נריניו

נריניו (מחוז)
Nariño
סמל נריניו
סמל נריניו
דגל נריניו
דגל נריניו
מדינה קולומביהקולומביה קולומביה
רשות מחוקקת departmental assembly of Nariño עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המחוז סן חואן דה פסטו
תאריך ייסוד 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 33,268 קמ"ר
גובה 496 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,627,589 (2020)
קואורדינטות 1°36′00″N 77°52′00″W / 1.6°N 77.866666666667°W / 1.6; -77.866666666667 
אזור זמן UTC -5
www.nariño.gov.co

לחצו כדי להקטין חזרה

מחוז אטלאנטיקומחוז מגדלנהמחוז לה גואחירהמחוז בוליברמחוז ססארמחוז נורטה דה סנטנדרמחוז סוקרהמחוז קורדובהמחוז אנטיוקיהמחוז סנטנדרמחוז צ'וקומחוז אראוקהמחוז קסנרהמחוז בויאקהמחוז קלדסמחוז ריסרלדהמחוז קינדיובוגוטהמחוז קונדינמרקהמחוז טולימהמחוז ואיה דל קאוקהמחוז קאוקהמחוז נריניומחוז וילהמחוז פוטומאיומחוז ויצ'דהמחוז מטהמחוז גואאיניהמחוז גואביארהמחוז קקטהמחוז ואופסמחוז אמסונאסמחוז סן אנדרס ופרובידנסיהאקוודורפרוברזילבוניירקוראסאוארובה (טריטוריה)ונצואלהפנמהקוסטה ריקהניקרגואההונדורספרו
(למפת נריניו רגילה)
 
פסטו
פסטו
טומקו
טומקו
איפיאלס
איפיאלס
סמנייגו
סמנייגו
נריניו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נריניוספרדית: Nariño) הוא אחד מ-32 המחוזות של קולומביה. המחוז נמצא בדרום-מערב קולומביה והוא גובל במחוז קאוקה בצפון-מזרח, בפוטומאיו במזרח, במדינת אקוודור בדרום ובאוקיינוס השקט במערב ובצפון.

המחוז משתרע על שטח של 33,268 קמ"ר.[1] במחוז מתגוררים כ-1.8 מיליון תושבים (הערכה ל-2017). בירת המחוז היא סן חואן דה פסטו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה הפרה-קולומביאנית האזור היה מיושב על ידי שבטי ילידים שונים, כמו בני האווה-קוואיקר (אנ'). האירופאי הראשון שהגיע לאזור היה הקונקיסטאדור הספרדי פסקואל דה אנדגויה שסייר לאורך חוף האוקיינוס השקט כדי להשיג מידע ששימש לאחר מכן את פרנסיסקו פיסארו כשהוא יצא לכבוש את פרו.

לאחר קבלת העצמאות של רפובליקת קולומביה הגדולה מהאימפריה הספרדית בתחילת המאה ה-19 האזור נכלל בפרובינציית פופאיאן. לאחר פיצול הרפובליקה ב-1830 האזור נכלל ברפובליקת גרנדה החדשה. בעשורים שלאחר מכן שונתה החלוקה המנהלית של האזור מספר פעמים והוא השתייך בתקופות שונות למחוז קאוקה, לפרובינציית פסטו ולפרובינציית ברבקואס. ב-1857 הרפובליקה הפכה לפדרלית והפרובינציה נכללה במדינת קאוקה. ב-1863 הרפובליקה הפכה לארצות הברית של קולומביה והמדינות המקוריות המשיכו להתקיים. ב-1886 ארצות הברית של קולומביה הפכה לרפובליקת קולומביה הלא-פדרלית והמדינה הפכה למחוז קאוקה.

ב-6 באוגוסט 1904 נוצר מחוז נריניו במתכונתו הנוכחית. המחוז נקרא על שמו של אנטוניו נריניו, שהיה אחד הפעילים הבולטים לעצמאות קולומביה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת המחוז מסתמכת בעיקר על חקלאות, הכוללת בין היתר גידול תפוחי אדמה, קקאו, חיטה, שעורה, קפה, בננה, שעועית, אולוקוס (Ullucus), פול וקינואה, גידול מקנה, דיג, תעשייה ומסחר שמתרכז בגבול עם אקוודור ובנמל של טומקו. כמו כן המחוז הוא אחד המוקדים העיקריים בקולומביה לגידול צמח הקוקה שממנו מופק הסם קוקאין.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נריניו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נריניו באתר האגודה הגאוגרפית של קולומביה (בספרדית).
  2. ^ קולומביה - ניטור גידולי קוקה 2013, ממשלת קולומביה ומשרד האו"ם לסמים ולפשיעה (UNODC) (בספרדית).