סאולי ניניסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Sauli Niinistö.jpg

סאולי ניניסטהפינית: Sauli Väinämö Niinistö; נולד ב-24 באוגוסט 1948) הוא פוליטיקאי שמרן פיני, הנשיא ה-12 והנוכחי של פינלנד, החל משנת 2012.

ניניסטה, עורך דין בהשכלתו, היה שר האוצר של פינלנד בשנים 1996 - 2003. הוא כיהן כראש מפלגת הקואליציה הלאומית והיה מועמד לנשיאות פינלנד בבחירות בשנת 2006. הוא שימש גם כיושב ראש הפרלמנט הפיני בשנים 2007 - 2011, והיה "נשיא כבוד" של מפלגת העם האירופי (EPP). בבחירות לנשיאות פינלנד 2012 נבחר ניניסטה לנשיאות מטעם המפלגת הקואליציה הלאומית, והפך לנשיא הראשון מטעם המפלגה, מאז סיום כהונתו של יוהו קוסטי פאסיקיבי בשנת 1956.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניניסטה נולד בשנת 1948 בסאלו, פינלנד, כצעיר בין ארבעת ילדיהם של וויינו פלרבו ניניסטה, מנהל הוצאה לאור והילקה ניניסטה, אחות רחמנייה. גדל באווירה מסורתית שמרנית. בשנים 1969-1968 שירת בצבא וסיים את השירות עם דרגת לוטננט. אחרי הבגרות (1966) למד משפטים באוניברסיטת טורקו. אחרי סיום התואר בשנת 1974 עבד תקופה כשוטר כפרי ולמעלה מעשר שנים כסגן שופט בבית הדין לערעורים בטורקו. בשנת 1978 פתח משרד עורך דין עצמאי. עם כניסתו לפרלמנט בשנת 1988 הפסיק את עבודתו כעורך דין וסגר את משרדו. בשנת 1977 נבחר למועצת העיר סאלו ובשנות ה-1990 כיהן בתפקידים שונים במנהל המקומי.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 התחתן ניניסטה לראשונה עם מריה-לנה אלאנקו ולזוג נולדו בהמשך שני בנים, נוטי (יליד 1975) ומתיאס (יליד 1980). אישתו, מריה-לנה, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1995. על התמודדותו עם החיים לבד עם בניו כתב את הספר Viiden vuoden yksinäisyys ("חמש שנות בדידות"). בשנת 2004 טייל עם בניו בתילאנד נקלעו בקאו לאק בעת הצונאמי ולמזלם והודות לתושייתם ניצלו. בשנת 2009 התחתן ניניסטה פעם שנייה עם המשוררת ייני אלינה האוקיו. הוא מגדל כלב מגזע בוסטון טרייר.

אחיינו, וילה ניניסטה, כיהן בעבר כשר להגנת הסביבה וכיושב ראש מפלגת "איחוד הירוקים".

פעילותו הפוליטית והציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניניסטה נבחר לפרלמנט לראשונה ב-1987. בין השאר כיהן כיושב ראש הוועדה למשפט חוקתי של הפרלמנט. ב-1995 התמנה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה בממשלת פאבו ליפונן. ב-1996 הועבר לאוצר והיה לשר האוצר בעל הקדנציה הארוכה ביותר בתולדות פינלנד עד אז. קיבל את המשרד מיד אחרי השפל של שנות ה-1990 בתקופה של אבטלה גבוהה. בימי כהונתו נכנסה פינלנד למילניום החדש עם כלכלה איתנה בשנת 2002 פיקח ניניסטה את כניסתה של פינלנד לאזור האירו.

בשנים 2001-1994 כיהן כיושב ראש מפלגת הקואליציה הלאומית. בשנים 2002-1998 כיהן גם כיושב ראש האיחוד הדמוקרטי האירופי EDU שכינס בתוכו מפלגות ימניות מכמעט כל המדינות האירופאיות. הוא קידם את מיזוג ארגון EDU עם מפלגת העם האירופית ונבחר ליושב ראש לשם כבוד של הארגון החדש.

בשנת 2003 התמנה לסגן יושב ראש בנק ההשקעות האירופי בלוכסמבורג. הקדיש מאמצים למימונן של פעילויות כלכליות ושל מחקר ופיתוח ברוסיה ובארצות הצפוניות. עמד גם בראש תוכנית השותפות הצפונית. כמו כן כיהן כחבר ויושב ראש במועצת הנגידים של הבנר האירופי לשיקום ופיתוח EBRD וכחבר בוועד הפיננסי ולמטבע הבינלאומי.

בשנת 2007 חזר לפרלמנט של פינלנד כשנבחר עם מספר הקולות הגבוה ביותר. בשנים 2011-2007 כיהן ניניסטה כיושב ראש הפרלמנט הפיני. באותן שנים ביקש מחברי הפרלמנט לתת לעם דוגמה אישית במניעת בזבוז כספי הציבור, למשל לנסוע במחלקת תיירים וללון בבתי מלון רגילים.

ניניסטה פעיל בתחום הספורט. בשנים 2012-2009 שימש כיושב ראש האיגוד הפיני לכדורגל. בשנת 2009 כיהן כיושב ראש הוועד המארגן של אפילות אירופה להחלקה אמנותית. הוא כתב שני ספרים.

על אף תוויתו הימנית, נודע ניניסטה בגישתו הפרגמטית[1], וכן פרו-אירופאית, תוך דאגה ליציבות הכלכלית של ארצו. כנשיא ניניסטה מקדיש תשומת לב רבה ליחסים עם המעצמה השכנה, רוסיה. נפגש ושוחח טלפונית תכופות עם הנשיא ולדימיר פוטין. נפגש בקיץ 2017 עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הוא חתם בטהרן הסכם על בניית מסילת ברזל שתאחד את פינלנד דרך רוסיה ואזרבייג'אן עם איראן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאולי ניניסטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בריטניקה