סאולי ניניסטה

סאולי ניניסטה
Sauli Niinistö
לידה	24 באוגוסט 1948 (בן 74); סאלו, פינלנד
מדינה	פינלנד
השכלה	אוניברסיטת טורקו (1974)
מפלגה	מפלגת הקואליציה הלאומית
בן או בת זוג	Marja-Leena Alanko (1974–28 בינואר 1995); Jenni Haukio (3 בינואר 2009)
	www.niinisto.fi
	2009–2012; (כ־3 שנים)
	→ Pekka Hämäläinen Pertti Alaja ←
	1 במרץ 2012 – מכהן; (11 שנים)
	→ טריה הלונן
	21 במרץ 1987 – 23 במרץ 1999; (12 שנים)
	24 במרץ 1999 – 18 במרץ 2003; (4 שנים)
	21 במרץ 2007 – 19 באפריל 2011; (4 שנים)
	24 באפריל 2007 – 27 באפריל 2011; (4 שנים)
	→ Timo Kalli Ben Zyskowicz ←
	2 בפברואר 1996 – 15 באפריל 1999; (3 שנים ו־10 שבועות)
	→ Iiro Viinanen סאולי ניניסטה ←
	15 באפריל 1999 – 16 באפריל 2003; (4 שנים)
	→ סאולי ניניסטה Antti Kalliomäki ←
	13 באפריל 1995 – 1 בפברואר 1996; (42 שבועות ויום)
	→ אנלי יטנמקי Kari Häkämies ←
פרסים והוקרה
	המסדר המלכותי של השרפים (12 באפריל 2012); דוקטור לשם כבוד (2017); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (17 בספטמבר 2018); דוקטור לשם כבוד (2016); Medal for Military Merits (4 ביוני 2003); מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1 (23 באוגוסט 2021); צלב גדול של לגיון הכבוד (2013); הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי (5 ביוני 2007); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (18 בספטמבר 2017); מפקד במסדר אורנז'-נסאו (2005); מפקד במסדר הוורד הלבן של פינלנד (6 בדצמבר 1996); Gold Medal of Merit of the Reserve Officers Association (2015); דוקטור לשם כבוד (2010); דוקטור לשם כבוד (2013); הצלב הגדול של מסדר צלב החירות (1 במרץ 2012); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (1 במרץ 2012); אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (10 באוקטובר 2012); הצווארון של מסדר הצלב של טרה מריאנה (9 במאי 2014); הצווארון של מסדר העיט האצטקי (2015); הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז (28 במאי 2013); הצלב הגדול עם הצווארון של מסדר שלושת הכוכבים (9 בספטמבר 2013); מסדר הפיל (4 באפריל 2013); מפקד הצלב הגדול של מסדר האריה של פינלנד (1 במרץ 2012); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (5 בספטמבר 2008); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (30 במרץ 2015); הצלב הגדול עם הצווארון של מסדר ויטאוטאס הגדול (24 באפריל 2013); הצלב הגדול של מסדר הכבוד היווני; Cross of Merit of the War Invalides; Medal of Merit of the Association of Voluntary Defence Guilds; Cross of merit of Reservists’ association; מסדר אריה הזהב של בית נסאו; הצלב הגדול של מסדר הפוניקס; הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו; Ordo Sancti Constantini Magni; אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; Gold Medal of Merit of the Reserve Officers Association; Medal of Merit of the Association of the Warrant Officers ;
חתימה

סאולי ניניסטה (בפינית: Sauli Väinämö Niinistö; נולד ב-24 באוגוסט 1948) הוא פוליטיקאי שמרן פיני, הנשיא ה-12 והנוכחי של פינלנד, החל משנת 2012.

ניניסטה, עורך דין בהשכלתו, היה שר האוצר של פינלנד בשנים 1996 - 2003. הוא כיהן כראש מפלגת הקואליציה הלאומית והיה מועמד לנשיאות פינלנד בבחירות בשנת 2006. הוא שימש גם כיושב ראש הפרלמנט הפיני בשנים 2007 - 2011, והיה "נשיא כבוד" של מפלגת העם האירופי (EPP). בבחירות לנשיאות פינלנד 2012 נבחר ניניסטה לנשיאות מטעם המפלגת הקואליציה הלאומית, והפך לנשיא הראשון מטעם המפלגה, מאז סיום כהונתו של יוהו קוסטי פאסיקיבי בשנת 1956. בינואר 2018 נבחר לקדנציה שנייה, שתימשך עד שנת 2024.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניניסטה נולד בשנת 1948 בסאלו, פינלנד, הצעיר בין ארבעת ילדיהם של וויינו פלרבו ניניסטה, מנהל הוצאה לאור, והילקה ניניסטה, אחות רחמנייה. הוא גדל באווירה מסורתית שמרנית. בשנים 1969-1968 שירת בצבא וסיים את השירות עם דרגת לוטננט. אחרי הבגרות (1966) למד משפטים באוניברסיטת טורקו. אחרי סיום התואר בשנת 1974 עבד במשך תקופה מסוימת כשוטר כפרי, ולמעלה מעשר שנים כסגן שופט בבית הדין לערעורים בטורקו. בשנת 1978 פתח משרד עורך דין עצמאי. עם כניסתו לפרלמנט בשנת 1988 הפסיק את עבודתו כעורך דין וסגר את משרדו.

