נצנת מקונן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נצנת מקונן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 ביולי 1988 (בת 35)
אדיס אבבה, אתיופיה
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-2008
עיסוק שחקנית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נצנת זננך מקונן (נולדה ב-7 ביולי 1988) היא שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקונן נולדה באדיס אבבה לאם נוצרייה ואב ממוצא יהודי[1]. כשהייתה בת שנתיים אמה עזבה לארצות הברית ושנתיים לאחר מכן אביה עלה לישראל. בשנת 1994, בגיל שש, עלתה ביחד עם אחותה לישראל והתגיירה[2][3]. יש לה שישה אחים ואחיות[4]. בגיל 18, לאחר שלא התראו במשך 16 שנים, נפגשה מקונן לראשונה עם אמה[5].

במסגרת שירותה הצבאי בתיאטרון צה"ל, הופקה הצגת יחיד אוטוביוגרפית בכיכובה בשם "נצנת"[2]. ההצגה רצה למעלה מעשור[5]. פירוש שמה באמהרית הוא "חירות"[2]. מקונן למדה מחול באקדמיה למחול של נדין בומר ובברודויי דאנס סנטר (באנגלית: Broadway Dance Center) בניו יורק, והיא בעלת הכשרה בריקודים סלוניים ולטיניים. בוגרת לימודי משחק ובעלת תואר ראשון בבימוי והוראה מסמינר הקיבוצים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקונן מלמדת משחק בסמינר הקיבוצים ומחול בסטודיו E-motion.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקונן היא פוליגלוטית: מלבד עברית ואמהרית היא דוברת גם אנגלית, ספרדית ופורטוגזית[6]. מקונן למדה במכללה לתזונה טבעית והיא פירותנית[7]. מתגוררת בדימונה עם בן זוגה.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידוא דגן, ‏הומאז': החברים של זגורי נותנים לאמנות לנצח, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2015
  2. ^ 1 2 3 רב"ט נצנת מקונן, כוכבת "היי-סקול מיוזיקל", מדברת, באתר שבוז - מגזין חיילים, 27 ביולי 2008
  3. ^ "נצנת" הצגת יחיד חדשה, באתר אגודת יהודי אתיופיה, 9 ביולי 2013
  4. ^ נצנת מקונן, בדרך שלנו, באתר ynet, 10 במאי 2008
  5. ^ 1 2 יערה יעקב, ‏לא השחורה שלכם, באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2018
  6. ^ נצנת מקונן, באתר סוכנות זוהר יעקובסון
  7. ^ אתר למנויים בלבד גאיה קורן ׀, "אני אוכלת מהזריחה עד השקיעה", באתר "ידיעות אחרונות", 6 באוקטובר 2016