דימונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דימונה
Dimona COA.svg
Dimona Aerial View.jpg
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה בני ביטון
גובה ממוצע[1] ‎463 מטר
תאריך ייסוד 1955
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 34,135 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 60
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 195 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 209
תחום שיפוט[2] 173,010 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 24
31°04′11″N 35°02′06″E / 31.0695916925518°N 35.0350106994734°E / 31.0695916925518; 35.0350106994734
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4258
    - דירוג מדד ג'יני 80
לאום ודת[2]
יהודים: 90.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 9.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 8.0%
גילאי 10 - 14 7.3%
גילאי 15 - 19 8.1%
גילאי 20 - 29 14.9%
גילאי 30 - 44 18.8%
גילאי 45 - 59 16.9%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 12.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 24
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 17
תלמידים 6,671
 –  יסודי 3,426
 –  על-יסודי 3,245
מספר כיתות 295
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל דימונה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.dimona.muni.il
כתובת בכניסה לדימונה
אנדרטת יגאל תומרקין בכניסה לדימונה
דימונה
כיכר הרצל
הכניסה לעיר

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר נמצאת 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. דימונה ממוקמת ברמת הנגב, בגובה 550 מ' מעל גובה פני הים. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 23 משפחות של עולים מצפון אפריקה.[3] בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים הגיעו עולים ממזרח אירופה והשתלבו בעשייה המקומית. הקמת היישוב בלב המדבר לוותה בפסימיות, ויש שקראו ליישוב "דמיונה" או "דמעונה".

ישנם חילוקי דעות מי הגה את רעיון הקמת העיר דימונה, לדברי שר הפיתוח דב יוסף בשנת 1953 בעת ביקורו במפעלי ים המלח הוא בילה מספר לילות במחנה העובדים, והזיע כל הלילה, הוא חיפש מקום יבש יותר שיוכלו לישון בו העובדים וכך נולד הרעיון להקים עיר בדימונה. אך כמה שנים מאוחר יותר התפרסמה כתבה שטוענת שגולדה מאיר הגתה את רעיון הקמת העיר דימונה[4].

שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א-כ"ב: "(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה...."

העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952, בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969.

לאחר שאוכלוסיית העיר פחתה באופן הדרגתי, הגיעו אליה בשנות השבעים ובשנות התשעים עולים מברית המועצות וכן מארצות אחרות, ותרמו לגדילתה.

בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי בפארק בן-גוריון, הנקרא "אגם פרס" על-שם שמעון פרס במימון ידידי קק"ל הולנד[5].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בדימונה 34,135 תושבים (מקום 60 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לדימונה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 68.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:

קהילת העבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העבריים מדימונה

בדימונה מתגוררים למעלה מ-2,500 בני קהילת העבריים, המכונה חבר משה. זוהי הקהילה הגדולה ביותר שלהם בישראל. העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת.

הקהילה הוקמה בשנת 1969 כאשר תושביה החזיקו רק אשרות של תיירים, ללא כל מעמד של קבע. בשנת 1990 קיבלו חברי הקהילה מעמד של תושבים ארעיים. מעמד זה התיר להם ישיבה חוקית בארץ, אך לא נתן להם מעמד של קבע וגם לא אזרחות ישראלית. בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.

קהילות נוספות של העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, הקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר,

תחבורה עירונית ובינ עירונית מרוכזת בתחנה מרכזית דימונה שממוקמת במרכז העיר.

תרבות וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה:

  • מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971.
  • מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית.
  • פרויקט להב"ה, מרכז מיחשוב חדיש המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים.
  • יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים.
  • מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
  • סינמטק הממוקם במתנ"ס.
  • קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בארץ ובעולם.
  • שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה
  • תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.

מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה:

  • פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע תקשורת וקולנוע לנוער הנמשך שלושה ימים.
  • כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה.
  • פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי.
  • פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009.
  • פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה.
  • הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.

באביב 2019 קבוצת כדוריד עירונית מכבי דימונה עלתה לליגת העל בכדוריד לראשונה בתולדותיה.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק גדול מתושבי דימונה הם יהודים המקפידים על מסורת ישראל[דרוש מקור]. בדימונה ישנם כחמישים בתי כנסת‬, וארבעה מקוואות‬.

רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב ‫שלום דיין (הרב הספרדי).

בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה", ישיבת הסדר בראשות הרב דוד תורג'מן, ישיבת "נחלת אפרים" וכולל אברכים של תנועת ש"ס.

בעיר פועלים כעשרה בתי חב"ד בראשות השליח הראשי הרב ישראל גליס.

ראשי המועצה והעירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראש המועצה/עירייה הערות
19561959 אליעזר מילרוד ראש המועצה הראשון. ב-1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית להקים את
המועצה המקומית בדימונה. ב-1959 התקיימו הבחירות הראשונות לראשות מועצת דימונה,
בסופן עזב אותה חזרה לביתו שבכפר ביל"ו
19591966 ערמון (עמרם) לרדו ראש המועצה הנבחר הראשון, מטעם מפא"י
19661969 גבי סבג מפא"י
19691971 ישראל נבון המפד"ל
19711974 יצחק פרץ רפ"י
19741978 ערמון (עמרם) לרדו מפא"י
19781983 יעקב ז'אק אמיר המערך
19831989 אלי (אליהו) הללי המערך
19892003 גבי ללוש הליכוד
20032013 מאיר כהן ישראל ביתנו
2013 אלי ברונשטיין החליף את מאיר כהן, שעזב את ראשות העירייה לטובת התמודדות לכנסת ברשימת יש עתיד
2013-היום בני ביטון הליכוד

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ה. בן עדי, מעריב, דימונה נולדה בסערה, הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב - Jpress, עיתונות יהודית היסטורית, ‏21 בספטמבר 1955
  4. ^ כך הגיתי את דימונה, מעריב, 11 בינואר 1980
  5. ^ אגם פרס בפארק בן-גוריון בדימונה
  6. ^ פרופיל דימונה באתר הלמ"ס