מרטי אהטיסארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטי אהטיסארי
Martti Ahtisaari
לידה 23 ביוני 1937 (בן 85)
ויבורג, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת אואולו (1959)
  • Kuopio Lyceum High School (1952)
  • Oulun Lyseon Lukio (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Eeva Ahtisaari (1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא פינלנד ה־10
1 במרץ 19941 במרץ 2000
(6 שנים)
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לשלום (2008)
  • הצלב הגדול של מסדר התקווה הטובה (13 במאי 1997)
  • המסדר המלכותי של השרפים (1994)
  • הצלב הגדול של מסדר צלב החירות (1 במרץ 1994)
  • הצלב הגדול של מסדר ויטאוטאס הגדול (15 בינואר 1996)
  • מפקד הצלב הגדול של מסדר האריה של פינלנד (1 במרץ 1994)
  • הצווארון של מסדר הצלב של טרה מריאנה (16 במאי 1995)
  • הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (1 במרץ 1994)
  • מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד (6 בדצמבר 1992)
  • מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד (6 בדצמבר 1983)
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1 (10 בינואר 1996)
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (1999)
  • קצין כבוד במסדר של אוסטרליה (2 באפריל 2002)
  • מפקד במסדר האריה של פינלנד (6 בדצמבר 1975)
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (29 בינואר 1999)
  • National Flag Order (12 בספטמבר 2016)
  • Zamenhof award (1995)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הבז (26 בספטמבר 1995)
  • מסדר הפיל (7 בספטמבר 1994)
  • עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1997)
  • מדליית מנפרד וומר (2007)
  • פרס גזן (2008)
  • פרס השלום ע״ש פליקס הופואה-בואני (2007)
  • מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה (3 בנובמבר 1997)
  • צווארון של מסדר הכוכב של רומניה (23 באוקטובר 1998)
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (28 בינואר 1997)
  • פרס השלום של הסה (2000)
  • פרס פולברייט (2000)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (1 ביולי 1994)
  • פרס הכלכלה העולמית (2012)
  • מסדר הרפובליקה של טורקיה
  • אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי
  • Grand Cross of the Order of the Liberator General San Martín
  • מפקד במסדר ההצטיינות של קונגו
  • Order of the Lamb of God
  • הצווארון של מסדר העיט האצטקי
  • הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה
  • הצלב הגדול של מסדר המושיע
  • מסדר דנבורג
  • מסדר הכתר של מלזיה
  • עיטור ארבע החירויות - מדליית החירות
  • פרס דלתא להבנה עולמית
  • מסדר מובארכ הגדול
  • מסדר ידידי אוליבר טמבו
  • אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הצ'יליאני
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • צווארון מסדר הצלב הדרומי
  • מסדר מאי
  • מפקד עליון במסדר לאופולד
  • Bintang Jasa Utama עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרטי אויבה קאלווי אהטיסאריפינית: Martti Oiva Kalevi Ahtisaari; נולד ב-23 ביוני 1937) הוא דיפלומט ומדינאי פיני, נשיא פינלנד בשנים 19942000, חתן פרס נובל לשלום לשנת 2008 על פעילותו לפתרון סכסוכים בינלאומיים שכללה בין השאר את ליווי המעבר לעצמאות בנמיביה, מעורבות במשא ומתן על מעמדה של קוסובו, והשגת הסכם ליישוב הסכסוך במחוז אצ'ה באינדונזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהטיסארי נולד ב-1937 בוויפורי (אז במזרח פינלנד, כיום ויבורג שברוסיה), שם שהתה משפחתו כאשר אביו היה בשירות צבאי. הוא גדל בקואופיו ובאואולו. לאחר שירותו הצבאי למד הוראה באואולו. ב-1960 נשלח מטעם ארגון ימק"א לשליחות בפקיסטן, שם עסק בניהול מוסד של הארגון ובהכשרת מורים. כשחזר החל ללמוד בהלסינקי ובמקביל היה פעיל בארגונים לסיוע למדינות מתפתחות. ב-1965 הצטרף למחלקה לסיוע בינלאומי של משרד החוץ הפיני, ואחר כך עמד בראשה.

ב-1973 מונה כשגריר פינלנד בטנזניה (והיה שגריר שאינו תושב גם במוזמביק, בסומליה ובזמביה). ב-1977 מונה לנציב האו"ם לנמיביה - תפקיד שנוצר מספר שנים לפני כן כאשר האו"ם החליט על שלילת המנדט שהיה לדרום אפריקה באזור, אך משום ששלטונה בפועל של דרום אפריקה נמשך, נוהל התפקיד הדיפלומטי ממטה האו"ם בניו יורק. במסגרת תפקידו ניהל משא ומתן לא-פורמלי בין דרום אפריקה לבין ארגון העצמאות של נמיביה ומספר מדינות אפריקניות, שכמעט והצליח להביא להסכם על הפסקת אש ועריכת בחירות בפיקוח האו"ם. אולם ההסכם קרס כאשר החלה מעורבות דרום אפריקה במלחמת האזרחים באנגולה, הגובלת בנמיביה.

ב-1984 חזר לתפקיד בכיר במשרד החוץ הפיני, וב-1987 חזר לאו"ם ומונה לתת-המזכיר לענייני מנהל. ב-1988 נקרא לחזור לעסוק בענייני נמיביה כאשר נציב האו"ם לנמיביה, ברנט קרלסון, נהרג באסון לוקרבי זמן קצר לאחר שהושג הסכם למתן עצמאות לנמיביה. אהטיסארי מונה לנציג מיוחד מטעם האו"ם ועמד בראש צוות האו"ם שסייע במעבר לעצמאות ופיקח על הבחירות.

ב-1993 קיבל את מועמדות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד לתפקיד נשיא פינלנד, ונבחר לתפקיד בבחירות שהתקיימו ב-1994, לאחר שניצח בסיבוב השני את נציגת מפלגת העם השוודי אליסבת רהן. תחילת כהונתו לוותה בחיכוכים עם ראש הממשלה מטעם מפלגת המרכז, אסקו אהו (שכיהן עד 1995), על רקע התנגדותו להתערבות אהטיסארי במדיניות החוץ של פינלנד והתבטאויותיו בנושאי פנים כגון האבטלה. אהטיסארי תמך בהצטרפות פינלנד לאיחוד האירופי ותרם להצלחת משאל העם שהתקיים ב-1994 לאישור ההצטרפות. כנשיא הרבה לסייר ברחבי ארצו ובעולם, דבר שהעניק לו את הכינוי "מארה המטייל" אך גם הגביר את הפופולריות שלו. כנשיא השתתף גם במשא ומתן להפסקת הלחימה בקוסובו ב-1999. בעקבות ביקורת שנמתחה על פעלתנותו בנושאי החוץ החליט שלא לרוץ לכהונה נוספת כנשיא ב-2000.

אחרי פרישתו מהנשיאות, מונה על ידי ממשלת בריטניה להשתתף בצוות שפיקח על פירוק ה-IRA בצפון אירלנד מנשקו. ב-2005 ניהל בהצלחה את המשא ומתן בין ממשלת אינדונזיה לבין ארגונים מורדים במחוז אצ'ה בצפון-מערב המדינה, שהביא לסיום מאבק אלים בן כמעט 30 שנה במחוז. במסגרת ההסכם בין הצדדים, שנחתם בהלסינקי ב-15 באוגוסט, ויתרו המורדים על הדרישה לעצמאות, וממשלת אינדונזיה הסכימה להסיג את כוחות הצבא מהמחוז והעניקה לו מעמד אוטונומי מיוחד.

ב-2005 מונה על ידי מזכ"ל האו"ם קופי אנאן כשליח מיוחד לקביעת מעמדה של קוסובו, שמאז תום המלחמה ב-1999 נוהלה בחסות האו"ם. במסגרת תפקידו ניהל את המשא ומתן בנושא זה והציע תוכנית שכללה מתן עצמאות בפיקוח בינלאומי, וזכתה לתמיכת ארצות הברית. אולם התנגדות סרביה ורוסיה לתוכניתו והאשמותיהן בדבר חד-צדדיותו של אהטיסארי הובילו לפרישתו מהתפקיד ביולי 2007. הצדדים המשיכו בשיחות במסגרת אחרת, ולאחר שלא הגיעו לידי הסכמה, הסתיים העניין בהכרזה חד-צדדית של קוסובו על עצמאותה.

ב-2008 זכה אהטיסארי בפרס נובל לשלום "על פעילותו החשובה, במספר יבשות, ובמשך למעלה משלושה עשורים, לפתרון סכסוכים בינלאומיים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטי אהטיסארי בוויקישיתוף