סונינקה (שפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
סונינקה
sooninkanxanne
מדינות
אזורים האזור חוצה הגבולות מסביב לקייס (עמק הנהר ניז'ר, מערב מאלי ומזרח סנגל), קייס, קוליקורו, סגו, גורגול, דחלת נואדיבו, גידימאקה, קולדה, מאטאם, טמבקונדה
דוברים כ- 2,100,000 (2009) לפי Ethnologue
כתב אלפבית לטיני
משפחה

ניז'ר-קונגו

מאנדה
שפות מאנדה מערביות
צפון-מערביות
סונינקה בובו
סונינקה בוזו
סונינקה
לאום מאלי, סנגל, מאוריטניה, גמביה, קוט דיוואר, גיניאה, גיניאה ביסאו, גאנה, בורקינה פאסו
קוד שפה ISO 639-2
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שפת הסונינקה (בסונינקה:sooninkanxanne = שפת הסונינקה, בצרפתית: soninké) היא שפה מקבוצת השפות מאנדה ממשפחת השפות ניז'ר-קונגו, והיא מדוברת על ידי בני העם סונינקה החי בסאהל, באפריקה המערבית, בעמק העילי של נהר סנגל - מדרום מאוריטניה (אזור גידימאקה) ומערב מאלי (סביבות קייס) ועד למזרח סנגל (שמרכזו בטמבקונדה)[1]. היא מכונה בפי הוולופים והצרפתים גם בכינוי "סאראקולה" (sarakole) שמשמעותו בוולופוית היא "אנשים בהירים"[1] (או סאראהולה (sarahule) או סראהולי (serahuli)). בפי בני באמברה נקראת "מארקה" (marka). בפי בני סונגהאי - נקראת "Wakkore" (ואקורה), בפי בני פולה - Sebbe (סבה) או tyeddo (טיידו) . הערבים קוראים לה "אסוואנק". בעבר היה קיים ניב סונינקה בערים טישיט וואלאטה במאוריטניה, שנקרא "אזר" או "אג'ר", והושפע במידה רבה על ידי הערבית ועל ידי ברברית.[2] רשימת שמות יותר מפורטת כוללת את: Aswanek, Aswanik, Azer, Ceddo, Cheddo, Gangara, Genger, Kwara, Maraka, Marka Markaajo, Markakan, Sarakole, Sarakolle, Sarakule, Sarakulle, Sarangkole, Sarangkolle, Saraxuli, Sebbe, Serahule, Serecole, Soninkanxanne, Soninke, Sooninke , Wankara)

מעריכים שמספר דוברי השפה הוא כ-2,100,000 והם חיים בעיקר במאלי, אבל גם בסנגל, קוט דיוואר (חוף השנהב) , גמביה, מאוריטניה , גינאה ביסאו, גינאה, בורקינה פאסו וגאנה. היא זכתה למעמד של שפה לאומית במאלי, בסנגל, בגמביה[דרוש מקור][2]. השפה היא יחסית הומוגנית, ולה מעט וריאציות בפונולוגיה, באוצר המלים ובדקדוק. בעבר שימשה סונינקה למשך תקופה ארוכה כשפת מסחר חוצה גבולות מדיניים באזור הסאהל המערב -אפריקאי, אולם במאות השנים האחרונות נהדפה על ידי שפות אחרות, כגון מנדינקה

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סונינקה היא שפה מן הענף הצפון-מערבי של השפות מאנדה. מבחינה לשונית, השפות המקורבות ביותר אליה הו השפות בוזו [2] המדוברות בדלתא הפנימית של הנהר ניז'ר. יתכן כי שפתם של בני אימראגואן והניב נמאדי הם ניבים של שפת סונינקה.

שם השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות נוספים של השפה הם:

  • סראחולה או סאראקולה - בוולופית ובצרפתית
  • סאראוולי, סראחולי או סראחולה - באנגלית
  • מארקה או מאראקה - בפי בני במברה [3]

(אין לבלבל עם שפת מארקה שהיא שפת מאנדה אחרת מ'וברת במאלי באזור מופטי ובבורקינה פאסו)

  • ואקורה - מקור משפת סונגאי [4]
  • סבה או טיידו - שפת פולפודה א ופולאנית (של בני פולבה) [4]
  • אסוואניק או אסוואנק - בפי ערבים כולל בערבית חסנייה במאוריטניה [4]
  • טובאקאי
  • גאדיאגה
  • סילאבה

בעבר היה קיים ניב סונינקה בערים טישיט וואלאטה במאוריטניה , שנקרא "אזר" או "אג'ר" , והושפע במידה רבה על ידי הערבית ועל ידי ברברית.

כתיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת הסונינקה משתמשת בכתב באלפבית הלטיני עם כמה אותיות נוספות. בגראפמים מסוימים נבדלת ההגייה בסנגל מזו שבמאלי. האלפבית כולל 26 אותיות, כולל 21 עיצורים ו 5 תנועות. במאלי אומץ רשמית האלפבית הלטיני של שפת הסונינקה החל משנת 1982. [5] קיימות גם צורות כתיב ערבי. בנובמבר 1995 בסמינר בעיר באקל של נציגי מאלי, מאוריטניה וסנגל ונציגי האיגוד לקידום שפת הסונינקה מצרפת הוחלט לשאוף לאחדות הכתיב סונינקה בכל המדינות. הנה האלפבית סנוניקה הלטיני:

  • a-b-t͡ʃ -d-e-f-g-h-i-d͡-k-l-m-ɲ -ŋ –o-p-q-r-s-t-u-w-x-j

או בצורה אחרת:

אלפבית סונינקה
a b c d e f g h i j k l m n ñ ŋ o p q r s t u w x y


בהתאם לצו 2005-991 גם בסנגל אומץ בשנת 2005 האלפבית הלטיני של שפת הסונינקה.[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה בני סונינקה דוברי שפת הסונינקה הקימו במאות 7 -12 על שטחי מאלי ומאוריטניה של ימינו את אימפריית גאנה . במאה ה-12 עם נפילת האימפריה התפזרו בני סונינקה בכל מערב אפריקה , בעיקר לכיוון שטחי סנגל וגמביה , שם הקימו את ממלכת גולאם. כך נוצרו ניבים ותת-ניבים או קבוצות לשוניות שונות היום כגון בוזו, סרקולה, דיאחנקה, טובקאי, ואקורה ודאפינג.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכורתם של בני סונינקה

סונינקה מדוברת ברצועה מערבית של הסאהל בין העיר נארה במאלי ועד העיר באקל בסנגל. כמו כן מדברים בה באזור גידימאחה של מאוריטניה (ידוע גם כסליבאבי) ובמזרח גמביה. עם זאת סונינקה היא שפת מיעוט במדינות שבהן היא מדוברת. בני סונינקה שולטים תכופות גם בשפה שנייה - השפה השלטת במדינותיהם:וולוף בסנגל, באמברה במאלי, מנדינגו מערבית בגמביה, פאול או ערבית חסנייה במאוריטניה.[2]

  • מאלי :

לאורך הנהר סנגל - בגבול עם סנגל

    • בצפון-מערב, באזור קאייס: במחוזות ילמאנה, קאייס, ניורו,
    • באזור קוליקורו:מחוזות באנאמבה, קולוקאני, קוליקורו, נארה
    • באזור סגו:מחוזות באראואלי וסגו;
    • ב-6 ערים חשובות וב-163 כפרים.
  • גמביה:
    • באזור ה דרום-מזרחי, באזור "הנהר העילי" ובאי מקארטי, ב-17 כפרים
  • מאוריטניה:
    • בגבול הדרום-מערבי, באזור שאמאמה
    • באזור דרום-מזרח - אזורי קידימאגה, קורקול, חוד אל-גארבי, חוד אל-סרקי;
    • הערים הפרובינציה: קאידי וסליבאבי; ב-45 כפרים
  • סנגל:
    • בצפון ובדרום של באקל, לאורך הנהר סנגל
    • באזור טמבקודה, על יד הגדה הדרומית של הנהר סנגל - ב-42 כפרים; בערים החשובות באקל, מודרי, וואונדה, יאפרה, ז'ארה וגאג'אגה.
    • באזור קולדה, צפונית מן עיר ולינגארגה
  • גינאה ביסאו:
    • באזור צפון-מזרחי, בערים הצפוניות - גאוואל
    • בעיר ביסאו
  • קוט דיוואר:
    • לאורך הגבולות עם מאלי ובורקינה פאסו
  • בורקינה פאסו:

בדרום-מערב, לאורך גבולות מאלי וקוט דיוואר; בנונה, דדוגו, אזורי קוסי ומוחון.

בגלל העוני בארצם בני סונינקה רבים היגרו לערי קוט דיוואר ולערים גדולות במדינות אפריקאיות רבות ובמיוחד לצרפת, בה שפת הסונינקה מהווה השפה העיקרית של המהגרים האפריקאים (כמחצית המהגרים מאפריקה). [2] בתקשורת בין המהגרים האפריקאים שפת הסונינקה משמשת באזור פריז ובאזורים אחרים בצרפת גם את הפאולים וגם את בני באמברה.כמו כן מתקשרים בסונינקה גם חברי המסדר הסופי חמווייה או חמלייה [1]

מספר הדוברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל בעולם - 2,138,000 (2019) [7]