בשנת 1977 נבחר למועצת העיר סאלו, ובשנות ה-1990 כיהן בתפקידים שונים במנהל המקומי.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 התחתן ניניסטה לראשונה עם מריה-לנה אלאנקו ולזוג נולדו בהמשך שני בנים, נוטי (יליד 1975) ומתיאס (יליד 1980). אשתו, מריה-לנה, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1995. על התמודדותו עם החיים לבד עם בניו כתב את הספר Viiden vuoden yksinäisyys ("חמש שנות בדידות"). בשנת 2004 כשטייל עם בנו מתיאס בתאילנד נקלעו שניהם בקאו לאק בעת הצונאמי .ניניסטה הצליח להציל את עצמו ואת בנו תוך כדי טיפוס על עמוד טלגרף. בשנת 2009 התחתן ניניסטה פעם שנייה עם המשוררת ייני אלינה האוקיו. הוא מגדל כלב מגזע בוסטון טרייר.

אחיינו, וילה ניניסטה, כיהן בעבר כשר להגנת הסביבה וכיושב ראש מפלגת "איחוד הירוקים".

פעילותו הפוליטית והציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניניסטה נבחר לפרלמנט לראשונה ב-1987. בין השאר כיהן כיושב ראש הוועדה למשפט חוקתי של הפרלמנט. ב-1995 התמנה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה בממשלת פאבו ליפונן. ב-1996 הועבר לאוצר והיה לשר האוצר בעל הקדנציה הארוכה ביותר בתולדות פינלנד עד אז. קיבל את המשרד מיד אחרי השפל של שנות ה-1990 בתקופה של אבטלה גבוהה. בימי כהונתו נכנסה פינלנד למילניום החדש עם כלכלה איתנה בשנת 2002 פיקח ניניסטה את כניסתה של פינלנד לאזור האירו.

בשנים 2001-1994 כיהן כיושב ראש מפלגת הקואליציה הלאומית. בשנים 2002-1998 כיהן גם כיושב ראש האיחוד הדמוקרטי האירופי EDU שכינס בתוכו מפלגות ימניות כמעט מכל המדינות האירופאיות. הוא קידם את מיזוג ארגון EDU עם מפלגת העם האירופית ונבחר ליושב ראש לשם כבוד של הארגון החדש.

בשנת 2003 התמנה לסגן יושב ראש בנק ההשקעות האירופי בלוקסמבורג. הקדיש מאמצים למימונן של פעילויות כלכליות ושל מחקר ופיתוח ברוסיה ובארצות הצפוניות. עמד גם בראש תוכנית השותפות הצפונית. כמו כן כיהן כחבר ויושב ראש במועצת הנגידים של הבנר האירופי לשיקום ופיתוח EBRD וכחבר בוועד הפיננסי ולמטבע הבינלאומי.

בשנת 2007 חזר לפרלמנט של פינלנד כשנבחר עם מספר הקולות הגבוה ביותר.

בשנים 2011-2007 כיהן ניניסטה כיושב ראש הפרלמנט הפיני. באותן שנים ביקש מחברי הפרלמנט לתת לעם דוגמה אישית במניעת בזבוז כספי הציבור, למשל לנסוע במחלקת תיירים וללון בבתי מלון רגילים.

ניניסטה פעיל בתחום הספורט. בשנים 2012-2009 שימש כיושב ראש האיגוד הפיני לכדורגל. בשנת 2009 כיהן כיושב ראש הוועד המארגן של אפילות אירופה להחלקה אמנותית. הוא כתב שני ספרים.

בשנת 2012 נבחר לכהן כנשיא פינלנד ובשנת 2018 נבחר לקדנציה נוספת.

על אף תוויתו הימנית, נודע ניניסטה בגישתו הפרגמטית^[1], וכן פרו-אירופאית, תוך דאגה ליציבות הכלכלית של ארצו. כנשיא, הוא מקדיש תשומת לב רבה ליחסים עם המעצמה השכנה, רוסיה. הוא נפגש ושוחח טלפונית תכופות עם הנשיא ולדימיר פוטין. בקיץ 2017 נפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הוא חתם בטהראן הסכם על בניית מסילת ברזל שתאחד את פינלנד דרך רוסיה ואזרבייג'ן עם איראן.