סילביו פורקרטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סילביו פורקרטהרומנית: Silviu Purcărete, ‏ נולד ב-5 באפריל 1950 בבוקרשט) הוא במאי תיאטרון ואופרה רומני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילביו פורקרטה סיים בשנת 1974 את החוג לבמאות במכון לאמנויות התיאטרון והקולנוע על שם יון לוקה קאראג'אלה בבוקרשט - בכיתה של הפרופסור ולריו מויססקו. את תחילת הקריירה כבמאי עשה פורקרטה בתיאטרון בפיאטרה ניאמץ ("רומיאו ויוליה" מאת שייקספיר) ובתיאטרון של קונסטנצה ("הקובה" מאת אוריפידס) ו"מילס גלוריוסוס" מאת פלאוטוס). החל משנת 1978 עבד בתיאטרון הקטן (תיאטרול מיק) בבוקרשט, שבו ביים מחזות מאת ז'ירודו, סארטר ושייקספיר והתמנה לפרופסור במכון לאמנויות התיאטרון והקולנוע שבו למד. בשנת 1986 זכה בפרס הלאומי לתיאטרון עם המחזה "קמפיאלו" מאת גולדוני. אחרי אירועי המהפכה הרומנית משנת 1989, ביים את דקמרון לפי ג'ובאני בוקאצ'ו בתיאטרון על שם אנטון פאן ברמניקו ולצ'ה. ב-1995 ביים מיזם תיאטרלי מיוחד עם המחזה "הדנאידות", הפקה משותפת עם התיאטרון הלאומי בקראיובה. בבכורה השתתפו מספר שיא של מאה שחקנים, ביניהם ראדו בליגן,

בשנת 1992 התמנה פורקרטה למנהל אמנותי של התיאטרון בולאנדרה בבוקרשט. שמו נקשר במיוחד בהפקותיו בתיאטרון הלאומי בקראיובה:"Piticul din grădina de vară" (הננס בגן הקיץ) מאת ד.ר. פופסקו (1989), "המלך אובו" עם מערכות מ"מקבט" לפי אלפרד ז'ארי ושייקספיר, (1990), טיטוס אנדרוניקוס מאת שייקספיר (1992), פדרה לפי סנקה ואוריפידס (1993), אורסטיה (1998) לפי איסכילוס, הלילה השנים עשר לפי שייקספיר (2004), מידה כנגד מידה מאת שייקספיר (2008), הסערה מאת שייקספיר (2012)

רבות מההצגות שביים בקראיובה (טיטוס אנדרוניקוס, המלך אובו, פדרה, הלילה השנים עשר, הסערה) הוזמנו בפסטיבלים רבים בכל העולם - אביניון, אדינבורו, טוקיו, מלבורן, מונטריאול, גלאזגו, בבאת', וארנה, בגדנסק, סרייבו, פסטיבל שייקספיר בתיאטרון הקאמרי בתל אביב.

בשנת 1996 התמנה פורקרטה למנהל המרכז לדרמה בעיר לימוז' בצרפת, בו הציג, בין השאר, את "אורסטיה", שלוש אחיות מאת צ'כוב ו"דון ז'ואן מאת מולייר. ב-1998 פתח שם בית ספר לשחקנים צעירים.

החל משנת 2001 ביים פורקרטה מעל 7 הצגות גם בתיאטרון הלאומי "ראדו סטאנקה" בסיביו, לרבות "פילאפים ובושם חמור", לפי "אלף לילה ולילה " (2001), "גיסתו של פנטגרואל" לפי פרנסואה ראבלה לפי כתבי ראבלה (2003), "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט, (2005), "פאוסט" (2007) "לולו" מאת פרנק ודקינד "מטאמורפודות" לפי אובידיוס, "דאלה קארנוואלולוי" (2011) לפי יון לוקה קאראג'אלה

בחו"ל ביים פורקרטה אופרות ליריות כמו "בוהמה" מאת פוצ'יני, פרסיפל מאת וגנר, "רוברטו דוורה" מאת כגאטנו דוניצטי, מלאך האש מאת סרגיי פרוקופייב, "קסטור ופולקס" מאת ז'אן-פיליפ ראמו

בשנת 2002 הקים חברת תיאטרון משלו. ב-2006 שיתף פעולה עם תיאטרון יוז'ף קטונה באוראדיה. בשנת 2012 ביים את סרטו הראשון "אי שם בפאלילולה".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 - פרס המבקרים והפרס להצטיינות אמנותית של קרן האמאדה, בפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו
  • 1993 - הפרס להצגה הזרה הטובה ביותר בפסטיבל שתי האמריקות במונטריאול
  • 1996 - פרס גולדן גלוב פיטר ברוק" על הבימוי התיאטרלי הטוב ביותר
  • 1996 - פרס המבקרים בפסטיבל לתיאטרון בדבלין
  • 2006 - פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל הבינלאומי שייקספיר בגדנסק
  • 2000 - העיטור "כוכב רומניה" בדרגת מפקד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Oltița Cîntec, Silviu Purcărete sau privirea care înfățișează, Editura Cheiron / Fundația Culturală „Camil Petrescu“, București, 2011, 214 p -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]