מאלי - כ- 1,280,000 (2009)
סנגל - 281,000 (2015)
גמביה - 166,000 (2006)
מאוריטניה - 204,000 (2016)
גינאה - 12,000 (2018)
גינאה-ביסאו 5110 (2014)
בנוסף - מהגרים לקוט דיוואר ובצרפת [2]

ניבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשפת סונינקה מספר ניבים: אזר (אג'ר, אסר), גֶריגה (גיריגה), קינבאקה, קינחֶנה. הניבים נבדלים בעיקר בשינויים קלים בהיגוי. [1] לפי היהגוי הפונמה /f/ מבחינים שני ניבים עיקריים: ניב מערבי (בצומת שבין מאלי, סנגל ומאוריטניה) שבו מבטאים [f] והניב המזרחי (במזרח מאלי, מהעיר ילימאנה ועד העיר נארה, ובנוסף אצל בני סונינקה בעיר קאאדי במאוריטניה, הנמצאת עם זאת יותר מערבה) שבו מבטאים [h]

הוראה וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפת סונינקה חסרה עדיין ספרות כתובה מפותחת. רובה מורכבת מסיפורי עם, אגדות, שירים ומיתוסים. יש לה משוררים מסורתיים ומודרניים. מפורסמים הם השירים המוקדשים לשייח חמאללה.. אחרי שנת [1988[]] הופיעו בפריז 15 גליונות של כתב עת דו-לשוני בשם "Sooninkara", בערך כאחד לשנה. במאלי הופיע בשפת סונינקה המגזין הכפרי " Xibaare" [2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור לשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סונינקה היא שפה טונלית, אולם הטונים בדרך כלל אינם מסומנים בכתב, פרט לספרי לימוד השפה. [5]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו-שפתיים שפתיים מכתשיים חכיים וילוניים ענבליים סדקיים
סותמים p p b b t t d d k k g ɡ q q
אפיים m m n n ñ ɲ ŋ ŋ
חוככים f f s s x x~χ h h
מחוככים c t͡ʃ j d͡ʒ
רוטטים r r
צדיים l l
מקורבים w w y j

העיצורים טרום-אפיים נכתבים בעזרת דיגרפים המתחילים ב - n ‏ nb nd . הכפלת העיצורים (gémination) בולטת לפי אזורים שונים. בסנגל - mm, pp.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמיות אחוריות
סגורות i, iː u, uː
חצי-סגורות e, eː o, oː
פתוחות a, aː

התנועות הארוכות נכתבות בעזרת הכפלת הגרפם (gemination ): aaț uu ii oo

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשפת סונינקה תכונות המאפיינות של קבוצת שפות מאנדה. מורופולוגיה מצומצמת של פעלים ושל שמות העצם וצביון בולט של שפה אנליטית. לשמות העצם אין הבדלי מין, בשונה משאר השפות במשפחת ניז'ר-קונגו הטיית הפועלים נעשית בעיקר בעזרת מילות עזר . לפעלים שתי צורות בסיסיות - לפי האספקטים = פרפקטיב ואימפרפקטיב. גם הזמנים (עבר, הווה ועתיד) , הקוטביות ולפעמים גם האספקטים מתקבלים באמצעות מילות עזר.


חיוב שלילה
אימפרפקט (1a) A wa riini
גוף שלישי עזר בא
'הוא בא'
(1b) A nta riini
גוף שלישי עזר בא
'הוא לא בא'
פרפקט (2a) A Ø ri
גוף שלישי עזר בא.פרפקט
'הוא בא (בעבר)'
(2b) A ma ri
גוף שלישי עזר בא.פרפקט
'הוא לא בא (בעבר)'

תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית המשפטים היא פשוטה,

אוצר המלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר המלים של שפת סונינקה שונה מזה של שאר שפות מאנדה וההבנה בין דובריה לדוברי שפות מאנדה אחרות אינה אפשרית.[8] דוגמאות של מלים:

ברכת שלום: Wuyijamu
גבר: Yugo
אישה: Yaxare
מזון: Yigande
אב: Baaba
תירס: Makka
כלב: Wulle
לחם: Buuru
סבון: Sabouné
בית ספר: Xaranla
סוס: Si
רופא: Dogotooro, Tabiibe

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 Michel Malherbe (avec collab. de Serge Rosenberg) Les Langages de l humanité, Bouquins, Robert Laffont, Paris

מישל מאלרב שפות האנושות (בצרפתית)

  • Soninke Ethnologue. 25.10.2019.

Vicente Revert Sanz et Beatriz Gallardo Paúls, Glotonimia, Universitat de Valencia, 2001 (ISBN 8437047218)* (על שמות השפות - גלוטונימיה) (בספרדית)

  • Gérard Galtier, « Le soninké » [archive], site Sorosoro.org, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Christian Girier - Parlons soninke l’Harmattan, Paris, 1996, ISBN 2-7384-3769-9

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]