סארמאה

סארמאה
Saaremaa
Castlekuressaare.JPG
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים הבלטי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 58°25′00″N 22°30′00″E / 58.416666666667°N 22.5°E / 58.416666666667; 22.5
שטח 2,672 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 29,753 (נכון ל־31 בדצמבר 2011)
אזור זמן UTC+2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סארמאהאסטונית: Saaremaa, בגרמנית ובשוודית: Ösel, בדנית: Øsel) הוא האי הגדול ביותר באסטוניה. שטחו 2,672 קמ"ר והוא נמצא בים הבלטי, בכניסה למפרץ ריגה ומדרום לאי היומאה. סארמאה הוא האי המרכזי במחוז סארה וחיים בו כ־31,000 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ממצאים ארכאולוגיים, סארמאה היה מיושב לפחות מהאלף השלישי לפנה"ס. בסאגות סקנדינביות עתיקות, סארמאה מוזכר תחת השם "אֵיְסִיסְלָה", שפירושו כמו באסטונית: "אי המחוז". זהו מקור השם הגרמני והשוודי של האי: אֶסֵל (Ösel), או בלטינית אוֹסִילִיה (Osilia). בסאגות מדובר על מקרי טבח רבים בין הויקינגים לבין תושבי האיים. סארמאה היה המחוז העשיר ביותר באסטוניה העתיקה וארץ מוצאם של הרבה שודדי-ים אסטונים, לפעמים ידועים בשם "הוויקינגים המזרחיים". בכתבי-יד מלטביה מסופר על התארגנות של שש־עשרה ספינות ו-500 אנשי סארמאה שבזזו ערי־חוף בדרום שוודיה, אזור שבעבר היה שייך לדנמרק.

בשנת 1227 סארמאה נכבשה בידי המסדר הליבוני, אבל הפכה למוקד מרד אסטוני. כשהמסדר הובס בידי הצבא הליטאי בשנת 1236, תושבי האי סארמאה מרדו.

בשנת 1560 נמכר האי לדנמרק, אך כעבור 85 שנה השליטה באי ניתנה לשוודיה.

בשנת 1721 עברה השליטה בסארמאה לאימפריה הרוסית ביחד עם שאר אסטוניה השוודית, בהתאם להסכם ניסטאד. האי המשיך להיות תחת שליטה רוסית עד שנכבש על ידי גרמניה באוקטובר 1917. לאחר מלחמת העולם הראשונה קיבלה אסטוניה עצמאות והאי סארמאה היה לחלק מאסטוניה. ב-1940 סופחה אסטוניה ביחד עם האי סארמאה לברית המועצות כרפובליקה סובייטית. האי נכבש באופן זמני בידי גרמניה במלחמת העולם השנייה.

כאשר קיבלה אסטוניה עצמאות ב-20 באוגוסט 1991, צורף סארמאה לרפובליקה כמחוז סארה.

טחנת קמח בסארמאה

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח האי 2,672 קמ"ר. האי שטוח למדי, וחופיו סלעיים ברובם. ביולי ובאוגוסט הטמפרטורה עומדת על 15-25 °C ובפברואר 4- °C, מה שהופך אותו לחודש הקר בסארמאה. מכתש קאלי הוא מקבץ של תשעה מכתשים קטנים במרכז האי. הוא נוצר בפגיעת מטאוריט לפני כמה אלפי שנים. קוטרו של המכתש העיקרי 110 מטרים ובאמצעו קיימת בריכה טבעית.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות האקלים הימי המתון שבו, הטבע באי עשיר מאוד – 80% ממיני הצמחים המצויים באסטוניה מיוצגים גם בו, ו־120 מינים מתוכם נחשבים מוגנים. יש בו גם 35 מינים של סחלביים. 40% משטח האי מיוערים.

המים הטריטוריאליים של סארמאה הם ביתם של בעלי חיים ימיים מגוונים. כלבי ים נפוצים בחופי האי ומקיימים בהם שלוש מושבות קבועות.

האי שוכן בנתיב הנדידה המזרח־אטלנטי המחבר בין האזור הארקטי לצפון יבשת אירופה. הודות לכך מבקרות באי מאות אלפי ציפורים נודדות בעונות האביב והסתיו. מיני עופות מים שונים, כמו ברבור מצוי, ברבור שר, אדרית, ברנטה לבנת-לחי וטדורנה ירוקת-ראש, קיבלו מעמד מוגן באי.

בקרב מיני חיות היבשה מציג האי מגוון נחות לעומת אסטוניה היבשתית. הדוב החום והשונר נראים בו במקרים נדירים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סארמאה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]