פייר ניראק

נפתלי כהן (1893/1898 – 1960), שנודע בשם העט פּיֶיר נירָאק (Pierre Neyrac), היה סופר יהודי צרפתי יליד היישוב היהודי בישראל, רופא במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי כהן נולד בשנת 1893 בצפת, בנם הבכור של שרה לבית ליאון וד"ר אליהו (אליאס) כהן. אביו היה מראשוני הרופאים ילידי ארץ ישראל ביישוב, רופא בצפת והגליל ורופא המושבה פתח תקווה. אבי-אביו, ר' מיכל הכהן, היה מדפיס ועיתונאי בירושלים", ממייסדי העיתון העברי הראשון בארץ ישראל, "הלבנון", וממייסדי שכונת נחלת שבעה.

לאחר סיום לימודי הרפואה באוניברסיטה הצרפתית בביירות, שב לפתח תקווה. נישא לצלה לבית אטינגון, ילידת רוסיה, בת למשפחה עשירה של חסידי חב"ד (אחותה של הפסנתרנית נדיה אטינגון-רייכרט). לאחר נישואיהם עברו להתגורר בפריז בירת צרפת, שם נולדה בתם תקוה. הנישואים לא עלו יפה; לאחר גירושיהם שבה צלה לפתח תקווה, ואילו כהן השתקע בעיירה נוזונוויל (Nouzonville) שבמחוז ארדן, בצפון-מזרח צרפת, על גבול בלגיה, שם מצא משרה כרופא מחוזי. בנוזונוויל נישא כהן לסימון, צעירה נוצרית מקומית, ולזוג נולדו ארבע בנות. כהן לא שמר על קשר עם בתו הבכורה תקוה.

במקביל לעבודתו כרופא, זכה החל בראשית שנות ה-30 להצלחה כסופר, ונודע בשם העט "פייר ניראק" (Pierre Neyrac) – אנגרמה של שמו של המחזאי הצרפתי ז'אן רסין (Racine), שאותו העריץ. לארץ ישראל נודע מקום מרכזי ביצירתו של ניראק. הוא פרסם שלושה ספרים, שלושתם בהוצאת גלימר. ספרו הראשון, הרומן "האדישות האבודה" (L'Indifférence perdue) או "אני מחפש את האדישות האבודה", שראה אור ב-1933, היה מעין זיכרונות של עריק מהצבא העות'מאני בפלשתינה במלחמת העולם הראשונה. הספר עורר סערה בעולם הספרות בצרפת, וניראק היה מועמד לפרס גונקור. כעבור שנה התפרסם ספרו "מותה של פרִידה" (La Mort de Frieda), מעין רומן המשך (פרידה הייתה אחותו שנפטרה ממחלה בגיל צעיר). עם עליית הנאצים לשלטון חיבר מחזה בשם "היהודי האחרון" – חזון אימים שבו היטלר השמיד את כל העם היהודי פרט למסַפר. במלחמת העולם השנייה הושמד כתב היד. במלחמה נדד עם משפחתו. אחריה שב לארדנים, והחל לכתוב פואמות, שפרסם בכתבי עת ספרותיים. ב-1956 הופיע ספרו האחרון, הרומן "נעורי אליהו" (La Jeunesse d'Élias), המתאר את דמותו של אביו, ד"ר אליהו כהן, ועלילתו מתרחשת אף היא בארץ ישראל.

כהן מת ב-1960 מיתת נשיקה. נקבר בעיר וורדן בצרפת.

כהן חי ומת בצרפת. יצירותיו לא תורגמו לעברית, פרט לקטעים ספורים שתרגם ירוחם לוריא, בן זוגה של בתו תקוה וינשטוק.

בשנת תשס"ז-2007 פרסמה וינשטוק ספר סמי־אוטוביוגרפי לבני הנעורים בשם "בעקבות האב האבוד", המגולל את סיפור חייה וחיפושה אחר אביה.^[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

L'Indifférence perdue, Paris: Gallimard, 1933.
La Mort de Frieda, Paris: Gallimard, 1934. (הופיע במספר מהדורות נוספות)
La Jeunesse d'Élias, Paris: Gallimárd, 1956.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון מיכלין, 'הרופא הצפתי שהיה לסופר צרפתי: ד"ר נפתלי הכהן - פייר ניראק (1898-1960)', קורות (שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע) י (תשנ"ד), 55–60.
דוד הכהן, 'הכאב של שתי המולדות', עת־מול 154 (טבת תשס"א, ינואר 2001).

Yaël Caroz, 'Pierre Neyrac - "du côté" de Safed au "côté" de Rimbaud,' in: L’intersiècle II: Ecrits français d’Israël de 1880 à nos jours; Textes réunis par David Mendelson et Michaël Elial, Paris: Minard, 1989, pp. 53-61. (בצרפתית)