סיסטם עאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הופעה של הלהקה, 2014. מימין לשמאל: לונא אבו נאסר, יהונתן דיין, מוחמד מוגרבי, נטע וינר, מוטי בן-ברוך, אנבר סיטיברגימוב, ליבה נאמן, יונתן קונדה
לוגו הלהקה (המילה "סיסטם" בעברית וברוסית במעגל משמאל ומימין והמילה "עאלי" בערבית, במרכז) על עטיפת תקליט הבכורה

סיסטם עאליערבית: سيستم عالي; באנגלית: System Ali; ברוסית: Систем Али) הוא הרכב היפ הופ ישראלי רב-לשוני.
שירי ההרכב מבוצעים בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית ומבטאים את זהותו כהרכב שצמח על גבול יפו-בת ים. ההרכב פעיל מאז 2007 והוציא אלבום בכורה ביולי 2013. ההרכב מופיע ברחבי הארץ, בפסטיבלים, באירועי מחאה ובאתרים בלתי שגרתיים כגון שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, הכפר ג'סר א-זרקא ובכפר הבלתי-מוכר דהמש שליד העיר לוד.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי סיסטם עאלי נפגשו במרכז נוער של תנועת סדאקה רעות במקלט בשכונת עג'מי שביפו (מ-2011 נקרא המרכז "בית סיסטם עאלי, מרכז מוזיקה לצעירים") שעסק במגוון אמנויות. חברי ההרכב הגיעו מרקעים שונים, שירה כתובה[1], ג'אז, מוזיקה ערבית ורוק, אך הסכימו שהבסיס הטוב ביותר למוזיקה מחאתית הוא סגנון ההיפ-הופ. שם הלהקה נקבע לאחר שחברם השחקן סקנדר קופטי ("עג'מי") שב מירדן וסיפר שבמהלך הופעת היפ-הופ שם צעק נער מהקהל "סיסטם עאלי", כלומר: "הגבירו את המערכת!".

נושאי השירים הם דרישה לשוויון וחופש ביטוי, נגד גזענות ודעות קדומות, הן בהקשרים אקטואליים של מדינת ישראל והן בהקשרים אוניברסליים. סיסמתה היא "בונים את הבית מחדש" ("نبني البيت من جديد"), כלומר בניית קהילה המבוססת על ערכי שוויון, אהבה וחירות. כפי שנאמר בשיר: "מהפכה תבוא בגלל האהבה שלי לקהילה שלי, לא בגלל אנשים שממשיכים לדרוך עלי ועל חברים שלי ולסרס כל ביקורת, לסתום את הפה שלי". סגנון הלהקה משלב מוזיקה ערבית, "שירי ארץ ישראל", רוק ועוד בעטיפה קצבית.

אחד משירי הלהקה, המייצג את סגנונה ומסריה, מתחיל כביצוע גירסת כיסוי מלודית לשירם של יעקב גלעד ויהודה פוליקר "חלון לים התיכון" בביצועו של סיטיברגימוב. השיר פותח במילים: "אחרי שהגעתי ליפו / תקוות נולדו מתוך ייאוש / מצאתי לי חדר וחצי / על גג של בית נטוש", ברגע שמבוטאת המילה "נטוש" צורח וינר "נטוש!?" והשיר עובר לראפ בעברית וערבית הדן באופן מורכב הן בנכבה והן בקיבוץ גלויות, כאשר הסיום הוא שוב חזרה מלודית לשורת הסיום של שירו של פוליקר: "ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון", הנטען במשמעות חדשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגואני וקונדה הוציאו יחדיו ספר שירה בשם "תנאים מוקדמים" (ביקורת מאת אלי הירש על הספר, פורסמה בתאריך 3 באוגוסט 2012 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות)