סיסטם עאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיסטם עאלי
סיסטם עאלי: מוחמד מוגרבי, יוהנה ריטמולר, סתיו ליפיץ, אנבר סייטיברגימוב, מוחמד אגואני, סמירה סרייה, רועי חסון, נטע וינר
סיסטם עאלי: מוחמד מוגרבי, יוהנה ריטמולר, סתיו ליפיץ, אנבר סייטיברגימוב, מוחמד אגואני, סמירה סרייה, רועי חסון, נטע וינר
תקופת הפעילות מ-2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.systemaliband.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו הלהקה (המילה "סיסטם" בעברית וברוסית במעגל משמאל ומימין והמילה "עאלי" בערבית, במרכז) על עטיפת תקליט הבכורה

סיסטם עאליערבית: سيستم عالي; באנגלית: System Ali; ברוסית: Систем Али) הוא הרכב היפ הופ ישראלי ובית אמנותי ליוצרות ויוצרים הפועלים יחד מאז 2010. היצירה של סיסטם עאלי היא פרי מפגש טעון ובלתי מתפשר בין זהויות, סיפורים אישיים ומקורות השראה. שירי הלהקה נכתבים ומבוצעים בשש שפות – עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, יידיש ואמהרית, שפות האם של הכותבות והכותבים. סיסטם עאלי נולדה בשכונת עג'מי ביפו מתוך המאבק למען זכויות דיור בעיר. מאז היא מקיימת פעילות אמנותית-חינוכית-פוליטית אינטנסיבית ועמוקה מתוך ועבור הקהילות מהן היא צומחת.

ההרכב נוסד ב-2007 והוציא את אלבום הבכורה "סיסטם עאלי" ביולי 2013 ובספטמבר 2019 יצא האלבום השני "מהרג'אן". ההרכב מופיע ברחבי הארץ, בחו"ל, בפסטיבלים, אירועי מחאה והפגנות ובאתרים בלתי שגרתיים כגון שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, הכפר ג'סר א-זרקא ובכפר הבלתי-מוכר דהמש שליד העיר לוד.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הרכב בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי סיסטם עאלי נפגשו במהלך שנת שירות בתנועת הנוער סדאקה רעות שביפו שעסק במגוון אמנויות. חברי ההרכב הגיעו מרקעים שונים שירה כתובה[1], ג'אז, מוזיקה ערבית ורוק, אך הסכימו שהבסיס הטוב ביותר למוזיקה מחאתית הוא סגנון ההיפ-הופ. בשנת 2010 אחרי שנים של עבודה עם נוער במסגרות שונות דרך סדנאות לכתיבה, ספורן וורד, היפהופ וראפ, הקימו חברי ההרכב את עמותת "בית סיסטם עאלי" - תנועה חינוכית-תרבותית ששואפת להיות בית ובמה ליוצרות ויוצרים שפועלים למען שינוי חברתי-פוליטי.

נושאי השירים של ההרכב הם דרישה לשוויון וחופש ביטוי, נגד גזענות ודעות קדומות, הן בהקשרים אקטואליים של מדינת ישראל והן בהקשרים אוניברסליים. סיסמתה היא "בונים את הבית מחדש" ("نبني البيت من جديد"), כלומר בניית קהילה המבוססת על ערכי שוויון, אהבה וחירות. כפי שנאמר בשיר: "מהפכה תבוא בגלל האהבה שלי לקהילה שלי, לא בגלל אנשים שממשיכים לדרוך עלי ועל חברים שלי ולסרס כל ביקורת, לסתום את הפה שלי". אחד משירי הלהקה, המייצגי את סגנונה ומסריה, מתחיל כביצוע גרסת כיסוי מלודית לשירם של יעקב גלעד ויהודה פוליקר "חלון לים התיכון" בביצועו של סיטיברגימוב. השיר פותח במילים: "אחרי שהגעתי ליפו / תקוות נולדו מתוך ייאוש / מצאתי לי חדר וחצי / על גג של בית נטוש", ברגע שמבוטת המילה "נטוש" צורח וינר "נטוש!?" והשיר עובר לראפ בעברית וערבית הדן באופן מורכב הן בנכבה והן בקיבוץ גלויות, כאשר הסיום הוא שוב חזרה מלודית לשות הסיום של שירו של פוליקר: "ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון", הנטען במשמעות חדשה.

האלבום השני של ההרכב "מהרג'אן" מורכב מטקסטים, לחנים וביטים שנכתבו תוך הופעות בלתי פוסקות בישראל ומחוצה לה ומשובץ בו מבחר יוצא דופן של סימפולים אותם אספו חברי ההרכב מתקליטים אשר עיצבו את אישיותם. כך הופך האלבום למסיבה עוצמתית המתקיימת על הצומת שבין שירה רוסית עממית, שאנסונים של להקות צבאיות, פיירוז ושירה מצרית, טקסטים מקראיים, היפ הופ, ג'אז ומוזיקה צוענית. "מהרג'אן" - (קרנבל). הלהקה מתייחסת לעצמה כקרקס נודד, אקלקטי ובלתי אפשרי בחיבורים ובתופעות שהוא מביא לבמה. לכל אחד ואחת בלהקה תפקיד ו"כח פלא" - כפי שנאמר בשיר מהרג'אן - קוסם, אריה, עכבר, לוליינית. כל שיר באלבום שופך אור על סיפור אישי, נקודת מבט, מקור השראה ייחודי. האלבום נובע ישירות ובהתייחסות לזמן ולמקום - ישראל פלסטין 2019. הקרנבל הזה מתקיים אל מול כל התופעות שסיסטם עאלי מתמודדת איתן כלהקה מעורבת: גזענות, הדרה, הפרדה והפחדה. האלבום מהווה פעולה ממשית של בניית מציאות חדשה. על ההפקה המוזיקלית הופקדו אורי וינוקור ועומר לוז. לצד גרעין חברי הלהקה שרים ומנגנים בקרנבל של סיסטם עאלי אמנים דוגמת תאמר נפאר, שאנן סטריט, סמירה סרייה וראפרים צעירים שצמחו בבית סיסטם עאלי בעשור האחרון.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: סיסטם עאלי
  • 2019: מהרג'אן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגואני וקונדה הוציאו יחדיו ספר שירה בשם "תנאים מוקדמים" (ביקורת מאת אלי הירש על הספר, פורסמה בתאריך 3 באוגוסט 2012 במדור הספרות של ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות)