לדלג לתוכן

דימונה

דימונה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה בני ביטון
גובה ממוצע[1] ‎463 מטר
תאריך ייסוד 1955
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 39,821 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 59
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.04 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 181 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 218
תחום שיפוט[4] 220,520 דונם
    - דירוג ארצי[2] 15
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 158
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4044
    - דירוג ארצי[2] 122
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 7.5%
גילאי 15 - 19 7.6%
גילאי 20 - 29 14.7%
גילאי 30 - 44 18.6%
גילאי 45 - 59 16.4%
גילאי 60 - 64 4.9%
גילאי 65 ומעלה 13.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 24
–  יסודיים 16
–  על-יסודיים 16
תלמידים 6,965
 –  יסודי 3,679
 –  על-יסודי 3,286
מספר כיתות 314
ממוצע תלמידים לכיתה 22.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל דימונה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.dimona.muni.il
כתובת בכניסה לדימונה
"עידן המדע" (1969) מאת יגאל תומרקין בכניסה לדימונה
דימונה
כיכר הרצל
הכניסה לעיר

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל, והעיר הגדולה ביותר בשטחה השיפוטי בישראל (223 קמ"ר)[6].

דימונה ממוקמת בנגב, 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. גובהה מעל פני הים 550 מ'. סמוך לה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.

דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 23 משפחות של עולים מצפון אפריקה[7]. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים התיישבו בה גם עולים ממזרח אירופה.

הדעות חלוקות באשר לזהותו של הוגה הרעיון להקים את העיר דימונה. לדברי שר הפיתוח דב יוסף בשנת 1953, בעת ביקורו במפעלי ים המלח, בילה כמה לילות במחנה העובדים במקום. התנאים לא היו אידיאליים, סיפר יוסף, שביקש למצוא לעובדים מקום יבש יותר לישון בו. כך, לטענתו, בא לעולם הרעיון להקים את דימונה. עם זאת, בכתבה שהתפרסמה כמה שנים לאחר מכן נטען כי את הקמת העיר הגתה דווקא גולדה מאיר.

שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"אכ"ב: ”(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה....”

היו שהתייחסו בפסימיות, לאפשרות להקים עיר בלב המדבר, וכינו את היישוב "דמיונה" או "דמעונה".

העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952. בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969 - שנים של עלייה ניכרת מהודו, בעיקר מקהילת בני ישראל (הודו) לעיר.

לאחר צמצום הדרגתי של אוכלוסיית העיר, בשנות השבעים ובשנות התשעים התיישבו בה עולים מברית המועצות ומארצות אחרות.

בינואר 2014 פורסמה תוכנית להקמת מרכז תחבורתי חדש בעיר, ששטחו כ-2,500 מ"ר. התוכנית כללה גם העתקה של תחנת הרכבת דימונה לאזור הכניסה הדרומית לעיר כדי להקל על הגישה אליה.

בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי בפארק בן-גוריון, הנקרא "אגם פרס" על-שם שמעון פרס במימון ידידי קק"ל הולנד[8].

באוגוסט 2019 אושרה תוכנית המתאר של העיר, במסגרתה יוקמו כ-23,000 יח"ד,כ-1.5 מיליון מ"ר לשטחי מסחר ותעסוקה לתושבי העיר והאזור, סלילת כביש כניסה צפוני חדש ושיפור שירותי התחבורה הציבורית בעיר[9].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בדימונה 39,821 תושבים (מקום 59 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 86.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,269 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:

קהילת העבריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – העבריים מדימונה

בדימונה מתגוררים למעלה מ-2,500 בני קהילת העבריים, המכונה חבר משה. זוהי הקהילה הגדולה ביותר שלהם בישראל. העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת.

הקהילה הוקמה בשנת 1969 כאשר תושביה החזיקו רק אשרות של תיירים, ללא כל מעמד של קבע. בשנת 1990 קיבלו חברי הקהילה מעמד של תושבים ארעיים. מעמד זה התיר להם ישיבה חוקית בארץ, אך לא נתן להם מעמד של קבע וגם לא אזרחות ישראלית. בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.

קהילות נוספות של העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.

באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, הקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר,

עם הקמת העיר הוקמו בדימונה שתי תשלובות טקסטיל גדולות[11]. חברת "סיבי דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-1,750 עובדים[12], וחברת "כיתן דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-2,000 עובדים. תשלובת "סיבי דימונה" נסגרה בתחילת 1997[13], ו"כיתן" נסגרה סופית ב-2012, לאחר שנותרו בו 80 עובדים בלבד[14].

בינואר 2007, נחנך קניון דימונה, שהוקם על חורבות מפעל "סיבי דימונה" (שנקרא "דימונה טקסטיל" בשנים האחרונות לקיומו)[15].

בינואר 2018 החלו העבודות על הקמת מרכז מסחרי שנפתח בשנת 2021 ומאכלס מספר רב של חנויות[16].

תחבורה עירונית ובינעירונית מרוכזת בתחנה מרכזית דימונה שממוקמת במרכז העיר.

