ג'סר א-זרקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'סר א-זרקא
Jisr az-Zarqa local council COA.png
ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא, מבט ממערב, ליד שפך נחל התנינים והגשר
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עמאש מוראד פתחי
גובה ממוצע ‎11‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 14,438 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎128
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 8,968 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎12
תחום שיפוט 1,610 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎240
32°32′12″N 34°54′44″E / 32.5366552664459°N 34.9121276797663°E / 32.5366552664459; 34.9121276797663
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.2727
    - דירוג מדד ג'יני
‎255
לאום ודת
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.7%
גילאי 5 - 9 11.8%
גילאי 10 - 14 12.1%
גילאי 15 - 19 11.1%
גילאי 20 - 29 17.1%
גילאי 30 - 44 19.9%
גילאי 45 - 59 11.1%
גילאי 60 - 64 1.8%
גילאי 65 ומעלה 2.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 4
תלמידים 3,600
 –  יסודי 1,951
 –  על-יסודי 1,649
מספר כיתות 140
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
http://www.jeser-m.org
ג'סר א-זרקא, מבט ממזרח
ג'סר א-זרקא, מראה מכיוון החוף, 2009
רחוב בג'סר
בית צבוע בכחול בג'סר א-זרקא, חלק ממיזם צביעת בתים בכחול במועצה, 2018
שקיעה בנמל הדייגים. הכניסה לנמל היא בין שני המגדלורים

גִ'סְּר אֶ-זַּרְקָאערבית: جسر الزرقاء, תעתיק מדויק: ג'סר א(ל)זרקאא) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1961.

הכפר שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 20-5 מ' מעל פני הים, שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של נחל תנינים, שמפריד בין הכפר לבין הים במערב. מדרום שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל הכפר בכביש 2 (כביש חיפה - תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי הכפר, שוכן תל תנינים.

פירוש השם ג'סר א-זרקא הוא הגשר הכחול על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול בערבית) במיקום הכפר המקורי באזור מערת כבארה[2]. יש לציין כי אין מדובר בגשר שנבנה ליד שפך הנהר לים, לקראת סוף המאה ה-19 עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898.

אם אין מחשיבים ערים מעורבות, זהו היישוב הערבי היחיד לחוף הים בישראל כיום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כלל היישוב בשולי ביצות כבארה 15 בתים, חושות וטחנות קמח. התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מקדום בשומרון, נג'אר מאל-עריש או מצרים, שהאב מהחורן וטטואתחה ואם בשי מסודן [3]. התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה [4].

בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמת הכפר נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל הוא התפתח ונבנו בו בתי בטון ובלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני הכפר כשכירים בעבודות חוץ.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה. עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות הכפר בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.

ב-7 באוקטובר 2000 נהרג נוסע בכביש 2 כתוצאה מפגיעת אבן שנזרקה על ידי מתפרע ערבי מהיישוב.[5] בתחילת יולי 2014 התקיימה התפרעות של תושבי ג'סר א-זרקא, שמהלכה ירו המתפרעים זיקוקים באוויר ויידו אבנים לעבר שוטרים וכלי רכב שנסעו בכביש 2.[6]

בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות[7]. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, אשר במסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. נשקל עידוד בנייה רוויה והסטת כביש 2 מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.

בשנת 2015 נצבע הגשר בכניסה על ידי קבוצת הצופים מבנימינה בשיתוף עם בני הנוער מהיישוב.

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בג'סר א-זרקא 14,438 תושבים (מקום 128 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לג'סר א-זרקא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 23.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 4,870 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:

נכון לתום העשור הראשון של המאה ה-21, מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור אבטלה רשמי של 30% (2009) ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ההוראה נפוץ מאד בג'סר, כמו כן הכפר הוא הספק הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים.[9]

אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אמנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מכביש 4, באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף לסוללת העפר - שהוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא[10], מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית האנטנות הסלולריות שמוקמו בשטחם.

בכפר שתי קופות חולים, מתנ"ס-מרכז קהילתי שהוקם בידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2003, מספר בתי ספר ומרכז מסחרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סר א-זרקא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ענת בר כהן, הזיקה שבין התנאים הסביבתיים לבין היישוב הכפרי המסורתי והמצב האגררי ברמת מנשה לפני קום המדינה, רמת גן: (עבודת תזה לתואר שני) אוניברסיטת בר אילן, 2001. (בעברית)
  3. ^ ענת בר כהן, הזיקה שבין התנאים הסביבתיים לבין היישוב הכפרי המסורתי והמצב האגררי ברמת מנשה לפני קום המדינה, רמת גן: (עבודת תזה לתואר שני) אוניברסיטת בר אילן, 2001. (בעברית)
  4. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
  5. ^ אלי סניור וטלי רוזן, "אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000
  6. ^ יואב אתיאל, אישום: תושבי ג’סר א-זרקא יידו אבנים כנגד ’צוק איתן’, גפן מגזין המושבות, ‏26 באוגוסט 2014
  7. ^ רע"א 8565/10, סעיף 1
  8. ^ פרופיל ג'סר א-זרקא באתר הלמ"ס
  9. ^ דני ספקטור, חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!, באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
    רועי צ'יקי ארד"גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 5 בינואר 2014
  10. ^ פאוזי אבו טועמה, קיסריה הופרדה מג'יסר, באתר ynet, 25 במאי 2003
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב
Magnify-clip.png
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב