איש חסיד היה
"איש חסיד היה" הוא מופע ישראלי המבוסס על שירים, סיפורים וניגונים חסידיים, ואשר עלה לראשונה באוקטובר 1968. שם ההצגה הושאל מפיוט ידוע למוצאי שבת ("אִישׁ חָסִיד הָיָה / בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה // בְּבֵיתוֹ עֻצַּר מִלֵּיבֹש / מִבְּלִי בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ"), ותוכנו מספר על מצוקתו של יהודי נזקק הזוכה לישועה מאליהו הנביא.
ייחודה של ההצגה היה בהיותה ציון דרך בטיפול במורשת היהודית מעל במת התיאטרון והבידור הקל, שזכה לכינוי "חסידות בג'ינס". ההצגה, שהופקה על ידי תיאטרון בימות, נחשבה להצלחה בידורית שהצליחה למשוך קהל צעיר ומבוגר, חילונים ודתיים. בסך הכל הוצג המופע למעלה מ־600 פעם בארץ, ובסיבוב הופעות ברחבי העולם. ההצגה זכתה בפרס "המחזה המקורי של השנה" לשנת תשכ"ט מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך ובפרס "תוכנית התיאטרון והסאטירה של השנה" לשנת תשכ"ט במסגרת פרס כינור דוד.[1]
החומר ל"איש חסיד היה" נכתב ונערך בידי דן אלמגור, שליקט שירים, סיפורים וניגונים חסידיים שמקורם בפולקלור העיירה היהודית של מזרח אירופה במאות ה־19 וה־20. סייעו לו בהכנת החומר הרב שמואל אבידור הכהן ושלמה ניצן, ושחקני המופע הציגו אותם בתפאורה פשוטה, בליווי גיטרות וללא תזמורת. מאיר נוי הלחין ועיבד שירים למופע (וביניהם "מכתב לרבי" ו"אברמל'ה מלמד"). מהשירים והסיפורים עלו מצוקותיו הקיומיות של היהודי הפשוט, יחסיו עם אלוהים, הקשר אל הרבי, צער הגלות – והכל נשזר במלנכוליות המלווה גם באופטימיות ואמונה באלוהים. בין שירי ההצגה שהתפרסמו היו "אברמל'ה מלמד", "מכתב לרבי", "זמר ליין", "העצבות רק לטפשים היא", "מעין עולם הבא".
לאור הצלחת המופע בישראל, הוא הועלה ב־1971 בברודוויי, בתיאטרון אדיסון (Edison Theatre) שבמידטאון מנהטן. הוא תורגם לאנגלית על ידי שמעון וינסלברג (אנ') וולרי ארנון, ומילות השירים בתרגום רוברט פרנד (אנ'). נוספו למופע שירים וניגונים ונעשו עיבודים קוליים מיוחדים לקולות השחקנים ולנגני הגיטרה.[2] משתתפי הפקה זו היו: שלמה ניצן, דני ליטני, דני מסנג, גליה ישי ואביבה שוורץ. גם בגרסה זו זכה המופע להצלחה,[3] והמופע הוצג 144 פעמים, מ־22 בנובמבר 1971 ועד 26 במאי 1972. בהמשך תורגם המופע לרוסית והוצג בתיאטרון הממלכתי של מינסק, בלארוס הסובייטית.[4]
בשנת 2011 הועלתה ההפקה מחדש במסגרת בית הספר למשחק בית צבי בבימוי דניאל אפרת, ניהול מוזיקלי של אפי שושני וכוריאוגרפיה של גלעד קמחי.
בחודש נובמבר 2012 הועלה המופע מחדש כקופרודוקציה של תיאטרון חיפה והבימה. המופע כלל חלק מהשירים והסיפורים שהיו במופע המקורי בעיבוד חדש, ונוספו לו סיפורים ושירים חדשים גם הם בכתיבתו של דן אלמגור. המופע החדש בוים בידי איציק ויינגרטן והולחן בידי אורי וידיסלבסקי. השתתפו עשרה שחקנים: עדי ארד, יגאל שדה, גיל קפטן, נדיה קוצ'ר, רונה פרומצ'נקו, נצנת מקונן, יגאל מזרחי, אתי וקנין, צחי הלוי ודויד בילנקה. המופע מסתיים בשיר מחאה, התוהה מה אירע לחסידים של פעם לכאורה, כפי שנתפשו בדמיון הפופולרי: צנועים, אוהבי תורה ועבודה, מקפידים על כבודם של נשים ומתרחקים מכבוד ועושר.
יוסף דן הצביע בשעתו על המחזה כמייצג חשוב לגישה שכינה "חסידות פרומקיניאנית", ראייה רומנטית וא־היסטורית של התנועה שראשיתה בקובצי הסיפורים החסידיים שערך מיכאל פרומקין וטופחה על ידי כותבים כמרטין בובר. היא הייתה פופולרית בקרב צאצאי יהודי מזרח אירופה בישראל ובמערב אחרי השואה, אך הלכה ונגוזה ככל שהחסידות חזרה והתאוששה, ונעשתה מדימוי נוסטלגי לכח קונקרטי בזירה הציבורית.[5]
בחודש פברואר 2018 עלה המופע שוב לבמות התיאטרון, והפעם בשפת היידיש בעיבוד מחדש על ידי תיאטרון היידישפיל.
יוצרים ומשתתפים במופע המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שחקנים: שלמה ניצן, חנה רוט, לוליק, דני ליטני, דבורה דותן, בתיה ברק
- עריכה ועיבוד: דן אלמגור
- במאי: יוסי יזרעאלי
- מערכת מייעצת: שמואל אבידור הכהן, יואב אלשטיין, שלמה ניצן
- הנהלה מוזיקלית: יוחנן זראי
- מפיק: יעקב אגמון, תיאטרון בימות
- תפאורה: דני קרוון
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דן אלמגור, 'איש חסיד – והאוצר מתחת לגשר', במה (תשנ"ו), 115–135.
- דן אוריין, 'חיפוש הזהות היהודית בתיאטרון הישראלי ("איש חסיד היה", 1968)', במה 139–140 (תשנ"ו), 99–114. (הופיע גם באנגלית: Israel Affairs 3 (1996))
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דן אלמגור מספר איך נולד המחזמר איש חסיד היה 1968, סרטון באתר יוטיוב
- "בימות" יעלה מחזה מקורי בשם "איש חסיד היה", דבר, 26 בספטמבר 1968
- חוה נובק, חסידות עם גיטארה חשמלית, דבר, 3 באוקטובר 1968
- רות בונדי, התגלותו השניה של הבעש"ט, דבר, 11 באוקטובר 1968
- תמר אבידר, חסידוּת בג'ינס, מעריב, 11 באוקטובר 1968
- דן אלמגור, שכנו של הבעל־שם־טוב (אגדה חסידית), מעריב, 11 באוקטובר 1968
- נחמן בן־עמי, כוחה של אמונה: "איש חסיד היה" – בתיאטרון "בימות", מעריב, 23 באוקטובר 1968
- יורם קניוק, חסידים וחסידות מטעם ("איש חסיד היה" בתיאטרון "בימות"), דבר, 25 באוקטובר 1968
- אורי קיסרי, "נכדיו" של שניאור זלמן מלאדי, מעריב, 25 באוקטובר 1968
- הנשיא לשחקני "איש חסיד היה": "הוצאתם את הנצח מן החולף", מעריב, 31 באוקטובר 1968
- ק. נפתלי, איש "חסיד" היה..., מעריב, 2 באוקטובר 1969; תגובה: הרב שמואל הכהן אבידור, על תמהוניותו של ר' נחמן מברצלב ועוד על "איש חסיד היה", מעריב, 9 באוקטובר 1969; ותגובות: ק. נפתלי, מקורו של ה"חסיד הזולל", מעריב, 23 באוקטובר 1969; מאיר אוריין, הסיפור על איצ'י: עוד שתי תגובות בענין "איש חסיד היה" ואגדותיו. ובזה תם הויכוח., מעריב, 23 באוקטובר 1969
גרסת ברודוויי:
- Only Fools Are Sad במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- Only Fools Are Sad (באנגלית)
- "איש חסיד" – לניו־יורק, דבר, 26 באוגוסט 1971
- "איש חסיד היה" כובש את אמריקה, דבר, 23 בדצמבר 1971
- אריה כנרתי, אגמון מביא ד"ש מברודווי, דבר, 27 בינואר 1972
גרסת בית צבי:
- איש חסיד היה באתר בית צבי
- איש חסיד היה (בית צבי), באתר "הבמה"
- עליס בליטנטל, "איש חסיד היה" - הצגה יוצאת־דופן באיכותה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 במרץ 2011
- צבי גורן, ביקורת: איש חסיד היה - הישג בימתי, 21 במרץ 2011, באתר "הבמה"
- יובל ברוסילובסקי, "איש חסיד היה" חוזר, גלי צה"ל, 21 במרץ 2011
גרסת תיאטרון חיפה ותיאטרון הבימה:
- איש חסיד היה (תיאטרון חיפה), באתר "הבמה"
- איש חסיד היה(הקישור אינו פעיל) באתר תיאטרון חיפה
- איש חסיד היה באתר הבימה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חולקו פרסי "כינור דוד", דבר, 28 באוקטובר 1969.
- ^ "איש חסיד" – לניו־יורק, דבר, 26 באוגוסט 1971.
- ^ "איש חסיד היה" כובש את אמריקה, דבר, 23 בדצמבר 1971; אריה כנרתי, אגמון מביא ד"ש מברודווי, דבר, 27 בינואר 1972.
- ^ איש חסיד היה, עכבר העיר, 2012.
- ^ יוסף דן, קצה של החסידות הפרומקיניאנית, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ט"ו, תשנ"ט. עמ' 3.