתחומיים, משלבים תאוריה ומודלים עם ניסויים, ובעלי תרומה חשובה גם למדע בסיסי וגם מבחינה יישומית. בהם ניתן למנות:

  • פיתוח ציפויי היידרוקסיאפטייט אלקטרוכימיים לשתלים אורתופדיים ודנטליים.
  • פיתוח יכולות הפרדה מגנטית ביו-פרוגרפית של חלקיקי בלאי ותאים לצורך ניטור בלאי של מפרקים ביולוגיים ושל מפרקים מלאכותיים ולצורך אבחון מוקדם של סרטן.
  • חקר קורוזיה בסביבות שונות (מתעופה וחלל, לכורים גרעיניים ולגוף האדם).
  • פיתוח ציפויים אלקטרוכימיים פונקציונליים (כגון ציפויי רניום העמידים בטמפרטורות גבוהות ובסביבות אגרסיביות ליישומי תעופה, חלל וקטליזה).
  • חקר כשל.

תוצרי מחקריו נמצאים בשימוש מערכת הביטחון וחברות שתלים. כמדען ראשי של יצרנית שתלים דנטליים בינלאומית (SGS Dental Implant), הוא הוביל תהליך גמלון (scale-up) של ציפוי שפיתח באוניברסיטת תל אביב. לפרופ' אליעז מאות פרסומים מדעיים שונים.[11] לפי Google Scholar,[12] פרסומיו צברו למעלה מ־5,800 ציטוטים ואינדקס הירש (h-index) 42. הוא כיהן כעורך ראשי של כתב העת Corrosion Reviews[13] (בהוצאת ולטר דה גרויטר, ברלין) בשנים 2005–2017, וכיום חבר במועצות העורכים (Editorial Board) של כתב עת זה וכן של כתבי העת Materials,[14] Coatings,[15] Current Topics in Electrochemistry[16] ו- Bioceramics Development and Applications.[17] פרק מוזמן מפרי עטו שכותרתו "אנליזה של חלקיקי שחיקה" הופיע בכרך 18 (חיכוך, סיכה וטכנולוגיית שחיקה) במהדורת 2017 של סדרת ASM Handbook[18] היוקרתית והחשובה בהנדסת חומרים. הוא המחבר הראשון אי-פעם בסדרה זו עם משויכות ישראלית. בנובמבר 2018 יצא לאור, על ידי הוצאת Wiley-VCH, ספר הלימוד Physical Electrochemistry: Fundamentals, Techniques, and Applications,[19] אותו חיבר עם פרופ' אליעזר גלעדי. בשנת 2016 הוא נבחר על ידי קרן החינוך ארצות הברית-ישראל (USIEF), יחד עם קבוצה מצומצמת של מלגאי פולברייט לשעבר, כמיצג בתערוכה במלאת 60 שנות פעילות בישראל ו- 70 שנות פעילות בעולם.[20]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעם אליעז עם אנשי צוות מעבדתו
  • 2019: מונה כ- Adjunct Professor באוניברסיטת Vellore Institute of Technology (VIT) אשר בהודו.
  • 2017: מונה על ידי שר המדע והטכנולוגיה כחבר מועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח מדעי (GIF).
  • 2017: מונה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כחבר ועדת המעקב לדו"ח מצב המדע בישראל (2016).
  • 2015: נבחר לאקדמיה הישראלית הצעירה.
  • 2014: פרס Technical Achievement מטעם NACE International.
  • 2013: מלגת Eshbach למדען מתארח מטעם בית-ספר מקורמיק להנדסה ולמדע שימושי באוניברסיטת נורת'ווסטרן.
  • 2012: נבחר כעמית (Fellow) של NACE International. ציטוט: "For outstanding achievements in corrosion research and education, with key contributions in industry and defense organizations in electrodeposition of special materials, biomaterials corrosion, and failure analysis".
  • 2010: פרס Herbert H. Uhlig מטעם NACE International עבור מצוינות בחינוך בתחום הקורוזיה.
  • 2005-2007: עמית החברה היפנית לקידום המדע (The Japanese Society for the Promotion of Science). מחקר ב- Tokyo Medical and Dental University.
  • 2002: פרס T.P. Hoar למאמר הטוב ביותר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת המוביל בתחום הקורוזיה – Corrosion Science. שם המאמר: Corrosion Behavior of Advanced Ti-Based Alloys Made by Three-Dimensional Printing (3DPTM) for Biomedical Applications.
  • 2002: מלגת דן דוד לחוקרים צעירים באוניברסיטת תל אביב.
  • 1999: מלגות פולברייט ורוטשילד לבתר-דוקטורט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האתר של פרופ' נעם אליעז באוניברסיטת תל אביב
  • מיכה ובתיה כרמון, בני משפחות גבריאלוביץ-ירוזלימסקי-לוי: צאצאי גבריאל משקלוב והרוקחים מתוכם, דצמבר 2013

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]