תרבות וקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה:

  • מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971.
  • מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית.
  • פרויקט להב"ה, מרכז מחשוב המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים.
  • יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים.
  • מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
  • סינמטק הממוקם במתנ"ס.
  • קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בישראל ומחוצה לה.
  • שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה
  • תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.

מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה:

  • פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע לנוער הנמשך שלושה ימים.
  • כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה.
  • פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי.
  • פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009.
  • פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה.
  • הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.
  • גרעין בנות שירות הפועלת בעיר בתקנים שונים ומקיימות פעילויות נרחבות בעיר.
  • עמותת מאירים פועלת בעיר- עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים המבוססת על מתנדבים. בנוסף פועל בעיר מועדון עלמא לנוער עם צרכים מיוחדים.
האצטדיון העירוני דימונה
הכניסה לאולם הספורט גאון

בדימונה ישנם כשבעים בתי כנסת, וארבעה מקוואות. רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב דוד תורג'מן -ראש הישיבה בעיר- מ"מ רב העיר (הרב הספרדי)

בדימונה פועלת מסוף שנות ה-80 עמותת 'שלהבת הדרום' בראשות הרב יעקב חמד המפעילה מוסדות מגוונים לציבור הרחב ביניהם גני ילדים ומעונות יום, בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבות לבחורים, סמינרים לבנות, כוללים לאברכים ולבעלי תשובה, מדרשיות נוער לצעירים, כמו כן דואגת העמותה לכשרות מהודרת, וכן שירותי רווחה לקהילה וסיוע לנזקקים. בשנת 2014 חנכה העמותה מרכז רוחני גדול 'משכן שאול' המכיל בתוכו מס' בתי כנסת ובתי מדרש אולם שמחות מקווה טהרה ועוד. עשרה מתוך 36 נכסי מקרקעין שהוקצו על ידי עיריית דימונה הוקצו לפעילויות העמותה[17].

בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה" בראשותו של הרב יעקב דודי, ישיבת הסדר בראשות הרב דוד תורג'מן.

בעיר פועלים כעשרה בתי חב"ד בראשות השליח הראשי הרב ישראל גליס.

ראשי המועצה והעירייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים ראש המועצה/עירייה הערות
19561959 אליעזר מילרוד ראש המועצה הראשון. ב-1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית להקים את
המועצה המקומית בדימונה. ב-1959 התקיימו הבחירות הראשונות לראשות מועצת דימונה,
בסופן עזב אותה חזרה לביתו שבכפר ביל"ו
19591966 ערמון (עמרם) לרדו ראש המועצה הנבחר הראשון, מטעם מפא"י
19661969 גבי סבג מפא"י
19691971 ישראל נבון מפד"ל
19711974 יצחק פרץ רפ"י
19741978 ערמון (עמרם) לרדו מפא"י
19781983 יעקב ז'אק אמיר המערך
19831989 אלי (אליהו) הללי המערך
19892003 גבי ללוש הליכוד
20032013 מאיר כהן ישראל ביתנו
2013 אלי ברונשטיין החליף את מאיר כהן, שעזב את ראשות העירייה לטובת התמודדות לכנסת ברשימת יש עתיד
2013–הווה בני ביטון הליכוד

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ ענת קורל גורדון, מה העיר הכי גדולה בישראל?, באתר עמוד כאן 11 ביוטיוב, ‏17.4.24
  7. ^ ה. בן עדי, מעריב, דימונה נולדה בסערה, באתר הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב - Jpress, עיתונות יהודית היסטורית, ‏21 בספטמבר 1955
  8. ^ אגם פרס בפארק בן-גוריון בדימונה
  9. ^ יובל ניסני, אושרה תוכנית המתאר בדימונה: 23 אלף יח"ד ושטחי תעסוקה נרחבים, באתר מרכז הנדל"ן
  10. ^ פרופיל דימונה באתר הלמ"ס
  11. ^ אבן פינה בדימונה למפעל שני לטכסטיל, דבר, 3 בינואר 1960
  12. ^ 1750 עובדים ־ בתשלובת הטקסטיל הגדולה בארץ, על המשמר, 22 באוקטובר 1968
  13. ^ ידיעות אחרונות, ‏עובדי "דימונה טקסטיל" איימו לשרוף את המפעל, באתר גלובס, 1 בינואר 1997
  14. ^ יובל אזולאי, ‏המפעל נסגר: כיתן מפסיקה את הייצור בדימונה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2012
  15. ^ גיא ימין, ‏חנוכת קניון: על חורבות מפעל "דימונה טקסטיל" המיתולוגי קם בדימונה קניון חדש, באתר גלובס, 16 בינואר 2007
  16. ^ שחר של עתיד חדש, באתר ynet, 28 בדצמבר 2019[דרוש מקור: מקור זה מכיל תוכן שיווקי. עדיף להחליפו במקור אחר.]
  17. ^ רשימת המקרקעין שהוקצו על ידי העיריה, באתר עירית דימונה